שמעון הגביה עוף מעל בתי העיר.
ברלה צעקה "תנמיך את העוף הזה, הוא יחטוף פחד גבהים!" אך קולה נבלע ברעם המבערים הסילוניים של הטוסטוס, שהתאמצו לשמור על מהירות סבירה למעקב אחרי שמעונים מעופפים (שע"מ). "דאם איט," אמרה לעצמה ברלה במבטא הוליוודי בולט, "בשביל מרדפים סילוניים עדיף כבר לחזור להיות זכר. לגברים יש עדיפות גנטית בסיבובים חדים במהירות שלושה מאך, ואם תאי-המוח שלהם מתפוצצים בדרך עדיין לא נפגע שום איבר חיוני." אך בטרם הספיקה ברלה לאפסן את האינטיליגנציה הרגשית שלה במקום בטוח, שמט לפתע שמעון את העוף מידיו. העוף, שהיה מצופה ברוטב טרופי חריף, צנח כמו אבן מתגלגלת שאין לה הופכין. ברלה היטתה את האומניטוסטוס 2000, והחלה בצלילה חדה לעבר העוף, שצווח כתרנגול שחוט "בוווו... בווווו.....". המצב נראה כלאחר ייאוש (פנייה שנייה שמאלה, ואז ישר עד הסוף), אך אז...