פינה לי פינה לי פינה לי חדשה!!!!

[קדרית באה]

פינה לי פינה לי פינה לי חדשה!!!!

בכל יום שלישי, פעמיים כי טוב, אעלה נושא חדש בפינה. אני אתחיל, וכל מי שיש לה ידע בנושא, בבקשה להוסיף מייד!
ולכן שם הפינה הוא: "הנושא המכוסה!"
והפעם, לכבוד שבועות הבא עלינו לטובה: שיבולים!

 

[קדרית באה]

"הנושא המכוסה": שיבולים!

ולמה שיבולים? לכבוד חג השבועות הבא עלינו לטובה הוא חג הקציר.
עוד בימי קדם, לא רק היהודים אלא רוב עמי האזור, הכירו בחשיבות העצומה של גידול תבואה.
השיבולת המלאה היוותה תמיד סמל לשפע, לפרנסה, לשובע. משיבולים קלעו קמעות לברכות שפע. שיבולים הוטבעו על מטבעות.
הפלשתים ועמים נוספים העריצו את האל דגון- אל החקלאות והדגן. סמל 3 השיבולים מוכר כברכה שהיתה נהוגה בידי כוהני מצריים העתיקה.
אהרון אהרונסון, אגרונום וממייסדי ניל"י, לא נח ולא שקט עד שמצא את אם החיטה, ממנה ניתן היה לגזור שוב את הגידול הקדום והנכון לארץ ישראל.
וכל זאת למה? כי השיבולת (חיטה ושעורה, שבולת שועל, וכל מיני הדגן) הינה הבסיס למאכל הכי פשוט ובסיסי שהוא הלחם כמו גם כל סוגי המאפים.
במגילת רות מסופר כיצד מחזר בועז אחר רות לאחר שזו צדה את תשומת ליבו:
הוא מרשה לה לקחת מן העומרים, כלומר, מהשיבולים המובחרות הקצורות והארוזות.
אין היא נדרשת לאסוף לה מתוך לקט פאה ושכחה שהושארו לעניים, אלא מתוך העומרים שנאספו לבעלי השדה.
בכך מחזר אחריה בועז בעדינות : אין הוא שולח לה מתנות וגם לא כופה פגישות – הוא אינו מנצל את מעמדו הרם,
אלא ראשית מעניק לה זכות יתר ומקרבה אל מעמדו. בעיני, זהו סמל לקשר העז שנדון בהרחבה בכל מגילת רות בין כבוד ואהבה.
גם לנו כרוקמות יש עניין בשיבולים. כחלק משבעת המינים הן נהוגות בקישוטים שונים, שלא לומר רבים
וכן גם בפריטים רקומים מאוד שימושיים ביהדות: כיסוי לחלה וכיסוי למצות.
נא הוסיפו ממיטב הידע שלכן!!! בואו נכסה נושא!!!
חג שבועות שמח מלא כבוד ואהבה!!

 

[קדרית באה]

ותמונות:

 

[אמאדובה]

הלינק שבור

 

[קדרית באה]

תודה! מנסה שוב...

 

[ורדה וזהו]

עכשיו עובד

 

[ורדה וזהו]

פרחים אדומים בשדה שיבולים

אולי שם הכירו רות המואביה ונעמי ששידכה לרות את אחד מבניה והמשיכה לחיות איתה לאחר מות הבן.
אכן אהבה גדולה מהחיים.
כמה רומנטי הפרחים האדומים על רקע שדה השיבולים.

 

[ורדה וזהו]

מגילת רות מספרת את סיפורה

של משפחת אלימלך המיוחסת משבט יהודה, שעקב הבצורת והרעב עוזבת את מולדתה והולכת לשדה מואב, אחד מאויבי ישראל באותה תקופה. לאחר זמן מת אבי המשפחה אלימלך. ובניה של אותה משפחה, מחלון וכיליון, מתחתנים עם שתי מואביות, רות ועורפה שעל פי חז"ל היו בנותיו או נכדותיו של עגלון מלך מואב

הצילום: "רות בשדה בעז", ציור מאת Julius Schnorr von Carolsfeld

 

[ורדה וזהו]

לאחר כעשר שנים

מתים גם שני הבנים, ונותרות רק נעמי, אם המשפחה, ושתי כלותיה.

הצילום: דמותה של רות בכנסיית הדורמיציון בירושלים

 

[ורדה וזהו]

ולאחר שלא נותר לה דבר

ולאחר שהיא שומעת כי הבצורת בארץ ישראל פסקה, מחליטה נעמי לחזור למולדתה אבלה, חפויה וענייה, ומפצירה בכלותיה להניח לה, כי אין לה דבר לתת להן. סביר להניח כי היא מתביישת בהן וחוששת לחזור אל החברה שלה ביחד עם נשים נוכריות, ולכן בשלב החזרה היא מבקשת להפרד מהן. לעומת עורפה שנשמעת לה וחוזרת למשפחתה, רות מתעקשת ודבקה בחמותה, ואומרת "עמך עמי ואלוהיך אלוהי", ומתעקשת שרק המוות יפריד ביניהן (מגילת רות א' י"ז).

 

[ורדה וזהו]

אם סבו של דוד המלך

עץ היוחסין (על פי מגילת רות, ספר שמואל ודברי הימים), מראה את מרכזיותה של רות, ששדרת המנהיגות בממלכת יהודה משתלשלת ממנה.

הצילום: רות, מאת אנטוניו קורטינה פרינוס
הצילום בחלק הקודם: רות דבקה בנעמי בעוד עורפה הולכת. ציור מאת ויליאם בלייק

 

[דולי12]

אני רואה שהפורום משתבח עם ההעמקה בנושא

רקמה. זה נתן לי טריגר לחפש ומצאתי משהו בגוגל. כל מיני שיבולים:

http://www.google.co.in/search?q=em...8L-q74ASyzYCwDg&ved=0CDAQsAQ&biw=1024&bih=724

והוראות לרקמת שבולי חיטה:

http://www.needlenthread.com/2007/01/wheat-stitch-video-tutorial.html

 

[קדרית באה]

תך חיטה! איזה יופי!

לא היכרתי אותו! אני מייד מוסיפה אותו לרפרטואר... אפשר גם לקרוא לו תך מרבה רגליים.....

 

[אמאדובה]

שיבולים על סמל הפלמ"ח

http://onegshabbat.blogspot.co.il/2013/04/blog-post_11.html
אם תגללו למטה תראו דגל רקום מ-1945...

 

[קדרית באה]

חתיכת הסטוריה...

 

[colibri]

לא ממש ידע, אבל

קצת דוגמאות שעושות חשק לרקום

 

[קדרית באה]

תודה! באמת מתאימות לכיסוי לחלה למשל!

 

[05 מיכל]

זה לא ידע - זו מפית

זה אמנם לא ידע על הנושא, אבל כיוון שבמפית הזו משתמשים רק יום אחד בשנה - כמה טוב שיש הזדמנות להראות אותה...

 

[05 מיכל]

ועוד תמונה אחת

 

[05 מיכל]

אני צלמת גרועה...

עוד ניסיון אחד - התמונות עושות עוול למפית.