פינת היצירה השבועית.

[בהמה אדומה]

פינת היצירה השבועית.

והשבוע יוצרת. חשבון נפש: חשבון נפש עם עצמי, מגיע פעם בכמה שנים לאן הגעתי? איך הגעתי? רק את זה שואלים חברים זה דבר מתחלף , אך משפחה לא. יום ולילה לבד, עד שהבדידות הורגת לאט לאט החלל בלב מתעצם. הרי בסוף במילא אני אמצא את עצמי לבד. דבר אחד מחזיק אותי בחיים, הרצון לחיות נמאס לספק את כולם. צריך להתחיל לחיות. מחכים לגיל המתאים,אבל הוא אף פעם לא מגיע. עד שבסוף מתים,לבד. תגובות לפה

.

 

[mooshki]

אאוצ'...

אני מפחדת לדעת מי כתב את זה. מאוד כן... וכואב:/

 

[יהודונית]

../images/Emo55.gif

לא הבנתי בדיוק באיזה גוף השיר. "דבר אחד מחזיק אותי בחיים"- פה את מדברת עלייך, ועל מה שמחזיק אותך. הבית השני כאילו לא קשור בגוף שעליו הוא מדבר לשאר השיר. -"עד שבסוף מתים,לבד."- ופה את מדברת כאילו לקהל. כנ"ל בבית הראשון, את פונה לאנשים (או שאולי כוללת את עצמך בתוכם כקבוצה, מה שנראה לי יותר...) - סוג של ניגוד שלי היה מאוד לא ברור. אם את מדברת על החשבון נפש- או על המוות- או על הבדידות. יש כזאת קפיצה שמציקה בעין מנושא לנושא, וכל בית יכול להיות חלק משיר הרבה יותר טוב בפני עצמו. לדעתי הבית השני שווה כתיבה חוזרת, לחבר אותו לשיר עצמו, או לכתוב אותו לבד, כי הוא טוב. (או שאפילו להוריד אותו ולהשאיר את הבית הראשון והאחרון עם כמה שינויים)