גנדרן, לא מסכים
לפניך תעתועי חשיבה, שיכולים לגרום לכל בר דעת הרהורי כפירה בקשר לבחירה. ציטוט "לדעתי רוב הגולשים כאן אינם בגדר אפיקורס, כי בשביל להיות אפיקורס צריך ללמוד פילוסופיה.... ולא ראיתי פה בקיאים בזה" על אותו משקל קבל משפט הפוך "לדעתי רוב הדתיים אינם בגדר מאמינים, כי בשביל להיות מאמין צריך ללמוד פילוסופיה.... ולא ראיתי כמעט בקיאים בזה" שני משפטים אלו, יכולים לתת תובנה, על מגבלת יכולת האדם להאמין. והרי המסקנה:בשביל להאמין או לכפור יש לחקור וללמוד שנים רבות, ולהיות מלומד גדול (מה שרוב היהודים לא מסוגלים להיות). ואז... הגאונים הגדולים של כל הזמנים חלוקים בדעתם האם יש אלוהים או אין, בונים תבניות חברתיות של כל הדתות בעולם ומתווכחים על הדמיון או אי הדמיון בין היהדות ליתר הדתות (הנחה חזקה שחלקם מקבלים את האמת של הדת) . כאן מגיע הפרט הקטן הלא מלומד ושואל, איך אני יכול להאמין כאשר כל קדקודי העולם שנויים במחלוקת על האמת הדתית? אומר לעצמו הפרט הקטן, אולי אם אני יחיה אלף שנים ואחבוש במקביל את ספסלי האוניברסיטה והישיבה, אזכה לדעת אם יש אלוהים. עד אז, הציווי הדתי של בחירה בין רע לטוב מתוך חיוב "וידעת את יהוה אלוהיך" אינו מציאותי כלל! מסקנה, הבסיס הדתי של בחירה, לא קיים. בשביל להבין את זה, לא צריך ללמוד פילוסופיה.