!פינה חדשה!

[gal9218]

!פינה חדשה!

הלהקה נגד העולם כל שבוע אני (או אם משהו אחר רוצה) אתן אחד מחברי הלהקה ואומן מלהקה אחרת באותו תפקיד והפורום יקבע מי יותר טוב באותו תפקיד אני אתחיל עם הדמות המרכזית בלהקה ג'ימי פייג' מול מי שלדעת רוב העולם הגיטריסט הטוב ביותר ג'ימי הנדריקס מי יותר טוב לדעתכם בסולואים ובנגינה לאורך השיר? צאו לדרך

 

[Beatles Forever]

אני בוחר בג'ימי! ../images/Emo3.gif

 

[weird dust]

נו, ברור בג'ימי - אין כמו ג'ימי!

אין כמו הנגנינה של הנדריקס ע הגיטרה, מעל הראש, מאחורי הראש, עם השיניים ובסוף גם להתפלל אליה כשהיא נשרפת. מצד שני אין כמו הסולואים הבלתי נגמרים של לד זפלין (ובעיקרון של ג'ימי פיג'). אז זה אומר תיקו??

(קשה לבחור)

 

[Beatles Forever]

../images/Emo6.gif האמת שלי לא קשה כל כך לבחור

אני בוחר בפייג', די בקלות. לא התלהבתי משום דבר ששמעתי של הנדריקס, עד שהכרתי את Are You Experienced- באמת אלבום מצויין. אבל הנדריקס הוא אוברייטד אחושרמוטה, לא יודע למה אנשים מוצאים בו כזה וירטואוז. כן, אז הוא יודע לנגן בגיטרה מעל הראש ועם שיניים, ואם אני לא טועה הוא אפילו יודע לשרוף את הגיטרה שלו. לא מרשים אותי במיוחד. דוגמא מצויינת לכך שמעריכים את הנדריקס יתר על מידה היא ה-Hendrix Chord, אקורד שנקרא על שמו משום שהוא השתמש בו הרבה (לדוג'-Foxy Lady). האקורד הזה הוא פשוט עם #9. אני לא מבין למה קוראים לו "אקורד הנדריקס" אם הרבה השתמשו בו לפניו. הביטלס וקרים השתמשו בו באמצע שנות השישים. ללכת יותר רחוק? השתמשו באקורד הזה כמה נגני רית'ם אנד בלוז בסוף שנות החמישים. לא מספיק? אפילו צ'ארלי פארקר השתמש בו בשנות ה-40. אבל עדיין, קוראים לזה Hendrix Chord כי זה היה האקורד המועדף על הנדריקס. בכל מקרה, כן- אני בוחר בג'ימי פייג' כי הוא נגן יותר טוב וכותב יותר טוב.

 

[weird dust]

אני לא חושב שהוא אוברייטד

יש לו המון ביצועים מעולים לשירים שלאוו דווקא הוא כתב אלא ביצע. Hey Joe ו All Along The Watchtower (במקור של בוב דילן והביצוע נשמע שונה לגמרי מהמקור). ויש לו הרבה מאוד שירים שנשמעים הכי טוב כשאתה היי בנטורל אחי לילה בלי שינה בכל מיני חורים בארץ ובחול כמו:, The Wind Cries Mary, Purple Haze, Voodoo Child ועוד המון המון שירים. אני חושב שהוא אחד מהאומנים השחורים היחידים ברוק של אז, וגם זה משהו שיאמר לזכותו.

 

[The Walrus]

עזוב. הנדריקס נגן מצויין, אבל המלך האמיתי הוא

http://www.youtube.com/watch?v=YDBIbJKjAZQ

 

[Beatles Forever]

נתפשר על גילמור ../images/Emo8.gif

 

[ledgirl]

הצלחתי לבחור

טוב, ג'ימי פייג' אצלי זוכה. אף שיר של הנדריקס לא העביר בי מעולם את אותה צמרמורת שעוברת בי כשאני שומעת אתהסולואים והנגינה ב since I've been loving you, את נגינת הקשת על הגיטרה בדייזד, ועוד כאלה. להנדריקס יש שיר אחד בשם castles made of sand, שהפתיחה שלו (והסיום) מרגשים אותי, אבל הריגוש שמוציא ממני פייג' גדול פי אלף, והוא לא רק בשיר אחד אלא בכמעט כל שיר.

 

[The Walrus]

האמת, אני לא כל כך תופס מג'ימי פייג'

ללא ספק נגן מצויין, אבל יכולת האילתור שלו מאוד מוגבלת, והוא נוטה ל... אממ... אובר-חירטוטיישן. לדוגמה dazed and confused כל הסולו שלו זה פשוט ריצה אחת מהירה... גם הרבה סולואים אחרים שלו סתם מחורטטים וחסרי פואנטה (נגיד no quarter - מה הפואנטה בסולו הזה?). היוצאים מן הכלל - stairway וsince i've been loving you, הסולואים הכי טובים שלו. אי לכך ובהתאם לזאת - אני הולך עם הנדריקס. למרות שאני בכלל בעד ג'ף בק או משהו

.

 

[reiya]

קשה.

ג'ימי הנדריקס ענק,יש לו דברים גאוניים. מצד שני ג'ימי פייג' הרבה יותר נוגע בי. אז זה תלוי על מה השאלה מדברת,מאיזו בחינה יותר טוב. לא הגעתי להחלטה.

 

[MilkShack]

שניהם גיטריסטים מטורפים.

אני אישית מעדיף את ג'ימי פייג'. לכל אחד מהם יש את הסטייל שלו על הגיטרה, נראה שהנדריקס טיפונת יותר מחובר לכלי, מצליח להוציא את הצלילים המיוחדים שלו, אבל לפייג' יש כזה סטייל מגניב, כזו חדשניות! חוץ מזה העובדה שהוא נותן כ"כ הרבה ריפים שהם חובה לכל נגן... כשאני חושב על זה, כמעט חצי מהריפים שאני מנגן סתם כשמשעמם לי הם של לד זפלין.

 

[לרגל הופעה]

באיחור - אבל עדיין...

אהלן, חדש פה. שומע לד זפלין כבר 17 שנה, אז אני בוודאי קשיש יותר מרוב חברי הפורום (או שלא). בכל מקרה - אני מסכים לגמרי שהנדריקס הוא אוברייטד לגמרי - הבנאדם לא הוציא צליל נקי מימיו. כגיטריסט ותיק, מעולם לא הבנתי את ההתלהבות הרבה מהנדריקס, הבנאדם הוא קרקס - לנגן בעזרת השיניים/מאחרי הגב/בלי ידיים - לא מרשים בכלל, סתם קרקס, ובכלל, מי ששורף גיטרות, אין לי הערכה אליו. מאידך, אני נוטה להסכים שפייג' מלא "חירטוטיישן" כפי שכבר מישהו כאן אמר. הסיבה לכך היא ברורה: פייג', פול ג'ונס ובונהם התחילו כנגני אולפן, כלומר "שכירי חרב" של אמנים אחרים. נגינת האולפן שלהם היא מהוקצעת, מדובר ללא ספק במקצוענים - כל עוד יש יכולת להרכיב סולו אחד משלושה שהוקלטו מראש - להוציא את הקטעים הכי טובים ולחבר יחד. כל עוד קיימת האפשרות לעשות DO OVER. בהופעה, המצב קצת אחר. אולי זה מאוד מרשים כשאתה במקום, אבל כשאתה צופה בזה מאוחר יותר (20 שנה מאוחר יותר) זה אפילו קצת (חילול הקודש) משעמם. אני מעדיף את הסולואים באולפן על ההופעות. שלא אובן לא נכון - אני חושב שפייג' הוא גיטריסט מעולה, אבל בהופעות ניכר עליו שהוא "רץ על פנטטוני" (בגיטריסטית זה אומר, הולך על בטוח, ומנסה להרשים במהירות). אם הייתי צריך לבחור בין ג'ימי לג'ימי, אני בוחר בפייג'. שימו אותו מול גילמור - ואני לא ממש יודע, אחד וירטואוז מהיר, והשני איטי, אבל מצליח לגעת ולרגש בכל תו.

 

[לרגל הופעה]

סולן

רוברט פלאנט VS כריס קורנל.