פינת בואו לשולחן חוזרת
שלום לכולם. אני מתרגשת לפתוח מחדש את הפינה בואו לשולחן. אני נכנסת לנעליים הגדולות של mumfor4 שהיתה אחראית על הפינה והכניסה את כולנו למטבחה הנעים. אני מקווה שאני אצליח להמשיך את הקו הקיים של הפינה שמביאה אותה למקום נגיש, שכל אחד יכול להתחבר אליו מהמטבח או השולחן הפרטי שלו. אני גם מקווה להצליח לחבר את הפינה למקום של הורות בחו"ל שבעיני מתחבר להתנסות שלנו עם מאכלים חדשים, חומרי גלם מוכרים ופחות מוכרים, גידול ילדים על אוכל מקומי שלאו דווקא זהה למה שאנחנו גדלנו עליו ועוד. אני גדלתי במטבח של הוריי ואני מנסה ליצור אצל הילדים שלי את אותה תחושה חמימה כשנכנסים למטבח. אני מנסה לחשוף אותם לאהבות וזכרונות הילדות שלי שעוברים דרך מאכלי ילדות, מנות מבית סבא וסבתא ועוד, למרות שהבמבה כאן היא אויב המדינה בערך והגננת הראשונה של בכורי הסתכלה עלי בתימהון כשהיא גילתה שבגיל שנה הוא עוד לא טעם צ'יריוס!
קצת עלי: אני אמא לשני בנים. אכלנים בררניים במיוחד, אחד מהם על רקע בעיית ויסות חושי. המטבח שלנו הוא kosher-style ובעברי הלא רחוק הייתי פודי חובבת. אם אני צריכה להרגע אני אלך לאפות עוגה ואם בא לי אוכל מהיר כנראה שזה יהיה מבוסס ביצים וירקות ולא בשר. גרתי שנים בקנדה ובשנה האחרונה אנחנו גרים בניו ג'רזי.
המעבר לצפון אמריקה שינה את הרגלי האכילה שלנו. דברים ששכנו דרך קבע במקרר שלנו התגלו כהרבה פחות זמינים. לעגבניות חסר טעם, עשבי התיבול מתים תוך יום (ולכן הוחלפו בגרסאות הקפואות של דורות), המלפפונים נרקבים עוד לפני שקניתי אותם. מצד שני, התירס מתוק, פירות היער מגרים, ברוקולי וכרובית בכל פינה ובכל צורה. מגבלות התזונה הביאו אותי להתנסות בהרבה יותר אוכל טבעוני ואני נהנית מכל רגע! מה המוצר הישראלי הבסיסי שהפסקתם לצרוך בחו"ל? מה המוצר החדש שהפך להיות דייר קבע בבייתכם?
לפני כמה ימים חזרנו מחופשה בישראל וחיפשנו ארוחת ערב זריזה. שני מתכונים שמחליפים אצלי את הגרסה הישראלית הפרטית שלי הגיעו מהר לקערה. הראשון - רוטב פסטו תרד שהשתדך לרביולי קנוי של ריקוטה טבעונית ופטריות, והשני סלט קצוץ מקומי. המתכונים:
פסטו תרד
חבילת תרד שטוף
כוס אגוזי מלך
2-3 שיני שום (אני משתמשת בקפוא בקוביות של דורות, גם לבזיליקום)
2-3 קוביות בזיליקום קפוא (לא חובה)
50 גרם פרמזן (לא חובה)
רבע כפית מלח
רבע כפית פלפל
שמן זית
זורקים לפוד פרוססור את התרד, אגוזי המלך, ואז את כל השאר חוץ מהשמן. מפעילים את מעבד המזון וכשהתוכן מקבל מרקם גרגירי מתחילים לזלף שמן זית עד לקבלת המרקם הרצוי. אני אוהבת פסטו סמיך ולכן לא מוסיפה הרבה שמן.
סלט קצוץ
2 עגבניות
2 תפוחי עץ (ירוקים חמצמצים או אחד ירוק ואחד אדום)
2 גבעולי בצל ירוק
שקדים פרוסים קלויים קלות על מחבת יבשה (לא חובה)
כף שמן זית
כף חומץ תפוחים
חצי שן שום (או חצי קוביית דורות)
מלח ופלפל
קוצצים ומערבבים. נולד כתחליף לאין מלפפונים. ניתן להוסיף קצת בזיליקום.
אשמח לשמוע על המתכונים שהכנתם השבוע או מתכונים שהפכו להיות מתכוני הבית במקום בו אתם גרים.
שלום לכולם. אני מתרגשת לפתוח מחדש את הפינה בואו לשולחן. אני נכנסת לנעליים הגדולות של mumfor4 שהיתה אחראית על הפינה והכניסה את כולנו למטבחה הנעים. אני מקווה שאני אצליח להמשיך את הקו הקיים של הפינה שמביאה אותה למקום נגיש, שכל אחד יכול להתחבר אליו מהמטבח או השולחן הפרטי שלו. אני גם מקווה להצליח לחבר את הפינה למקום של הורות בחו"ל שבעיני מתחבר להתנסות שלנו עם מאכלים חדשים, חומרי גלם מוכרים ופחות מוכרים, גידול ילדים על אוכל מקומי שלאו דווקא זהה למה שאנחנו גדלנו עליו ועוד. אני גדלתי במטבח של הוריי ואני מנסה ליצור אצל הילדים שלי את אותה תחושה חמימה כשנכנסים למטבח. אני מנסה לחשוף אותם לאהבות וזכרונות הילדות שלי שעוברים דרך מאכלי ילדות, מנות מבית סבא וסבתא ועוד, למרות שהבמבה כאן היא אויב המדינה בערך והגננת הראשונה של בכורי הסתכלה עלי בתימהון כשהיא גילתה שבגיל שנה הוא עוד לא טעם צ'יריוס!
קצת עלי: אני אמא לשני בנים. אכלנים בררניים במיוחד, אחד מהם על רקע בעיית ויסות חושי. המטבח שלנו הוא kosher-style ובעברי הלא רחוק הייתי פודי חובבת. אם אני צריכה להרגע אני אלך לאפות עוגה ואם בא לי אוכל מהיר כנראה שזה יהיה מבוסס ביצים וירקות ולא בשר. גרתי שנים בקנדה ובשנה האחרונה אנחנו גרים בניו ג'רזי.
המעבר לצפון אמריקה שינה את הרגלי האכילה שלנו. דברים ששכנו דרך קבע במקרר שלנו התגלו כהרבה פחות זמינים. לעגבניות חסר טעם, עשבי התיבול מתים תוך יום (ולכן הוחלפו בגרסאות הקפואות של דורות), המלפפונים נרקבים עוד לפני שקניתי אותם. מצד שני, התירס מתוק, פירות היער מגרים, ברוקולי וכרובית בכל פינה ובכל צורה. מגבלות התזונה הביאו אותי להתנסות בהרבה יותר אוכל טבעוני ואני נהנית מכל רגע! מה המוצר הישראלי הבסיסי שהפסקתם לצרוך בחו"ל? מה המוצר החדש שהפך להיות דייר קבע בבייתכם?
לפני כמה ימים חזרנו מחופשה בישראל וחיפשנו ארוחת ערב זריזה. שני מתכונים שמחליפים אצלי את הגרסה הישראלית הפרטית שלי הגיעו מהר לקערה. הראשון - רוטב פסטו תרד שהשתדך לרביולי קנוי של ריקוטה טבעונית ופטריות, והשני סלט קצוץ מקומי. המתכונים:
פסטו תרד
חבילת תרד שטוף
כוס אגוזי מלך
2-3 שיני שום (אני משתמשת בקפוא בקוביות של דורות, גם לבזיליקום)
2-3 קוביות בזיליקום קפוא (לא חובה)
50 גרם פרמזן (לא חובה)
רבע כפית מלח
רבע כפית פלפל
שמן זית
זורקים לפוד פרוססור את התרד, אגוזי המלך, ואז את כל השאר חוץ מהשמן. מפעילים את מעבד המזון וכשהתוכן מקבל מרקם גרגירי מתחילים לזלף שמן זית עד לקבלת המרקם הרצוי. אני אוהבת פסטו סמיך ולכן לא מוסיפה הרבה שמן.
סלט קצוץ
2 עגבניות
2 תפוחי עץ (ירוקים חמצמצים או אחד ירוק ואחד אדום)
2 גבעולי בצל ירוק
שקדים פרוסים קלויים קלות על מחבת יבשה (לא חובה)
כף שמן זית
כף חומץ תפוחים
חצי שן שום (או חצי קוביית דורות)
מלח ופלפל
קוצצים ומערבבים. נולד כתחליף לאין מלפפונים. ניתן להוסיף קצת בזיליקום.
אשמח לשמוע על המתכונים שהכנתם השבוע או מתכונים שהפכו להיות מתכוני הבית במקום בו אתם גרים.
