גם בהודו מאמינים בגלגול נשמות
אבל אני חשבתי על אפשרות שהיא לא בהכרח גלגול נשמות - גם גלגול נשמות וגם איזה רובד רוחני נצחי בו הנשמה היא מעבר לגוף, נושאת בחובה את החוויות שחוותה בגלגוליה השונים.
הצאצאים הם המשכיות גטנית (תערובת גנטית) - אבל לא המשכיות נשמתית, כל אדם חווה את חוויתיו באופן אישי, כל אדם עומד בפני עצמו, לכן חשבתי שזה נשמע קצת סוג של בזבוז לעבור חיים שלמים, לצבור חוויות, ידע, ניסיון ללמוד לקחים - ויום אחד הכל נגדע והולך לאבדון.
ומה לגבי אנשים שאין להם ילדים - או שמתו צעירים?
יש הרבה דיווחים של אנשים שחוו מוות קליני ומספרים חוויות שמעבר לגוף ולזמן.
אותי באופן אישי זה מרתק - אמי נפטרה לפני 4 וחצי חודשים, זאת הסיבה שאני מתעניינת בנושא יותר מבעבר.
קרו כמה מקרים מאוד מוזרים לאחר מותה - פעמיים ניתק הטלפון כששוחחתי עם אבי כאשר הזכרתי אותה בשיחה.
אבי לאחר כחודש לערך התעורר משינה וראה את אמי יוצאת מחדרה ומנופפת לו לשלום - החוויה שלו היתה מוחשית מאוד (אבי אדם מאוד רציונלי ולא מאמין בהישארות הנשמה, לא היה לו שום הסבר למה שראה).
אחי שטיפל באמי בשנותיה האחרונות חלם חלום מוזר והתעורר מהחלום - בחלום הוא ראה את אמי, ניסה להתקרב אך משהו עצר בעדו, דיבר אליה ודמותה התפוגגה לאט מול עיניו כמו כאילו הפכה לטיפות או כמו סוג של עשן בהיר שמתפוגג.
לי היתה חוויה דרך חלום מוזר לאחר כחודשיים - ראיתי את אמי בסלון ביתה מסביב היו אנשים (לא זיהיתי אף אחד מהם) אמי לא ראתה אותי היא התקדמה זקופה לכיוון כלשהו לבושה במן שמלה לבנה עטורה בפרחים אדומים (בשנותיה האחרונות היתה רתוקה לכיסא גלגלים), סביבה הלכו אנשים, בחלום הלכתי לכיוון שהיא הלכה כדי לראות לאן היא הולכת וראיתי אותה נכנסת לתוך גוף גבוה ונעלמת בתוך הגוף ומיד אחר כך כל הדמויות התרוממו באוויר.
אין לי שום הסבר הגיוני לתופעות הללו - תמיד אפשר לייחס זאת לגעגועים, או לאיזשהו צורך נפשי.
מצד שני, דיווחים מרתקים של אנשים שחוו מוות קליני גורמים לשנות את הגישה המחשבתית לגבי מה זה נשמה ואולי יש קיום רוחני/נשמתי שהוא מעבר לגוף ולזמן.