פינת החי ביפן - חודש יולי : קוקיה, צפרדע, גחלילית ושפירית
ממש לפני שמסתיים חודש יולי - אמצע הקיץ ביפן - כשהחום והלחות הם בשיאם בעונה זו של יפן, כדאי להזכיר עוד כמה חיות המסמלות את אמצע הקיץ ביפן :
1. הקוקיה (little cuckoo - C. poliocephalis, ביפנית : ホトトギス hototogisu), הנשמעת בשירתה היחודית בחודש זה בשולי יערות ובחורשים לא צפופים. שירת הקוקיה היא מאד אופיינית, ולרוב מושרת על ידי העופות הצעירים, שפרחו מן קיני הפונדקאים, שהם ציפורים זרות, שלקינן הקוקיה-האם הטילה את ביצתה, ולאחר שגוזל הקוקיה בקע ודחק את שאר הגוזלים מן הקן - הוא הופך לגוזל היחידי שמגודל על ידי זוג ציפורים שאינם הוריו. אולי עקב מעללי גוזל הקוקיה, שירת הקוקיה תוך כדי מעוף מסמלת ביפן מזל רע, מוות ואסון. המילה הוטוטוגיסו היא מילת מפתח בשירת ההאיקו לאמצע הקיץ ולאות מבשר חשש, חוסר בטחון, או השלמה עם הסוף המתקרב.
ホトトギス היה גם שם מגזין יפני שנוסד ב-1879 שהתמקד בשירת ההאיקו ובניהולו של מאסאוקה שיקי, הנחשב לאחד מארבעת גדולי משוררי ההאיקו הגדולים של יפן (לצידם של באשו, איססה ובוסון) ולאבי שירת ההאיקו המודרנית ביפן. שיקי הוא זה ששינה את שם השיר ל-האיקו (俳句) המוכר היום ביפן וגם בכל העולם, מן השם הקודם שהיה בשימוש עד לשיקי (הוקקו 発句).
משל יפני ידוע על הקוקיה מקושר לשלושת השוגונים שאיחדו את יפן בסוף המאה ה-16 , שמובא כאן :
織田信長: 鳴かぬなら 殺してしまえ ホトトギス
豊臣秀吉: 鳴かぬなら 鳴かせてみせよう ホトトギス
徳川家康: 鳴かぬなら 鳴くまで待とう ホトトギス
מעיד על אופיים של שלושת השוגונים, הראשון - אודה - היה האכזר שחיסל כל מי שעמד בדרכו, השני - הידיושי - היה הכוחני שאילץ את כל השאר לסור תחת מרותו, והאחרון - טוקוגאווה - היה הסבלני שקטף את פירות קודמיו וייסד שושלת שלטון שנמשכה ביפן 280 שנה לאחריו
2) צפרדע (ביפנית : kaeru , או מילה ישנה: kawazuׂ) - שירת להקות הצפרדעים נשמעות היטב מכל שלוליות ובריכות המים הנפוצות ביפן והן סמל וחוייה בולטת של אמצע הקיץ. אי אפשר שלא להזכיר כאן את שיר ההאיקו הנודע של מאסטואו באשו : 古池や蛙飛こむ水の音 (בריכה עתיקה, צפרדע לתוך קופצת.. קול המים). זה שיר אמצע הקיץ בבירור, זמן בו ביקר אותו מורו,מאסטר-זן Boncho, ששאל אותו שאלת מבחן, כדי לדעת האם באשו יענה לו ספונטנית אמת משלו , באשו התעלה וענה לו בספונטניות את שיר ההאיקו הזה, ובכך הוכיח למורו שהגיע לתובנת זן.
3) שפירית וגחלילית (טונבו tonbo 蜻蛉 & הוטארו hotaru 螢) שני החרקים האלו בולטים בעונה זו , השפירית במהלך היום והגחלילית בשעות הערביים אל תוך החשיכה. חרקים אלו מאד אהובים בעיצובי בדים וחפצי בית, שמוצאים לשימוש במהלך הקיץ. גם באנימציות ממושכות, יציגו את עונת הקיץ במעוף עדין שפיריות אדומות וכחולות או בשפיריות נחות לרגע על מעמד כלשהו לפני שנעלמות לדרכן. מאד מומלץ לכל מי שמבקר ביפן בעונה זאת, לברר היכן יש ריכוזי גחליליות ולהינות ממופע מהמם ומקסים של הטבע אל תוך הלילה, לפני שהולכים לארוחת הערב. ביפן עוד ניתן לראות זכרונות ילדות של מופעי גחלילות שהיו פעם בחיפה, עד שהרעלת הדידיטי חיסלה את כל הגחליליות בחורשי הכרמל. מצרף סרטון מקסים שהוא שיר הלל לגחליליות ביפן
ממש לפני שמסתיים חודש יולי - אמצע הקיץ ביפן - כשהחום והלחות הם בשיאם בעונה זו של יפן, כדאי להזכיר עוד כמה חיות המסמלות את אמצע הקיץ ביפן :
1. הקוקיה (little cuckoo - C. poliocephalis, ביפנית : ホトトギス hototogisu), הנשמעת בשירתה היחודית בחודש זה בשולי יערות ובחורשים לא צפופים. שירת הקוקיה היא מאד אופיינית, ולרוב מושרת על ידי העופות הצעירים, שפרחו מן קיני הפונדקאים, שהם ציפורים זרות, שלקינן הקוקיה-האם הטילה את ביצתה, ולאחר שגוזל הקוקיה בקע ודחק את שאר הגוזלים מן הקן - הוא הופך לגוזל היחידי שמגודל על ידי זוג ציפורים שאינם הוריו. אולי עקב מעללי גוזל הקוקיה, שירת הקוקיה תוך כדי מעוף מסמלת ביפן מזל רע, מוות ואסון. המילה הוטוטוגיסו היא מילת מפתח בשירת ההאיקו לאמצע הקיץ ולאות מבשר חשש, חוסר בטחון, או השלמה עם הסוף המתקרב.
ホトトギス היה גם שם מגזין יפני שנוסד ב-1879 שהתמקד בשירת ההאיקו ובניהולו של מאסאוקה שיקי, הנחשב לאחד מארבעת גדולי משוררי ההאיקו הגדולים של יפן (לצידם של באשו, איססה ובוסון) ולאבי שירת ההאיקו המודרנית ביפן. שיקי הוא זה ששינה את שם השיר ל-האיקו (俳句) המוכר היום ביפן וגם בכל העולם, מן השם הקודם שהיה בשימוש עד לשיקי (הוקקו 発句).
משל יפני ידוע על הקוקיה מקושר לשלושת השוגונים שאיחדו את יפן בסוף המאה ה-16 , שמובא כאן :
織田信長: 鳴かぬなら 殺してしまえ ホトトギス
豊臣秀吉: 鳴かぬなら 鳴かせてみせよう ホトトギス
徳川家康: 鳴かぬなら 鳴くまで待とう ホトトギス
מעיד על אופיים של שלושת השוגונים, הראשון - אודה - היה האכזר שחיסל כל מי שעמד בדרכו, השני - הידיושי - היה הכוחני שאילץ את כל השאר לסור תחת מרותו, והאחרון - טוקוגאווה - היה הסבלני שקטף את פירות קודמיו וייסד שושלת שלטון שנמשכה ביפן 280 שנה לאחריו
2) צפרדע (ביפנית : kaeru , או מילה ישנה: kawazuׂ) - שירת להקות הצפרדעים נשמעות היטב מכל שלוליות ובריכות המים הנפוצות ביפן והן סמל וחוייה בולטת של אמצע הקיץ. אי אפשר שלא להזכיר כאן את שיר ההאיקו הנודע של מאסטואו באשו : 古池や蛙飛こむ水の音 (בריכה עתיקה, צפרדע לתוך קופצת.. קול המים). זה שיר אמצע הקיץ בבירור, זמן בו ביקר אותו מורו,מאסטר-זן Boncho, ששאל אותו שאלת מבחן, כדי לדעת האם באשו יענה לו ספונטנית אמת משלו , באשו התעלה וענה לו בספונטניות את שיר ההאיקו הזה, ובכך הוכיח למורו שהגיע לתובנת זן.
3) שפירית וגחלילית (טונבו tonbo 蜻蛉 & הוטארו hotaru 螢) שני החרקים האלו בולטים בעונה זו , השפירית במהלך היום והגחלילית בשעות הערביים אל תוך החשיכה. חרקים אלו מאד אהובים בעיצובי בדים וחפצי בית, שמוצאים לשימוש במהלך הקיץ. גם באנימציות ממושכות, יציגו את עונת הקיץ במעוף עדין שפיריות אדומות וכחולות או בשפיריות נחות לרגע על מעמד כלשהו לפני שנעלמות לדרכן. מאד מומלץ לכל מי שמבקר ביפן בעונה זאת, לברר היכן יש ריכוזי גחליליות ולהינות ממופע מהמם ומקסים של הטבע אל תוך הלילה, לפני שהולכים לארוחת הערב. ביפן עוד ניתן לראות זכרונות ילדות של מופעי גחלילות שהיו פעם בחיפה, עד שהרעלת הדידיטי חיסלה את כל הגחליליות בחורשי הכרמל. מצרף סרטון מקסים שהוא שיר הלל לגחליליות ביפן