לא, לא, אני ממש לא מתאימה להיות מודל לחיקוי,
אני ממש עצלנית וקוראת מאוד לאט. כפי שכתוב בעולם שלי, אני סטודנטית (תואר ראשון), לביולוגיה ולפסיכולוגה (דו-חוגי), סיימתי בינתיים רק שנה אחת. לא היה לי בינתיים שום קורס בפירוש חלומות, ולמען האמת אני גם לא מתעסקת בפירוש חלומות עצמיים. לפני שהתחלתי ללמוד, קראתי את "המבוא לפסיכואנליזה", של פרויד, הגעתי עד הפרק של החלומות, ומאוד שמחתי לגלות שהוא טען שאי אפשר לחקור חלום בפני עצמו, אלא רק בעזרת קבלת ידע נוסף מהחולם (זאת הסיבה שאסור להתייחס ברצינות למה שכתבתי על החלום של עומר). אבל אז הגעתי לחלק בו הוא טען שקיימים סמלים אוניברסליים, שמשמעותם זהה עבור כל בני האדם, את זה ממש לא אהבתי, וכיוון שגם לא היה לי זמן, עצרתי את קריאת הספר שם (אני עדיין מתכוונת לסיימו בהזדמנות). עם כל מה שאני יודעת עכשיו על יחס הפסיכולוגיה לפרויד, אני יכולה להגיד שאני ממליצה לקרוא את הספר הזה (זה באמת מעניין), אבל ממש לא לקחת אותו בתור מייצג הפסיכולוגיה, אלא כמייצג של איך יכולה להראות תאוריה פסיכולוגית באופן כללי (כי אפילו התאוריה של פרויד עברה שינויים רבים לאורך חייו). יש בספר הרבה רעיונות בעייתיים, שחלקם אפילו הוכחו כלא נכונים לאחר מותו, ולאורך הקריאה, פעמים רבות, התעורר בי רצון לפגוש בפרוייד, להתווכח אתו, ולשאול שאלות. בין היתר פרויד ידוע באי הבנתו את הנשים (ומודה בכך), ובנוסף הוא גם כתב בתקופה שונה, כך שבתור פמניסטית, אני מצפה שגם בך יצוף רצון כזה לעיתים קרובות. אני חושבת שמה שבכ"ז הופך את הספר למעניין כ"כ הוא הכמות הגדולה של הדוגמאות - על אנשים מפורסמים, כשמדובר בפליטות פה, ועל הפציאנטים שלו, כשמדובר במחלות. בפרק שעוסק בחלומות פרויד גם מספר שהתעניין בשפות עתיקות (כי לטענתו הן מזכירות את שפת החלום), וגם שם מופיעות דוגמאות מעניינות (בין היתר מעברית).
