פילוסופיית חיים שעוזרת להתמודד עם דיכאון

פילוסופיית חיים שעוזרת להתמודד עם דיכאון

היי חברה:)

תגידו, יש לכם אולי פילוסופיות, השקפות עולם, אמונות, שיטות או כל דבר בסגנון שעוזר להתמודד עם דיכאון? שמתי לב שכשאני בדיכאון כל השקפת העולם שלי נעשית שונה, אנשים הם רעים ואופורטוניסטים, העולם הוא מקום רע ומלא סבל, המוות מחכה בכל פינה, אין משמעות ותכלית לחיים ועוד ועוד. ובעוד שעל הסימפטומים ההתנהגותיים קל יחסית להתגבר, השקפת עולם קשה מאוד לשנות, וזה כאילו משהו שמנציח את הדיכאון\דיסטימיה שלי.
 
"ההרצאה האחרונה" של רנדי פאוש

בעיקרון, יש גם הרצאה וגם ספר ושניהם מדהימים.
המרצה הוא בעצם חולה סרטן סופני והוא מספר על השיעורים שהוא למד בחיים, עם כל מיני אנקדוטות משעשעות ואופטימיות.
הספר גרם לי לראות כל כך הרבה דברים בצורה אחרת.

וזו ההרצאה עצמה:
http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=ji5_MqicxSo
את הספר אפשר להשיג גם בתרגום לעברית.
 

Lady Stark

New member
שאלה ממש חשובה

וגם הבעת את הבעייתיות בצורה מושלמת.
אני אישית הצלחתי למצוא כמה אנשים, חברים או אחיינים, שאני מרגישה שהטוב שבהם עוזר לי במצבים האלה לזכור שלא כל העולם אכזר ומלא עצב. וזאת ממש עבודה, להזכיר לעצמי. אבל קיומם בהחלט עוזר.
אני גם משתדלת להימנע ברגעים כאלה מראיית מאקרו ומתמקדת בדברים הקטנים. בדיחה טובה, תכנית טלוויזיה מעולה, מקלחת ארוכה וריחנית. מה שנקרא, קודם נעבור את הקושי הרציני, אחרי זה נסתכל על העתיד.
 
כ"כ מסכימה איתך

זו ממש עבודה לפעמים לנסות לחשוב חיובי או להתמקד בדברים הטובים, וזה כאילו אני מפספסת אותם, הם לא עוברים את המסננת שלי.
 

Lady Stark

New member
עוד משהו חשוב

זה לזכור בזמן אפיזודה לא להילחם בתחושות הקשות האלה.
כשאנחנו מבינים שתפישת העולם שלנו שחורה משחור אנחנו מתוסכלים מזה. למה אני לא נהנית מזה כמו שכולם נהנים? למה אני שונה כל כך? למה אני לא מסוגלת להרגיש כמו שהרגשתי פעם? ועוד מלא שאלות שבאות מתוך תסכול אבל רק מחמירות את המצב כי הן מגדילות את הדיסוננס הפנימי ואת השנאה שלנו כלפי עצמנו.
איט איז וואט איט איז, צריך לתת לזה לעבור.
חתיכת למידה צריך בשביל לצאת מהמצבים האלה יותר בקלות.
תרגישי טוב יקירה.
 
אין בעד מה

סתם לוקח קרדיט שלא מגיע לי
 
יש אפליקציה לפייסבוק

היתה לי מרצה שהיתה משתמשת הרבה במונח "אופורטוניסטים" כדי לתאר אנשי עסקים, וגם בצרכנות, שהתנהגו באופן אופורטוניסטי לגבי חוזי יחס ארוכים (יחסים ארוכים) וניצול לרעה.
גם בני האדם בחיינו מתנהגים כך בלי שיש לנו איתם חוזה. אני אדם עם יכולת נתינה גדולה, מכבדת, יש לי אג'נדה שאני אשאר טובה, בנפול אוייבך על תשמח, אני מסייעת ונותנת לאנשים. לכן, יש לי ציפיה שאנשים ייכבדו את האנושיות שלי ואני מצפה שאנשים יהיו אנושיים.
אנשים מאכזבים אותי.
בפייסבוק יש דף (קהילה של מיליון וחצי אנשים מהעולם, בעיקר ארה"ב, אנגליה ואירופה, ופחות ישראליים חברים בה)שמפרסם ציטוטים מאוד חכמים (באנגלית) שמעודדים אותי כשאני בדיכאון בגלל אנשים.
lessons learned in life

אותי לפעמים זה מעודד.
הבעיה שהדיכאון מביא אותי לדחיינות, למשל ללמוד לתיאוריה לרישיון נהיגה עדיין לא למדתי, הספר פתוח,
פייסבוק מעניין אותי, לקרוא אותי את הציטוטים שהם מפרסמים, זה מעניין אותי יותר מאשר להסתכל בספר של תיאוריה.

הדבר שמציק לי הוא שאני לבד. אם הייתי צריכה ללמוד עם אדם נוסף זה היה מקל.
כדי לקבל את האפליקציה הזאת של הציטוטים המחזקים והתובנות בנושאי חברים ואיך להתנהל עם אנשים רעים שאיכזבו, אז תעשי אהבתי וסמני קבלת עדכונים.
 
הגישה שלי בזמן דיכאון..

היא לנסות להתעלם מהדברים הרעים שגורמים לי להרגיש רע, לא לתת להם לגרור אותי למטה ולדעת, שאולי אני מרגיש "נינוח" בסיטואציה הזאת, אבל זה רק מרחיק אותי מחיים תקינים יותר.
ברגע שיגיעו (אם וכאשר, אבל אופטימיות היא חיונית להחלמה) ההזדמנויות לשיפור מצב החיים, אני צריך להיות במצב טוב בשביל לנצל אותן. הרגשת דיכאון זה לא מצב טוב לזה.
easier said than done בכל זאת.....
 

Lady Stark

New member
נשמע שאתה עושה עבודה

ומבין מה גורר אותך למטה, ומנסה להימנע מזה. זה תהליך למידה מאוד חשוב.
 
פילוסופיית חיים שעוזרת להתמודד עם כל דבר...

יש המון דרכים ופילוסופיות, אחת מהן זה לקחת דברים בפרופורציות. כשמשהו לא טוב קורה או כשיש הרגשה לא טובה אז לא לתת לזה משקל, אלא להבין שבחיים יש עליות ומורדות, אולי זאת תקופה של ירידה אבל גם העליה עוד תגיע. לחשוב יותר על הפיתרון לבעיה ולא על הבעיה עצמה.
 
באופן אישי

גיליתי שכל פעם שאני בדכאון (כשהייתי) או שאפילו משהו קטן מטריד אותי זה כי אני מאמין במחשבה שהיא לא נכונה.
אז "הפילוסופיה" שלי היא לחפש את האמת. ומצאתי שהיא תמיד הייתה התשובה הנכונה והפתרון היחיד האמיתי.
 

Lady Stark

New member
אני אוהבת את הגישה הזאת

בשביל לגלות את האמת אנשים הולכים לטיפול
 

נועָה

New member
אני מאמינה שאנשים יודעים את האמת

במעמקי ליבם ברוב המקרים. אלא שעקב הדיכאון ו/או אנשים שפוגעים בהם ומסתירים להם את השמש בדברים שהם אומרים או עושים להם, יש מקרים שהם כבר "שוכחים" מי הם...
והם צריכים לעבוד על חיזוק ההערכה העצמית, לזכור מי הם, ולטפל ברגשות הכואבים. הם הולכים לטיפול כי את הדברים האלה אי-אפשר לעשות ללא עזרה ובעבודה עצמית בלבד.
 
למעלה