איןאריותכאלה
New member
פינת הביניים/ או: לשחרר את הילד השלישי
להמשיך ולהסתכן באובדן נוסף?
לעצור את מסע הילודה בידיים ריקות?
הדילמה הזו מלווה רבות מחברות הפורום, לעתים לפרקי זמן ממושכים, אפילו ממושכים מאד. היא עולה ומתעוררת אחרי כל אובדן במלוא עוצמתה. וכפי שכתבה מיק ניק, לרוב התשובה האוטומטית של הסביבה (ולעתים גם של הנשים עצמן) היא - להמשיך.
קודם כל בגלל התקווה. כי אם יהיה הריון נוסף אז יש סיכוי לידיים מלאות. וללא הריון נוסף דלת הילודה נטרקת בצרימה נוראית ומותירה צלקת כואבת.
המחירים של המשך מסע הילודה נידונים הרבה פחות. אבל גם הם קיימים, אם כי הם לעתים סמויים יותר, להוציא המחיר של אובדן נוסף, שהוא גלוי, ברור ומוחשי מאד.
מה על תקופת הנסיונות? המחיר של סקס 'טכני' ומתוזמן, המחיר של מקלוני ביוץ/מעקב זקיקים, או אפילו המחיר 'סתם' של לעקוב בקפדנות אחרי ימי הפוריות. מה על הספונטניות במיטה?
ומה לגבי השחיקה בזוגיות? יש זוגות שבכלל לא מסכימים לגבי המשך הילודה, גם אצל כאלה שמסכימים הרבה פעמים יש צד אחד שרוצה יותר (מסתכנת ואומרת שלרוב זו האשה), מה לגבי ההצטמצמות של הזוגיות, על האבל שלובש פנים שונות אצל שני בני הזוג, כעסים ותסכולים שנזרקים לתוך המערכת הזוגית.
מה לגבי ההתפתחות האישית? כשכל כך הרבה אנרגיות מושלכות לכיוון מסוים, הן בוודאי נגרעות מתחומים אחרים, ואלה נותרים מוזנחים 'בינתיים' - ולעתים ה'בינתיים' הזה אורך שנים.
קריירה, תחביבים, טיולים, ילדים קיימים, חברים, בני משפחה מהמעגל השני ושלל חלומות ועיסוקים - כל אלה ממתינים ל'מחר', ל'אחר כך' בתקופת הביניים.
כל אחת שוקלת במאזניים הפרטיים שלה את המחירים השונים, הגלויים והסמויים, של ההמשך או של העצירה. מיק ניק כתבה באומץ על המחירים של העצירה - וגם על הברכה שהיא מביאה עמה.
כל אחת שוקלת את המחירים של המשך דרכה בעולם הילודה. וכל אחת מקבלת את ההחלטה הנכונה לה ביותר כרגע, בזמן הזה. ממש כמו לגבי כל החלטה אחרת שמקבלים בחיים.
להמשיך ולהסתכן באובדן נוסף?
לעצור את מסע הילודה בידיים ריקות?
הדילמה הזו מלווה רבות מחברות הפורום, לעתים לפרקי זמן ממושכים, אפילו ממושכים מאד. היא עולה ומתעוררת אחרי כל אובדן במלוא עוצמתה. וכפי שכתבה מיק ניק, לרוב התשובה האוטומטית של הסביבה (ולעתים גם של הנשים עצמן) היא - להמשיך.
קודם כל בגלל התקווה. כי אם יהיה הריון נוסף אז יש סיכוי לידיים מלאות. וללא הריון נוסף דלת הילודה נטרקת בצרימה נוראית ומותירה צלקת כואבת.
המחירים של המשך מסע הילודה נידונים הרבה פחות. אבל גם הם קיימים, אם כי הם לעתים סמויים יותר, להוציא המחיר של אובדן נוסף, שהוא גלוי, ברור ומוחשי מאד.
מה על תקופת הנסיונות? המחיר של סקס 'טכני' ומתוזמן, המחיר של מקלוני ביוץ/מעקב זקיקים, או אפילו המחיר 'סתם' של לעקוב בקפדנות אחרי ימי הפוריות. מה על הספונטניות במיטה?
ומה לגבי השחיקה בזוגיות? יש זוגות שבכלל לא מסכימים לגבי המשך הילודה, גם אצל כאלה שמסכימים הרבה פעמים יש צד אחד שרוצה יותר (מסתכנת ואומרת שלרוב זו האשה), מה לגבי ההצטמצמות של הזוגיות, על האבל שלובש פנים שונות אצל שני בני הזוג, כעסים ותסכולים שנזרקים לתוך המערכת הזוגית.
מה לגבי ההתפתחות האישית? כשכל כך הרבה אנרגיות מושלכות לכיוון מסוים, הן בוודאי נגרעות מתחומים אחרים, ואלה נותרים מוזנחים 'בינתיים' - ולעתים ה'בינתיים' הזה אורך שנים.
קריירה, תחביבים, טיולים, ילדים קיימים, חברים, בני משפחה מהמעגל השני ושלל חלומות ועיסוקים - כל אלה ממתינים ל'מחר', ל'אחר כך' בתקופת הביניים.
כל אחת שוקלת במאזניים הפרטיים שלה את המחירים השונים, הגלויים והסמויים, של ההמשך או של העצירה. מיק ניק כתבה באומץ על המחירים של העצירה - וגם על הברכה שהיא מביאה עמה.
כל אחת שוקלת את המחירים של המשך דרכה בעולם הילודה. וכל אחת מקבלת את ההחלטה הנכונה לה ביותר כרגע, בזמן הזה. ממש כמו לגבי כל החלטה אחרת שמקבלים בחיים.