מחר (למעשה החל מהערב) יחול העשירי בטבת. אחד מימי הצום שנקבעו (בין השאר) לזכר החורבן.
לכתחילה נקבע העשירי בטבת משלוש סיבות. הראשונה והידועה שבהן, זהו היום בו החל המצור על ירושלים על-ידי בבל בהנהגת המלך נבוכדנצר.
מצור זה הביא בסופו של דבר, כשנה וחצי מאוחר יותר, לבקיעת חומות העיר ולחורבן הבית.
סיבות נוספות לקביעת הצום הן פטירתם באותה תקופה של עזרא ונחמיה, אחרוני הנביאים שהכרנו. למעשה מאז פטירתם לא קיימת עוד הנבואה בישראל, ומה שנחשב עד אז כ'דיבור ישיר' בין העם לקב"ה נפסק.
הסיבה השלישית היא שבאותה תקופה תורגמה התורה ליוונית. צעד זה איפשר את מה שבא מאוחר יותר, כאשר החיבור בין היווניות לתורה הביאה למעשה להקמת הנצרות, דת אשר מרדיפותיה סבל עם ישראל במשך מאות בשנים ואשר בשמה נרצחו מאות אלפי יהודים.
בתקופתנו הצטרפה סיבה נוספת והיא השואה, כאשר הרבנות הראשית קבעה יום זה כ'יום הקדיש הכללי', קרי יום זכרון ואמירת קדיש לזכר נספי השואה שאיננו יודעים את מועד פטירתם (שהרי על אלה שאנחנו כן יודעים, תיאמר הקדיש ביארצייט, ביום השנה).
אגב, החלטת הרבנות התקבלה ב1950 למניינם, כשנתיים לפני החלטת המדינה לקבוע יום זכרון לשואה.
מה אנחנו יכולים ללמוד מהסיבות הנ"ל?
הדבר המובהק המשותף לכל הסיבות המקוריות לקביעת יום מיוחד זה, הוא שהם מסמלים התחלה של פורענות שחלה רק מאוחר יותר, שהרגשנו את עוצמתה רק מאוחר יותר.
כך למשל תחילת המצור על ירושלים. לכתחילה לכאורה לא 'שווה' צום. אולם בדיעבד אנו יודעים שבעקבות המצור הזה נחרב בהמשך בית המקדש, אירוע שבהחלט מצדיק את הצום.
כך גם לגבי פטירת עזרא ונחמיה.
במועד פטירתם לא היה ידוע עדיין שבכך תיפסק הנבואה, ודאי שלא שזה ייעשה לזמן רב כל כך. בדיעבד הדברים ידועים, אך הצום נקבע במועד בו החלה התקופה הזאת.
אותו כנ"ל לגבי הסיבה השלישית. עצם תרגום התורה לשפה היוונית אינה בעייתית במיוחד. אך כאשר זה מה שאיפשר בהמשך את הקמת הדת שטבחה בבני עמנו במשך מאות בשנים, זה כמובן עניין אחר. אבל גם כאן מועד הצום נקבע למועד הראשוני שהחל את המהלך (והרי אין יום צום להקמת הנצרות עצמה).
מכל אלו רק חורבן הבית 'זכה' לימי אזכור וצום נוספים, כאשר למעשה לכל שלב ושלב במהלכים נקבע יום כזה.
צום העשירי בטבת נחשב עם זאת לאחד הצומות הקלים יותר. הדבר נובע מצד אחד מכך שנאמר עליו (ועל ימי צום אחרים) שהם יבוטלו עם בוא הגאולה, אך ביתר שאת מאחר והוא מתחיל בבוקר ומסתיים בערב, בניגוד למשל לט' באב שאורכו יממה שלמה.
יהי רצון ונזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו ולהחזרת החטופים, שיאפשר את ביטול צום העשרה בטבת והפיכת ליום שמחה וחג לכל עם ישראל.
שעת תחילת הצום: בסביבות 05:28-05:30.
לכתחילה נקבע העשירי בטבת משלוש סיבות. הראשונה והידועה שבהן, זהו היום בו החל המצור על ירושלים על-ידי בבל בהנהגת המלך נבוכדנצר.
מצור זה הביא בסופו של דבר, כשנה וחצי מאוחר יותר, לבקיעת חומות העיר ולחורבן הבית.
סיבות נוספות לקביעת הצום הן פטירתם באותה תקופה של עזרא ונחמיה, אחרוני הנביאים שהכרנו. למעשה מאז פטירתם לא קיימת עוד הנבואה בישראל, ומה שנחשב עד אז כ'דיבור ישיר' בין העם לקב"ה נפסק.
הסיבה השלישית היא שבאותה תקופה תורגמה התורה ליוונית. צעד זה איפשר את מה שבא מאוחר יותר, כאשר החיבור בין היווניות לתורה הביאה למעשה להקמת הנצרות, דת אשר מרדיפותיה סבל עם ישראל במשך מאות בשנים ואשר בשמה נרצחו מאות אלפי יהודים.
בתקופתנו הצטרפה סיבה נוספת והיא השואה, כאשר הרבנות הראשית קבעה יום זה כ'יום הקדיש הכללי', קרי יום זכרון ואמירת קדיש לזכר נספי השואה שאיננו יודעים את מועד פטירתם (שהרי על אלה שאנחנו כן יודעים, תיאמר הקדיש ביארצייט, ביום השנה).
אגב, החלטת הרבנות התקבלה ב1950 למניינם, כשנתיים לפני החלטת המדינה לקבוע יום זכרון לשואה.
מה אנחנו יכולים ללמוד מהסיבות הנ"ל?
הדבר המובהק המשותף לכל הסיבות המקוריות לקביעת יום מיוחד זה, הוא שהם מסמלים התחלה של פורענות שחלה רק מאוחר יותר, שהרגשנו את עוצמתה רק מאוחר יותר.
כך למשל תחילת המצור על ירושלים. לכתחילה לכאורה לא 'שווה' צום. אולם בדיעבד אנו יודעים שבעקבות המצור הזה נחרב בהמשך בית המקדש, אירוע שבהחלט מצדיק את הצום.
כך גם לגבי פטירת עזרא ונחמיה.
במועד פטירתם לא היה ידוע עדיין שבכך תיפסק הנבואה, ודאי שלא שזה ייעשה לזמן רב כל כך. בדיעבד הדברים ידועים, אך הצום נקבע במועד בו החלה התקופה הזאת.
אותו כנ"ל לגבי הסיבה השלישית. עצם תרגום התורה לשפה היוונית אינה בעייתית במיוחד. אך כאשר זה מה שאיפשר בהמשך את הקמת הדת שטבחה בבני עמנו במשך מאות בשנים, זה כמובן עניין אחר. אבל גם כאן מועד הצום נקבע למועד הראשוני שהחל את המהלך (והרי אין יום צום להקמת הנצרות עצמה).
מכל אלו רק חורבן הבית 'זכה' לימי אזכור וצום נוספים, כאשר למעשה לכל שלב ושלב במהלכים נקבע יום כזה.
צום העשירי בטבת נחשב עם זאת לאחד הצומות הקלים יותר. הדבר נובע מצד אחד מכך שנאמר עליו (ועל ימי צום אחרים) שהם יבוטלו עם בוא הגאולה, אך ביתר שאת מאחר והוא מתחיל בבוקר ומסתיים בערב, בניגוד למשל לט' באב שאורכו יממה שלמה.
יהי רצון ונזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו ולהחזרת החטופים, שיאפשר את ביטול צום העשרה בטבת והפיכת ליום שמחה וחג לכל עם ישראל.
שעת תחילת הצום: בסביבות 05:28-05:30.
. אמנם יתכן שאתבייש אם וכאשר "אציץ לתפוז דקה שתיים אחרי כניסת השבת", אינני יודע. אבל ככל שזאת הסיבה הנדרשת, הרי שאין סיבה. עצם דרישתך? בוודאי שלא מהווה סיבה עבורי. צורך בהגהה לדברייך? לא ציינת מה מעלה את הצורך הזה בדיוק, אבל בכך בוודאי ובוודאי שלא אמצא צורך להתבייש. אז... למה בעצם שאשקול את זה? סורי, אבל ככל שעניינך במתביישים דווקא, נראה שתצטרכי למצוא מישהו אחר למימוש מאווייך. עמך הסליחה.
