אממ..
פינק פלויד עשו את המוסיקה שלהם בעצמם. הם גם הפיקו את האלבומים שלהם בעצמם. היו להם רק שני מפיקים במהלך הקריירה שלהם - בוב אזרין, שהפיק את "החומה", ונורמן סמית', שהפיק את שני האלבומים הראשונים שלהם. האחרים שהזכרת - אלאן פארסונס ורון גיסין - לא היו מפיקים. רון גיסין (Geesin) היה - ועודנו - מלחין של מוסיקה מודרנית, והוא היה ידיד טוב של ווטרס ושל מייסון. גיסין ו-ווטרס הוציאו אלבום משותף בשנת 1970 שנקרא The Body וכלל קטעים ששמשו כפסקול לסרט דוקומנטרי על גוף האדם. כך גיסין הגיע לעבוד עם הלהקה על Atom Heart Mother. בואו נאמר שחלקו בהפקת הקטע (שכזכור אני לא מהאוהדות הגדולות שלו) היה שווה להשקעה של שאר חברי הלהקה, עפ"י כל העדויות. לכן, להגיד ש-AHM היה "כלום" בלעדיו, זה לא מדוייק. אלאן פרסונס (Parsons, לא "פארסון"), היה טכנאי הקלטות. למרות שהוא טוען שהוא היה המפיק של הפלויד, התפקיד שלו מעולם לא הגיע עד כדי כך. עיקר ההשתתפות שלו היתה בהפקת האפקטים הלא-מוסיקליים השונים הנשמעים באלבומים (בעיקר DSOTM). הוא לא השתתף בכתיבת המוסיקה או עיצובה בכלל. האגדה אומרת שעבור עבודת ההקלטה של DSOTM הוא קיבל את השכר הסטנדרטי לטכנאים, בלבד. הפלויד היו הארכיטקטים הבלעדיים של DSOTM. הם ידעו בדיוק מה הם רוצים להשיג, עוד בשלבים מוקדמים של ההקלטות. עובדה, הם שחזרו את האלבום בהופעות, צליל בצליל. בוב אזרין נלקח כמפיק של "החומה" למטרה אחת בלבד: להיות המפשר והמתווך בין גילמור ו-ווטרס, שבשלב הזה כבר לא הסכימו על כלום. כתוצאה מהדינמיקה הסבוכה בין חברי הלהקה בתקופה זו, יצא שאזרין דווקא תרם הרבה לתוצאה הסופית של "החומה". כך, למשל, הוא כתב למעשה את המוסיקה ל-The Trial, וגם קיבל על כך קרדיט. הוא תרם גם לקטעים אחרים, שכרגע איני זוכרת אותם. עד כמה היה האלבום נשמע אחרת בלעדיו? די להקשיב ל-The Final Cut כדי לראות זאת. נורמן סמית' היה אחד ממפיקי-הבית של חברת EMI, אשר הנחיתה אותו על הלהקה כאשר הלהקה חתמה על חוזה ההקלטות עמה, בשנת 1967. הוא הפיק את Piper at the Gates of Dawn, תוך חיכוחים מתמידים עם סיד בארט ונסיון להפוך את חזיונותיו המוסיקליים הלא-קונבנציונליים של בארט לשירי פופ קליטים ולהיטיים. הוא ניסה לעשות את זה גם באלבום השני של הפלויד, A Saucerful of Secrets, ללא הצלחה יתרה. לאחר מכן הלהקה למעשה אמרה לו להתחפף - בצורה הכי אנגלית ונימוסית, כמובן. מאז הם הפיקו את אלבומיהם בעצמם. וזו בעצם השורה התחתונה: הפלויד לא הקשיבו מעולם לגורמים חיצוניים בכל הנוגע למוסיקה, ועשו בדיוק מה שהיה בראש שלהם, גם אם הם לא הסכימו אחד עם השני בכלל. בוב אזרין היה היחיד שהיתה לו תשומה כלשהיא בתוצאה הסופית, וגם זה היה מעט. באשר ל"גאונות" של הפלויד... זו כבר שאלה אחרת.