פינת המוזה

[תוכון אהבה]

פינת המוזה

אנחנו נשים. אנחנו רגישות ואנחנו יוצרות.
כתבת משהו והשארת במגירה?

צילמת רגע בלתי נשכח?

ציירת משהו ותרצי לשתף?

 

[enlizman]

היום לפני שנה

בטח תיארת לעצמך שאקדיש לך משהו,
אז בין אם תקראי את זה או לא, אם בכלל תזכרי ותביני שזו אני, חשוב לי לספר לך שאת עדיין איתי.
וזה נמאס לי. כי את לא פיזית איתי.

היום לפני שנה, חשבתי שהנה.. משהו חדש, אחר, לטוב ולרע.
רק רציתי להיות מאושרת, אבל לצערי לא כך היה הדבר.

השנה הזאת עברה מהר. יותר מדי מהר.
כמו שאת המשכת מאוד מהר (איך עשית את זה?..).

הלוואי שיכולתי למחוק את הכל, ולא להשאיר זיק של זיכרון ורגש.
הלוואי שלא הייתי נכנסת לזה, כך שאולי היינו נשארות חברות היום, וגם אם לא, אז לפחות לא הייתי מרגישה שעשיתי משהו רע.

אז יחד עם המתחים ממך, מהלימודים ועם כל מה שעבר עליי- אתמול הייתי לראשונה בחיי בטיפולים במיון,
וראיתי שיש דברים יותר גרועים ממך.

תדעי לך שמעולם לא זילזלו בי כמוך, מעולם לא הרגשתי מושפלת כפי שהשפלת אותי בכל ״שיחה״ מחדש.

למרבה האירוניה, במקום שנחגוג היום שנה, ישבתי איכשהו בכיתה ונבחנתי בחוסר ריכוז מוחלט (בנוסף למבצע הזה..).

ואמנם יש לי עכשיו מישהו שהוא לא את, אחר, חמוד, שממש איכפת לו ממני, תמיד תהיי חלק ממני (מה לעשות...).

הלוואי שהייתי יודעת מה איתך, אבל אני מפחדת לדבר איתך ואת לא יכולה להאשים אותי.
אם עוד איכפת לך ממני איפשהו, כמו שתמיד אמרת (למרות שבכלל לא נראה לי), אשמח לשמוע ממך... אבל זה חייב לבוא ממך כי אני את שלי כבר עשיתי. יותר מדי פעמים.

לא קשור לאגו. אף פעם לא היה לי, ולכן אף פעם לא זילזלתי בך.
לא קשור לכבוד, כי נתתי לך לרמוס אותו, כך שאין לי..

אז מעומק הלב, אני מצטערת שהכרתי אותך.
מצטערת שניסיתי דווקא איתך.
מצטערת שזה לא הלך.
מצטערת שנתתי לך להכניס אותי לזה.
ועכשיו מנסה בכל הכוח לצאת מזה.

מקווה שזו הפעם האחרונה שאני חוזרת אחורה.
במחשבות עלייך.


ואם זה עוד שווה משהו... אני עדיין מתגעגעת..

 

[luna46]

שלום יקירה,
אל תנסי לשכוח את הכל. כי זה חלק ממך. זה חלק מהעבר שלך, ממי שאת היום.
ובעקבות הנסיון הזה, תבוא לך זוגיות יותר טובה. בטוח. כי יותר לא תתני לאנשים לרמוס אותך.
ומה שלא הורג אותך - מחשל אותך. אז לא מתת. נכון? אז את יותר חזקה עכשיו!
כבר הבנתי שיש לך זוגיות יותר טובה. מישהו שמעריך אותך. מעריך את מה שיש לו בידיים.
אני מקווה בשבילך שלא תשמעי ממנה. את לא צריכה אותה. את לא צריכה לדעת מה איתה.
היא לא צריכה לעניין אותך. המשכת הלאה. ואת בסדר וגם תהיי בסדר.
תאהבי יותר את עצמך ותתחזקי. כל החיים לפנייך.
המון בהצלחה

 

[enlizman]

צודקת..

תודה

 

[מחפשת את האומץ]

כל כך מזדהה...מרגישה כאילו

כתבת מתוך הלב שלי המחשבות שלי...
פשוט מילה במילה...
אולי היה עדיף לא להכיר אותה בכלל...

שמרי על עצמך תתחברי לרגשות שלך תפרקי אפילו בכתיבה. אל תשמרי בבטן. בגלל שאני שמרתי בבטן כל כך הרבה פעמים אפשר לומר שאכלתי אותה בריאותית...
לשמור בבטן זה רע!

 

[enlizman]

זה בדיוק מה שאני עושה..

תודה

 

[כנפיים שבורות25]

הזוגיות שבה זכית לאהוב

זכית לאהוב, נכון זה כולל עכשיו כאב.
אבל נהנת בתקופה הזו, למדת על עצמך עוד קצת, למדת עליה, או על זוגיות בכללי עוד קצת.
מישהי חכמה אמרה לי פעם "כל זוגיות מלמדת אותך משהו חדש, וכל אדם שאת פוגשת נותן לך ערכים, קחי את הכל כמו צידה לדרך, ואל תזלזלי בשום דבר"

אני אספר לך בקצרה עוד פיסה מהחיים שלי, האקסית שלי הייתה משוגעת (כמו כולן? ), כל הקשר היא הייתה עושקת אותי מבחינה כלכלית ונפשית (הייתי ילדה בת 17, שעבדה מהבוקר עד הלילה והחצופה הזו הייתה מבקשה הכל, שאקנה לה, שאעשה לה.. הייתי עיוורת מאהבה), אחרי זוגיות ממש לא בריאה, שאורכה הייתה 4 חודשים, היא בגדה בי, עם כל הכאב והצער נפרדתי ממנה, היא בכתה ואיימה להתאבד אם אעזוב אותה. פחדתי להיפרד ממנה, במשך שנה נוספת היינו בON ו OFF, אחרי שנפרדתי ממנה סופית היא הרימה טלפון, בהתחלה סיננתי, אחר כך הסקרנות הרגה אותי, בפעם ה 5 שהיא התקשרה עניתי, היא ביקשה חסד אחרון, להיפגש איתי בפעם האחרונה ולדבר, להיפרד כמו שצריך. קבענו ל 22:00 בתל אביב, אמרתי להורים שאני אצל חברה. בתמימותי חשבתי שזו באמת שיחת פרידה, היא החליטה להתנקם בי, קנתה לי שתיה.. לא בדיוק רק שתיה. היא הוסיפה משהו. ואז עשתה את זממה.. בין השיחים. 3 לפנות בוקר היא החליטה שזה הזמן שלה להסתלק, לקחה את הרגליים והשאירה אותי בנמל תל אביב לבד. חיכיתי לאוטובוס של 6 בבוקר וחזרתי לבית בלי לדעת מה בדיוק היה שם. רק לפני שנה גיליתי מה בדיוק היה באותו ערב.

כל הזמן הצטערתי על הזוגיות הזו, לא הייתי מאחלת לאף אחד. יום אחד היא ראתה אותי במצעד, וברחה. עדיף היה לה...
כהיום אני לא מצטערת, למדתי מהזוגיות המכוערת הזו הרבה.
הפכתי לאדם חזק יותר, אבל יותר מכל זה, כמה שסבלתי בזוגיות הזו, נהנתי. הייתה לי חברה טובה- או בת זוג שתקעה לי סכין בגב. אבל אחרי הכל, זכיתי לאהוב אותה. זכיתי להתפרע סוף סוף, ומי שמכיר אותי יודע שההגדרה של ילדה טובה שלא מעשנת או שותה אלכוהול היא אשכרה ההגדרה שלי- עד אותה תקופה. זכיתי ללכת בגאווה שלא הייתה לי וספק אם אי פעם ארגיש אותה, זכיתי לסקס מטורף במקומות מוזרים. ויותר מכל זכיתי לאהוב באמת ובתמים.

אחרי כל החפירה- כמו שאני תמיד אוהבת לצטט שירים:

"קחי לך ילדה אהובה את תרמיל האתמול
יש בו כמעט את הכל
לכי ילדה אהובה, כי עוד לא מאוחר
אל המחר .."


"אל תכעסי אהובה, אם נתנו לך לחשוב
אין כאן מקום לאהוב
פעם היה זה חלום
שאליו מגיעים
ממקומות אחרים "

 

[טל8511]

המישהי החכמה הזו

מאוד חכמה..

אסור להצטער על כלום בחיים. כל דבר מחשל אותך, כל דבר מעצב את מי שאתה, מכל דבר אתה יכול ללמוד

9 חודשים (מתוך שנה וחצי) סבלתי עם האקסית..סבל שאני לא יכולה לתאר במילים..אחרי שזה נגמר חברים שלי התפלאו שאני מחייכת, שאני לא מצטערת שזה קרה. אמרתי להם שהדבר הזה שקרה לי עזר לי להכיר את עצמי יותר טוב, עזר לעיצוב האישיות שלי..אני היום הייתי שונה אילולא תשעת החודשים האלו

אין דבר טוב או דבר רע..ברגע שנבין את זה נוכל לחיות (בכל המובן של המילה הזו), נצליח לעבור משברים כי משבר זה לא דבר רע וכשנבין את זה נהפוך משבר לאתגר, כי כל משבר הוא טוב-ממנו רק צומחים

כל הכבוד לך על הפתיחות

 

[luna46]

יו, שלא נדע

חשבתי שרק גברים עושים דברים כאלה לנשים.
לא יאומן. ממש חולת נפש.
אני מקווה שלא נשארו לך צלקות יותר מידיי...
יכולת להתלונן עליה במשטרה... אבל בטח חסת עליה. בכל זאת אהבת אותה...
הכי מפחידות אותי נשים שלא יודעות להיפרד יפה.
שלא ממקבלות שרוצים להיפרד מהן, ואז או מאיימות בהתאבדות (יושבות לנו על המצפון)
או נהיות אובססיביות אלינו - עושות לנו ביקורי פתע בשעות לא שעות, או מתקשרות בשעות לא שעות...
מאוד מפחיד.

 

[כנפיים שבורות25]

לא רק גברים

הדבר הזה לא הכאיב לי כל כך באותו רגע, וכמו שכבר אמרתי היא שמה לי משהו במשקה. אני לא יכולה להוכיח כלום מסיבה פשוטה, אני לא זוכרת כל כך הרבה. רק ששתינו בנמל, מעט מאוד פרטים שהיו בין השיחים, ואותי בתל אביב. אני לא זוכרת מה בדיוק היה שם.
מכיוון שגם היינו קטינות, ורק אחרי הרבה זמן הבנתי מה היה שם.. ללכת להוכיח זה בעייתי.

אני בעיקר מרחמת עליה שהיא עשתה את זה. כהיום אני מבינה מה באמת קרה שם. דבר כזה לא קורה סתם פתאום, כשפתחתי עם הפסיכולוגית את כל הסיפורים עליה, הפסיכולוגית שלי אמרה שהיא נשמעת כמו מישהי שעברה התעללות באופן קבוע. בעיקר כאב לי עליה ועדיין כואב לי עליה.

היא בהחלט הייתה מבקרת בשעות לא שעות, והייתה צועקת ברחוב שהיא אוהבת אותי. ובאותה תקופה הייתי בארון ואפילו ההורים שלי לא ידעו.

 

[enlizman]

מה את אומרת...

כל הכבוד, שבאמת לא נדע.
טוב שזה נגמר, מגיע לך יותר טוב. בהרבה.

בכל אופן, תודה על העידוד.
גם זה יעבור

שתהיה שבת שלום ושתעבור בשקט..

 

[מתבוננת מהצד 34]

מעריצה (א)נשים שמצליחים לראות את הטוב בכל מצב

מאחלת לך שתמיד תהיי מוקפת באנשים טובים ואמיתיים

 

[מחפשת את האומץ]

הפסקת אש

אז למרות שאיני נכנעת לטרור נשארת תחת מטחי הרקטות החלטתי אחרי התקופה הקשה הזו לקחת פסק זמן, אוויר לנשימה. עליתי על הרכבת ונסעתי אליך. איך שהגעתי לתחנת הרכבת בחיפה חיפשתי אותך עוד מחלון הקרון. חייכת אלי באושר בשמחה. בשניה שהרכבת נעצרה ודלתות הקרון נפתחו התקרבת אלי מושיטה אלי את ידך. נעמדנו על הרציף בוחנות אחת את השניה מתגעגעות רוצות ובסופו של דבר לא עמדנו בתחושות בכמיהה ופרסנו את זרועותינו לחיבוק חם. הרגשתי את הדופק שלך עולה כשהנחת את פניך על כתפי נושמת את הריח שלי. שוכחות מהכל מאבדות תחושת זמן. עד שנזכרנו שאי אפשר להישאר כך כל היום ופנינו אל רכבך ונסענו. הגענו אל הבניין בו את גרה ועלינו במעלית מגיעות לדירת הפנטהאוז שלך. איך שנכנסנו נשמע בכי תינוק. חייכת אלי במבוכה "סליחה אני חייבת לגשת לקטן" "זה בסדר" חייכתי אליך חזרה. פנית לחדר ואני אחריך סקרנית לפגוש את הקטן שלך. "ילד יפה מתוק עם עיניים חכמות יש לך" הערתי ברגע שהרמת אותו בזרועותיך. "אני חייבת להניק אותו, הוא רעב, סליחה." ענית מתנצלת. "אין בעיה, תעדיפי שאצא מן החדר?" הייתה תשובתי. "לא זה בסדר. אשמח אם תישארי איתי. כל כך התגעגעתי אליך שאיני יכולה לוותר על אף רגע איתך."שוב הסמקתי לא רגילה להכלה לאהבה כזו. התיישבת על הכורסא פורמת את כפתורי חולצתך מסירה את החזיה מגישה לקטן וחושפת לעיני שד גדול בשרני מזמין. ישבת מניקה באהבה את הקטן שאכל ממך בהתלהבות עצומה. חשבתי לי כמה כייף לו שזכה לאמא יפה ומתוקה כמוך. "כמה כייף לי שאני זכיתי להכיר אותך שאת בחיי." השבת מיד. "אויש חשבתי בקול רם?" חייכתי שוב במבוכה שרק גדלה. "אני אוהבת כל מה שאת חושבת." החזרת לי בעודך משכיבה את הקטן במיטתו. אצבעותיך החלו לסגור את כפתורי החולצה לחסוך ממני עוד רגעי מבוכה. אז החלטתי לתפוש שליטה. התקרבתי אליך אוחזת באצבעותיך עוצרת אותך. עיניך שקעו בי שואלות רוצות קצת מפחדות. "עוד לא" לחשתי לך "עוד לא" עצמת את עיניך מחליטה להתמסר לי. נשקתי לך באיטיות מן המצח דרך העיניים האף והגעתי לשפתיך שכבר נפסקו מעט מחכות למגע. הטעימה הראשונית ששתינו כה אוהבות התעצמה לה ותך שניות כבר נגסנו אחת בשניה שוקעות בחום בנשימות שבינינו חוזרות ומתחבקות בעוצמה. דחפת אותי מן החדר מכוונת אותי למה שנראה כחדר השינה שלך. נשכבנו על המיטה עדיין מתנשקות כשאת תחתי כפתורי חולצתך עדיין פרומים מאפשרים לשדיך שגדלו בשל ההריון והלידה להימתח אלי מחפשים אותי. המשכתי כך מחבקת אותך מלטפת את עורך עוברת בריפרוף על הצמד יורדת עוד יותר מטה עם כל כפתור שפרמת בקצב איטי מטריף את הדעת מעיפה בסופו של דבר את החולצה הצידה. את החזיה שנחה עליך בריפרוף עם שד אחד בחוץ העפת במהירות לא משאירה לי אף מכשול. לחצת את פני מטה אליהם מתחננת דורשת שאטעם מהם. מחזיקה אותי חזק. טעמתי אחד אחד לסרוגין נוגסת מוצצת בעדינות מבינה מדוע הקטן שלך כה נהנה. הפכת אותנו מסירה מעצמך את שאר הבגדים ובלי לבקש את רשותי הסרת ממני גם את שלי. ערומות רטובות ולא רק מזיעה שבנו והתנשקנו מחובקות. רגלי נכנסה בין שלך, אבל את רצית יותר דרשת יותר. אחזת בידי בעוד שרגליך פתחת את עצמך יותר אלי מכניסה את כל אצבעותי אליך לוחצת נצמדת אלי מתחננת. נכנעתי וליטפתי אותך מבפנים נוגעת בך נעה במעגלים שוקעת בתוכך מחזיקה אותך. ואז זה קרה, גמרת רעדת נאחזת בי כמעת שורטת מביטה בי עמוקות חולקת עימי את תחושותיך ונפלת עם דמעות שהחלו לזלוג ממך. מבינה מעכלת את מה שקרה כאן מכינה את שתינו לבאות מחבקת אותי ולא משחררת בדרך לחלומות מתוקים יחדיו.

 

[מתבוננת מהצד 34]

וואוו! אני חושבת שאת צריכה להחליף את הניק

ל-אמיצה

 

[מחפשת את האומץ]

וואי אני ממש

באמת יצא כ"כ טוב?

במחשבה שניה צריך כמה תיקוני עריכה שונים, לא?
זה זורם?
לגבי החלפת הכינוי- זו קצת בעיה...אני מפורסמת תחת הכינוי הזה בGOGAY ולא בא לי/לא יודעת אם הם יכולים לשנות את שם הדף שלי...נראה לי מבולגן אם יפתחו חדש...מה לעשות אני חולת סדר

כאמור יש לי קהל קוראים קבוע..
לגבי האמיצה וול תודה

 

[מתבוננת מהצד 34]

שתינו מבינות שזה תירוץ ולא סיבה...

מי שהתרגל למחפשת, יתרגל לאמיצה

 

[מחפשת את האומץ]

שוב המון המון תודה!

תחזיקי לי אצבעות כי

כבר משבוע שעבר יש לי בראש עוד שם של קטע אבל לא מעבר...
ושוב המון המון

 

[מתבוננת מהצד 34]

קיבלתי את המסר והגעתי בדיוק בזמן

...

זה לא כזה סיפור גדול. בכל זאת, לא מדובר ברילוקיישן לקמבודיה

 

[מחפשת את האומץ]

כן אה

מזל!

כי אם יש משהו שאני הכי לא

אוהבת זה נסיעות למיניהן וכו'.

 

[מתבוננת מהצד 34]

תמיד אני מוכנה ומזומנה

לנסיעות ספונטניות - הכי כיף