פינת הנושא הבעייתי- היום נדבר על צנזורה

רינתי77

Active member
פינת הנושא הבעייתי- היום נדבר על צנזורה


היום אנחנו נדבר על אחד הנושאים החביבים עלי ביותר- צנזורה!
כמו שכולם יודעים, גם לדמוקרטיה, למשל, יש גבולות וזה אומר שגם
לחופש הביטוי, שהוא אחד מערכיה המקודשים, ישנם גבולות.
חופש הביטוי אינו חל על הסתה, הוצאת דיבה ולשון הרע ועוד.
זאת הצנזורה שהחוק מטיל על חופש הביטוי שלנו.
אבל הצנזורה הזאת היא ביטוי חיצוני לצנזורה
שכל אחד ואחת מאיתנו מטיל על עצמו. אנחנו הצנזור של עצמנו.
אנחנו לא מרשים לעצמנו לומר את כל מה שעולה בראשינו.
אז למה המילה עצמה מעוררת כל כך הרבה קונטרוברסיה?
למה אנשים נבהלים מעצם הרעיון? אם לא הייתה צנזורה, האם היינו
שופכים מילים ללא הבחנה?
 

seelinewoman

New member
לא ייאמן

אני מנסה ומנסה לנסח תשובה,
ובסוף מגלה שאני מצנזרת את עצמי בכל משפט.
תני לי לחזור אלייך כשאתעשת
 

poseidon111

Active member
צנזורה עצמית היא על פניה ביטוי לנימוס כלפי

האחר. חוסר הרצון לפגוע, גורם לה להגיע למימדים שלעיתים קרובות אנו מוצאים שהיא מפריעה לנו לבטא את מה שאנו חושבים באמת.
לדעתי גם הצנזורה הזו נובעת מתוך פחד. אותו פחד שהניע אותנו לחוקק חוקים. לא לשם הגנה על האחר אלא הגנה על עצמנו
מפני האחר.
מין משחק מוסכם שהכללים מאוד ברורים:" אני לא אגיד שום דבר שעלול לגרום לך להיפגע, ואתה תעשה אותו דבר לגבי".
זאת הסיבה שמי שלא שומר על כך אינו נחשב סתם לחסר נימוס, אלא לאחד ש"פוגע", תרתי משמע.
 

רינתי77

Active member
אני הייתי אומרת שהצנזורה הזאת

מקורה ברצון לכונן חברה. לא ניתן לחיות ביחד ללא חוקים
וכללים. כיוון שהאדם הוא חיה חברתית וזקוק לחיות בקרב בני אדם אחרים, הרי חוקים וכללים נועדו לאפשר חיים ביחד.
 

poseidon111

Active member
הוא אשר אמרתי. כל החוקים נוצרו לשם כך, כולל

החוקים החברתיים, אלו שלא מופיעים בספר החוקים, ואין בגינם עונשים.
כמו הצנזורה העצמית.
 

Aronsona

New member
מסכים לגמרי. נראה לי שמי שלא ישית על עצמו

צנזורה עצמית, מה שנקרא "לספור עד 10", לא יהיו לו חברים.
יש מספיק דוגמאות כאילו סביב כולנו אני מניח.
למילה צנזורה יש אכן קונוטציה שלילית כי משמעותה בעצם היא הסתרה.
מסתירים את האמת או חלקה, לפחות את האמת כפי שהיא נראית לנו.
צריך אם כן גם את הנושא הזה לשים בפרופורציה ולהתאים לנושא.
 

רינתי77

Active member
למילה יש גם משמעויות של

" סתימת פיות". אבל לפי הנסיון שלי זה לא תמיד דבר רע
לדעת מתי לשתוק.פעמים רבות שתיקה שווה זהב, כמו שאומרים...
 

Aronsona

New member
הוא שאמרתי. הצנזורה העצמית תלויהבנושא

לעתים דרושה ביקורת בונה בנושאים מסוימים וגם היא סוג של צנזורה
 

somewoman

New member
למה דווקא פחד?

למה לא כבוד לאחר?
אולי שילוב?

כשאני מצנזרת את עצמי זה כדי לא לפגוע באדם שמולי, אני לא באמת חושבת על "אני אצנזר ואז גם הוא יצנזר".. ומניסיון זה גם לא תמיד עובד..

אני לא אוהבת לפגוע שאנשים ולכן אשים לב למילים שלי, זה לא מגיע מתוך פחד. לא אצלי בכל אופן.
 

poseidon111

Active member
לא כל תחושה היא רציונלית וניתנת להסבר

הגיוני.
כשאני אומר פחד הרי הכוונה מין הסתם לא לפחד במשמעות המיידית אלא לחוסר מוכנות לקבל זאת מין האחר.
כשאת מצנזרת את עצמך את מצפה שגם הוא ינהג בדרך ארץ שאת מאמינה בה, וינהג לפי הקודים.
הרי אם אדם ידבר איתך בנימוס תמשיכי איתו את השיחה. אם פתאום ישבור את הכלל הזה וידבר בחוסר נימוס, את תעשי אחת מהשתיים:
תיגררי לחוסר נימוס גם מצידך
או, תלכי משם.
כך או כך זה נובע מכך שהאדם לא מכבד את הכלל של "שמור לי ואשמור לך", שבמקרה זה הוא הנימוס.
ה"שמור לי" הוא הפחד שדיברתי עליו.
 

somewoman

New member
אני לא חושבת

שפחד היא המילה המתאימה כאן, על זה בדיוק דיברתי.
אני חושבת שה"שמור לי" הזה, הוא עניין של כבוד יותר.
אתה מנהל שיחה עם מישהו תוך כדי כבוד ומצפה לאותו כבוד ממנו, ברגע שהכבוד שלו כלפיך יורד תעשה אחד מהשניים: ללכת או להיגרר לחוסר כבוד גם כלפיו...

אני מסכימה שיש פה הדדיות מסוימת, אני לא חושבת שהיא המניעה של הצנזורה כי אני אצנזר את עצמי לא בגלל האדם מולי אלה כי זו מי שאני.
והמילה פחד...ממממ... לא מתחברת לי לסיטואציה
 

poseidon111

Active member
את יודעת כמה מהפעילויות ההתנהגותיות שלנו,

נובעות ממקומות הרבה יותר עמוקים מאשר "זו מי שאני"?
הרי מי שאת נובע במידה רבה מאוד מחינוך ומדברים שאת רואה כ"נורמטיביים", או "מצופים מאדם נורמטיבי". קל
לנו לחשוב שזה מגיע מהרציונל דהיינו "הגעתי למסקנה שכך יאה להתנהג", בעוד השורשים לכך הרבה יותר עמוקים.
לדעתי כל הסדר החברתי, זה שאנו כה מקפידים עליו, נובע מהבנתינו שלולא אנו נקפיד עליו, הרי גם מי שמולנו לא יקפיד, ואנה נגיע?

בהיותינו חיה חברתית, הרי אנו מרגילים עצמנו לנהוג כחיה שחיה במסגרת, כי אחרת אותה מסגרת ששומרת עלינו, תתנפץ.
זהו הפחד הקמאי של להיות לבד בסופו של דבר, או להיות מוקצה כי לא שמרנו על הקוד החברתי המאגד אותנו ושומר עלינו.
ה"כך אני", נובע בדיוק מהמקום הזה.
 

somewoman

New member
זה ברור לגמרי

כל מה שכתבת הוא הכי נכון שיש.
סתם לא היה לי כוח לפרט יותר מידי מעבר ל"זו אני" - זה הרי ברוב שזה מכיל את כל מה שכתבת...

אבל זה לא פחד, שזה בעצם כל מה שניסיתי לומר


אגב, לי אישית אין שום בעיה עם ניפוץ מסגרות, ניפצתי לא מעט בחיים שלי, ועדיין מי שאני הוא מכלול והוא שמביא אותי גם לאיך אני מתנהלת עם אנשים אחרים גם..

אני חושבת שאתה קצת מכיר את ההתנהלות שלי, הנימוס שאני רוכשת לאחרים אינו מגיע מתוך פחד הוא מגיע מתוך "מי שאני" [על כל ההיבטים שאותם כתבת] - ואתה יודע מה, אני אגיד יותר מזה, אדם ששובר את הנימוס מולי, בעיקר בוירטואל, לא מעניין אותי יותר, ולא כי אני פוחדת ממנו, או פוחדת על עצמי, אלה כי מבחינתי הוא פשוט לא שווה תגובה כי הכבוד לא קיים יותר.

הכל לטעמי מושתת על כבוד. גם הצנזורה.
 

poseidon111

Active member
ומה לגבי אנשים ששוברים את כללי הנימוס, לא

כלפייך, אלא כלפי אחרים?
(הכותב אינו ידוע בנימוסים האירופיים שלו).
 

somewoman

New member
מה לגביהם?

אין להם כבוד כלפי האדם שמולם.
פשוט כך.

אדם שיש לך כבוד אליו, אתה תשמור את הנימוסים שלך כלפיו, מי שאין לך כבוד אליו, הנימוסים לא ישחקו תפקיד שם.
 
אני דווקא בעד צנזורה


אני יודעת שאני לא צריכה לדעת הכל,
אני יודעת שהראש שלי דווקא שקט מכך שיש דברים שאני לא יודעת ויותר טוב שגם לא אדע,
אני יודעת שמה שאני לא יודעת בוודאי לא כואב,
ואם אנשים היו מצנזרים קצת את עצמם, העולם היה נשמע יותר טוב,
אף אחד לא חייב לסבול את השלשול המילולי של אנשים רק בגלל חופש הביטוי,
וגם אם אני נשבעת להילחם על זכותו של כל אחד להגיד את דעתו, בינינו היה נחמד אם היה מצנזר את דעתו


אבל סתם סתם, כל זה היה בצחוק,
אני באמת חושבת שצנזורה נשמעת רע בגלל שהיא תמיד מתקשרת עם גזירת מספריים על סרטים בעלי תכנים מסויימים, על ספרים, על עיתונות, ועל חופש ביטוי בכלל. אבל תכלס, במובנים מסויימים היא באה להגן עלינו מפני עצמנו. כי אם אני יודעת, נגיד, איזה סוד צבאי שאני לא יכולה לשמור עליו ומחליטה לפרסם אותו בכל מחיר, אני יכולה לגרום נזק גם לביטחון אזרחים אחרים וגם לעצמי.
אני חושבת שאנחנו מצנזרים את עצמנו גם מבחינה מילולית, בדיוק כמו שלא נעשה את צרכינו בפהרסיה וברשות הרבים.
אדם שמרשה לעצמו לשלשל מילים ומשפטים מבלי לשלוט בסוגרי מקלדתו, בשבילי הוא נתפס כמי שהשתין מהמקפצה.
 

Doctor Goblin

New member
בכל מקרה בה המדינה מתערבהת בחופש הפרט

השאלה הופכת לשונה לגמרי. מה שאת קוראת לו "צנזורה עצמית"הוא חלק ממכלול של החלטות שאנחנו עושים כל הזמן. כל השיקולים בהחלטה הם שיקולי עלות-תועלת שלנו בלבד ולכן ההחלטה לא לומר משהו אינה צנזורה כמו שההחלטה לא לגנוב מחנות בהינתן הזדמנות אינה צנזורה. מדובר בשיקול אישי ולא במערכת חיצונית שכופה עליך את הכללים.

איני רואה איך ללא שיקולי עלות-תועלת שכאלו יכל להתקיים מוסר כלשהו.

צנזורה חיצונית, לעומת זאת, היא סיפור אחר לגמרי. פה מדובר כבר בהתנגשויות של מערכות ערכים, לרוב ין מערכת חזקה לפרט חלש. היא יכולה להתבטא בכל מיני מובנים, אפילו במובן הקל יחסית של "את הכביסה המלוכלכת מכבסים בבית" (אני בז לכל מי שאומר את הביטוי הזה ). כלומר צנזורה מתוך מוסכמה חברתית. כמובן שיש מקרים קלאסיים יותר כמו צנזורה שכופים באתרים וקבוצות דיון, צנזורה על כתבות וכו. בכל המקרים זה גורם בעל כוח שכופה את חוקיו על הפרט. לעיתים על מנת להגן על זכויות אחרות או על קיום החברה ולעיתים משיקולים קטנוניים יותר.
 

puma141

New member
סליחה שאני מקפיצה את זה מהשאול-אבל

יש לי דעה ואני לא מוכנה לסתומת'פה שלי ! חחחחחחחח

צנזורה=היא מילה ענקית וכוללת. אי אפשר להתיחס אליה בהכללה בחיים!
פשוט אי אפשר בעיני.

כל מקרה ועניין לגופו, ואפילו לנימי גופו!
כי אם מסתכלים על החיים בכללותם, כמה שפחות צנזורה בגדול=יותר טוב!
כמה שפחות צנזורה-אתה פתוח יותר, משמע חי יותר את מי שאתה.

אם הייתם מדקדקים על מקרים מסויימים, הייתי אומרת שאני מעריצה אנשים שנלחמים על מה שחשוב להם להגיד, למרות הקונצנזוס ה"יקר" הקטן והכל כך אווילי ומופלץ לפעמים!
אני אחת מאלה..

כן צנזורה לעצמי-בקטע של כמה שפחות לפגוע באנשים, בטח ובטח באלו החלשים ממני..
זה על קצה המזלג, ואם מישהו מכם יתעקש לדעתי בנושא מסויים-
שיקח סיכון ויבקש:)

נכון זה היה חשוב? תגידו כן, תשקרו לי אפילו...
 
למעלה