פינת המהלך....

Reshefgarcia

New member
פינת המהלך....

לא,זאת לא פינת המשך לפינה של עופרי... סתם פינה קטנהשבה כל אחד יוכל לחלוק זכרון קטן על מהלך שהוא זוכר ממשחק זה או אחר... בין אם ריצה מדהידמ של מייקל ויק,ובין אם הדרייב האגדי של מונטנה... ישנים וחדשים,מהמחזור האחרון או מלפני 20 שנה... SHOOT... אני אפתח במהלך מלפני 6 או 7 שנים,במשחק הפרובול מכל המקומות... קריס קרטר (לשעבר מיניסוטה) יוצא למהלך UP & OUT מה שנקרא... רק שהזריקה של ה QB,ששמו לא זכור לי כרגע הגיעה לכתף החיצונית של קרטר,במקום לפנימית... קרטר,בשיא הקרירות,שתל!!! את הרגליים במקום (ממש על גבול המגרש) נמתח על קצות האצבעות,והוריד את הכדור לתוך הזה... רק מה... הוא עשה את זה ביד אחת!!!! תחשבו על הריכוז והרמה שצריך בשביל תפיסה כזאת... גם להוריד רגליים,גם להמתח,גם לתפוס כדור וגם להוריד אותו בזמן לחזה... והכל תוך כדי נפילה... אני חושב שזאת אחת התפיסות המדהימות שראיתי בחיי... קריס קרטר היה אומן בתפיסות כאלו... אדם נוסף שהתמחה בתפיסות שמקומן בקירקס היה סטרלינג שארפ,אח של...שהיה רסיבר בגרין ביי באמצע שנות ה 90,אך פרש בעקבות פציעה,די טראגית אם אני זוכר נכון..
 

royfr

New member
סטרלינג שארפ היה אחד הרסיברים

הגדולים והיעילים בליגה, והוא החזיק תקופה מסויימת בשיא העונה בתפישות. הוא פרש באמצע שנות ה-90 בעקבות פציעה בצוואר, במשחק, בערך בזמן עלייתו של האקדוחן, וחבל.
 

ofribecker

New member
טנסי נגד בפאלו, פלייאוף 1999...

איזה כיף להיזכר באותו קיק אוף משוגע... בפאלו מובילים 16-15 לאחר שבזה הרגע הכניסו פילדגול ונותרו 16 שניות לסיום. בפאלו בועטים את הקיק אוף ויסלחו לי אנשים אם אני טועה בשחקנים שביצעו את המהלך הבא. פרנק ווייצ'ק מטנסי קלט את הבעיטה ובאופן מפתיע ומדהים כאחד שלח מסירת סרגל הצידה שטובי המחשבים בעולם לא יכלו לקבוע אם היא אחורה או קדימה אל קווין דייסון, שתפס ובעזרת כמה חסימות על הקו רץ את כל הדרך לטצ'דאון. בדיקה של כמה דקות באמצעות מצלמות הטלוויזיה אישרה מחמת הספק שהמסירה לא היתה מסירה קדימה ולכן חוקית, מה שקבע - טנסי 22 בפאלו 16 וטנסי עולים להמשך הפלייאוף. ללא ספק אחד המהלכים הבלתי נשכחים מכל... אגב, לבפאלו היתה גם עוד הזדמנות לאחר הקיק אוף הבא, אך ההתמסרויות בין שחקניה הסתיימו בלא כלום. שיהיה לכם חג שמח
 

lambdeus

New member
שלי קצת פחות ותיק

שנה שעברה, נדמה לי במשחק הראשון של הג'טס אחרי שפנינגטון חזר מפציעה. פנינגטון מקבל את הסנאפ, מסתובב עם הגב לליין רץ כמה צעדים כשהוא מושיט את הכדור לקרטיס מרטין, אבל זה פייק, וצאד אוסף את הכדור אל החזה כשמרטין ממשיך לרוץ. פנינגטון עומד עם הגב לכל האקשן, הכדור צמוד לו לחזה כשהוא צחזיק בו בשני הידיים, נשבע לכם שהיה לו חיוך על הפנים כשהוא הסתכל על הקהל המריע. הוא עומד ככה משהו כמו 2-3 שניות, משהו שנראה כמו נצח. ואז הוא מסתובב, הוא יודע בדיוק איפה הרסיבר שלו (נדמה לי שזה היה מוס) אמור להיות. הוא משחרר את הכדור כמעט בלי לוודא שהרסיבר נמצא שם. וכמובן שהכדור מגיע ליעדו. החלק המדהים הוא השלוות נפש שבה הוא שיחק, החוש השישי שאומר לו מתי הסכנה מתקרבת, והדיוק המדהים שבו הוא משחרר כדורים. מלך, פשוט מלך. (ואני בכלל לא אוהד של הג'טס)
 

royfr

New member
טוב, אז בתור אוהד דנבר

הליקופטר........ ולמי שלא הבין/זוכר - סופרבול דנבר-גרין-ביי, דאון שלישי הכדור על ה-12 יארד של גרין ביי, אלוויי מחפש למסור, לא מוצא, ורץ לכוון הדאון הראשון, כשמולו הסייפטי של גרין ביי. התנגשות, אלוויי עושה 360 באוויר ונוחת על הגב,ומיד מרים את האצבע.
 

ranatz

New member
מי יכול לשכוח את המהלך המדהים הזה?

ואת ההבעה על פניו של אלוויי שהראתה שמה שלא יהיה, הוא מביא את הדאון הזה! איזה מלך
 

JakeTheSnake16

New member
בדיוק התכוונתי לכתוב אותו דבר

אני חושב שזה היה הרגע שבו כולם התחילו להבין שאין כוח ביקום שימנע מג'ון אלוויי והברונקוס את האליפות הזאת. בסוף המשחק הזה, כל החברים שהיו איתי הסתכלו עלי בהלם. למרות שכבר היה שש בבוקר, כולם היו מתים מעייפות אני לא הייתי מסוגל לשבת במקום, כל השערות בגוף שלי עמדו מהתרגשות, אני לא בטוח אבל יש מצב שגם הייתי לי איזה דמעה בזוית העין... אחחח איזה זיכרון מתוק :)
 
למעלה