מאחר וזכינו ולמצער חלק מהגולשים גילו דעתם השבוע שנושא ספירת העומר מעניין אותם מאוד, להלן מקצת מדיני הספירה;
ספירת העומר מתבצעת לכתחילה מיד לאחר צאת הכוכבים מידי יום ביומו, במשך ארבעים ותשעה ימים החל ממוצאי חג ראשון של פסח (ובחו"ל בליל יום טוב שני של גלויות, של החג הראשון). היא כוללת התייחסות גם לימים וגם לשבועות ועל כן הספירה מנוסחת כפי שהיא מנוסחת (ולענייננו, כפי שהיא מתפרסמת כאן לנוחות הכלל). כיום, משבעוונותינו אין לנו בית מקדש ולא מועלים קורבנות, ספירת העומר היא מדרבנן. עניינה העיקרי הוא חיזוק וציון הציפיה שלנו למתן תורה שאנו חוגגים בתום ימי הספירה בחג השבועות.
לפני הספירה יש לברך (כהרגלנו לא נציין כאן את נוסח הברכה וניתן למצאה בסידורים/מחזורים/מרשתת). מי ששכח לספור בערב יכול לספור גם במהלך היום שלאחר מכן (עד לשקיעה), אולם יעשה זאת ללא ברכה. בהמשך ישוב ויספור בערב בברכה. מי ששכח לברך גם ביום (ללא ברכה), לא יכול להמשיך את הספירה בברכה אולם ימשיך לספור ללא ברכה.
במוצאי שבת ו/או יום טוב סופרים לפני ההבדלה.
יש הסבורים שאין לאכול סעודת קבע החל מחצי שעה טרם זמן הספירה ועד לביצועה ומנהגים שונים קיימים בנושא. כמו כן אין לבצע מלאכה מהשקיעה ועד לספירה עצמה (לרבות נשים, בין אם הן סופרות ובין אם לאו).
לאחר ולשיטות רבות גם לפני הספירה, יש חלקי מזמורים שנהוגים להיאמר וניתן למצאם בסידורי התפילה ו/או במחזורים של פסח (וכמובן גם במרשתת למעוניינים).
מי שטעה בספירה יכול לתקן (בתקופת הזמן שצוינה) אך מבלי לברך פעם נוספת. בהמשך יכול לחזור ולספור בברכה, בדומה למי ששכח לספור בלילה. על-מנת למנוע זאת יש לחשב לעצמו בראש את הספירה הנכונה לאותו יום בטרם יברך ויספור.
על-מנת להימנע מספירה מחייבת וכתוצאה מכך ברכה לבטלה, מי שנשאל על-ידי חברו מהי הספירה הנכונה באותו ערב יענה בציון הספירה של יום לפני כן ויציין שכך הוא עושה. כלומר אם הספירה הערב היא 6 ימים למשל, יענה 'אתמול היה חמישה ימים'.
מאחר ואנו נדרשים ל"שבע שבתות תמימות" (קרי שבעה שבועות מלאים), ביום האחרון של הספירה הוא ערב חג השבועות, לא נקדים את תפילת/סעודת החג כפי שנוהגים בחגים אחרים לעתים, אלא נמתין איתן עד לאחר צאת הכוכבים.
מעניין לציין שחג מתן תורה הוא חג השבועות, בניגוד לחגים האחרים אין לו תאריך שנקבע במקרא והוא מגיע בתום שבעת השבועות המלאים שלאחר חג הפסח.
יהודי שבספק אם ספר באותה יממה אם לאו, יספור ללא ברכה ובהמשך יכול לשוב ולספור בברכה.
בספירת העומר נוהגים מקצת מדיני האבלות לציון צערנו על פטירת חלק מתלמידי ר' עקיבא;
יש מנהגים שונים לגבי התקופה בה נהוגים דיני האבלות, כאשר יש המציינים ל"ג ימים מתחילת הספירה ועד להגעה למספר זה, יש הנוהגים ל"ג ימים לקראת סוף הספירה ויש הנוהגים להקפיד על דיני האבלות במהלך כל ארבעים ותשעת ימי הספירה.
אין להסתפר בימי הספירה, גברים לא מתגלחים, אין להינשא זולת מקרים חריגים (כמו מחזיר גרושתו ואחרים ובכל מקרה של שאלה יש לפנות למורה הלכה), אין לשמוע מוסיקה בכלי נגינה (לרבות בסעודת מצווה, אולם מותר לשיר בהן), ואין לברך שהחיינו.
משמעות האיסור לברך שהחיינו היא שלא מקיימים אירועים משמחים, לא קונים דברים חדשים משמעותיים שעליהם יש לברך, וכיו"ב (הרחבות ניתן למצוא באתרי השו"תים השונים).
הנוהגים את מנהגי האבלות עד ל"ג בעומר יכולים להסתפר ולהתגלח ביום ל"ג בעומר עצמו ויש הנוהגים שרק מל"ד. כן נוהגים כך בחגים השונים המתקיימים במהלך הספירה כמו יום העצמאות ויום שחרור ירושלים, אולם יש החולקים על כך.
כל האמור על רגל אחת כמו תמיד
. כמו תמיד, אפשר להתעמק (אפשרי כיום במרשתת בקלות) כדי להכיר את כלל ההלכות הנוגעות לנושא. ככל שעולה שאלה ספציפית יש להתייעץ עם פוסק הלכה מוסמך.
תודה למתעניינים על שזיכו את הכלל ושבת שלום.
ספירת העומר מתבצעת לכתחילה מיד לאחר צאת הכוכבים מידי יום ביומו, במשך ארבעים ותשעה ימים החל ממוצאי חג ראשון של פסח (ובחו"ל בליל יום טוב שני של גלויות, של החג הראשון). היא כוללת התייחסות גם לימים וגם לשבועות ועל כן הספירה מנוסחת כפי שהיא מנוסחת (ולענייננו, כפי שהיא מתפרסמת כאן לנוחות הכלל). כיום, משבעוונותינו אין לנו בית מקדש ולא מועלים קורבנות, ספירת העומר היא מדרבנן. עניינה העיקרי הוא חיזוק וציון הציפיה שלנו למתן תורה שאנו חוגגים בתום ימי הספירה בחג השבועות.
לפני הספירה יש לברך (כהרגלנו לא נציין כאן את נוסח הברכה וניתן למצאה בסידורים/מחזורים/מרשתת). מי ששכח לספור בערב יכול לספור גם במהלך היום שלאחר מכן (עד לשקיעה), אולם יעשה זאת ללא ברכה. בהמשך ישוב ויספור בערב בברכה. מי ששכח לברך גם ביום (ללא ברכה), לא יכול להמשיך את הספירה בברכה אולם ימשיך לספור ללא ברכה.
במוצאי שבת ו/או יום טוב סופרים לפני ההבדלה.
יש הסבורים שאין לאכול סעודת קבע החל מחצי שעה טרם זמן הספירה ועד לביצועה ומנהגים שונים קיימים בנושא. כמו כן אין לבצע מלאכה מהשקיעה ועד לספירה עצמה (לרבות נשים, בין אם הן סופרות ובין אם לאו).
לאחר ולשיטות רבות גם לפני הספירה, יש חלקי מזמורים שנהוגים להיאמר וניתן למצאם בסידורי התפילה ו/או במחזורים של פסח (וכמובן גם במרשתת למעוניינים).
מי שטעה בספירה יכול לתקן (בתקופת הזמן שצוינה) אך מבלי לברך פעם נוספת. בהמשך יכול לחזור ולספור בברכה, בדומה למי ששכח לספור בלילה. על-מנת למנוע זאת יש לחשב לעצמו בראש את הספירה הנכונה לאותו יום בטרם יברך ויספור.
על-מנת להימנע מספירה מחייבת וכתוצאה מכך ברכה לבטלה, מי שנשאל על-ידי חברו מהי הספירה הנכונה באותו ערב יענה בציון הספירה של יום לפני כן ויציין שכך הוא עושה. כלומר אם הספירה הערב היא 6 ימים למשל, יענה 'אתמול היה חמישה ימים'.
מאחר ואנו נדרשים ל"שבע שבתות תמימות" (קרי שבעה שבועות מלאים), ביום האחרון של הספירה הוא ערב חג השבועות, לא נקדים את תפילת/סעודת החג כפי שנוהגים בחגים אחרים לעתים, אלא נמתין איתן עד לאחר צאת הכוכבים.
מעניין לציין שחג מתן תורה הוא חג השבועות, בניגוד לחגים האחרים אין לו תאריך שנקבע במקרא והוא מגיע בתום שבעת השבועות המלאים שלאחר חג הפסח.
יהודי שבספק אם ספר באותה יממה אם לאו, יספור ללא ברכה ובהמשך יכול לשוב ולספור בברכה.
בספירת העומר נוהגים מקצת מדיני האבלות לציון צערנו על פטירת חלק מתלמידי ר' עקיבא;
יש מנהגים שונים לגבי התקופה בה נהוגים דיני האבלות, כאשר יש המציינים ל"ג ימים מתחילת הספירה ועד להגעה למספר זה, יש הנוהגים ל"ג ימים לקראת סוף הספירה ויש הנוהגים להקפיד על דיני האבלות במהלך כל ארבעים ותשעת ימי הספירה.
אין להסתפר בימי הספירה, גברים לא מתגלחים, אין להינשא זולת מקרים חריגים (כמו מחזיר גרושתו ואחרים ובכל מקרה של שאלה יש לפנות למורה הלכה), אין לשמוע מוסיקה בכלי נגינה (לרבות בסעודת מצווה, אולם מותר לשיר בהן), ואין לברך שהחיינו.
משמעות האיסור לברך שהחיינו היא שלא מקיימים אירועים משמחים, לא קונים דברים חדשים משמעותיים שעליהם יש לברך, וכיו"ב (הרחבות ניתן למצוא באתרי השו"תים השונים).
הנוהגים את מנהגי האבלות עד ל"ג בעומר יכולים להסתפר ולהתגלח ביום ל"ג בעומר עצמו ויש הנוהגים שרק מל"ד. כן נוהגים כך בחגים השונים המתקיימים במהלך הספירה כמו יום העצמאות ויום שחרור ירושלים, אולם יש החולקים על כך.
כל האמור על רגל אחת כמו תמיד
. כמו תמיד, אפשר להתעמק (אפשרי כיום במרשתת בקלות) כדי להכיר את כלל ההלכות הנוגעות לנושא. ככל שעולה שאלה ספציפית יש להתייעץ עם פוסק הלכה מוסמך.תודה למתעניינים על שזיכו את הכלל ושבת שלום.
