פינת הסיפור בהמשכים

[הייזל]

פינת הסיפור בהמשכים

כן,כן, היא חוזרת: שושי הביטה למעלה אל עבר השמיים המתערבלים בסגול כאשר רימה שטפה את ליבת הכור האטומי. "באמת, שושי!" נזפה בה "ככה שומרים על ספינה נקייה?! מה יגיד המפקד שלך!?" שושי נשאה תפילה אילמת (ולא בראשונה) שאחת מהמערבולות הסגולות הקטלניות תשאב את אימה אל תוך תהום הנשייה וכתמיד דבר לא קרה. שושי נאנחה ופנתה למלא את הדלי במים מחדש(בפעם המאה)

 

[דלית - delete]

ניחוח קל של כרוב רקוב עלה מהכור

שושי כמעט לא שמה לב לשכבה הורודה שהופיעה סמוך לליבה עד שננזפה בשנית "שוב נתת לדוראנים להתחיל מושבה בכור? מה יהיה איתך?"

 

[snift]

שושי החלה לבכות

דמעותיה נופלות על מושבת הדוראנים כמו גשם מרענן.

 

[Raistlin]

ובעוד דמעות זולגות על לחייה

ולא בפעם הראשונה היום... היא חשבה על כל התאונות ש"עלולות" לקרות לרימה, אחרי הכל הספינה לא הייתה בטוחה כלל... מה יקרה אם רימה תחליק מעל הסיפון ? או אולי היא תיפול לתוך מכל פתוך של פסולת גרעינית ואם שום תאונה נוראה לא תפגיש בין רימה לבורא אז שושי תמיד תוכל "לעזור" לתאונות להתרחש.

 

[byron]

הורוד הפך לאיטו

לסגול כהה. הדורנים הנדהמים שינו את צבעם. מעולם אף אחד לא בכה עליהם. התודעה הקולקטיבית שלהם קלטה את שושי רוכנת מעליה. ולפני ששושי הבינה מה היא מרגישה, הדוראנים החלו לשלוח לה מסרים הפנוטיים

 

[דלית - delete]

"אנא, הפסיקי לבכות"

שלחו הדוראנים שוב ושוב. "דמעותייך מלוחות המה, ורטובות. את הקרינה בליבה שורדים אנו בלי קושי, אך דמעות בת אנוש צעירה - מעבר ליכולת איחוי הדנ"א שלנו" "הפסיקי לבכות!"

 

[Boojie]

שושי יכלה לחשוב רק על דבר אחד:

"עם יצורים כאלה בשליטתי, אני יכולה להרוויח מיליונים! ואפשר לשלוט בהם בקלות באמצעות מעט מים מלוחים." תוכנית זדונית החלה להתרקם במוחה הקטן, בעוד פיה מוסיף ללעוס את המסטיק בקדחתנות.

 

[MuadDib]

שושי הסתכלה לאחור

לראות אם אימה לא מביטה בה, אך היא היתה כבר שקועה עמוקות בספר "1001 דרכים פשוטות לברוח מחור נידח בקצה היקום", ולא השיתה ליבה למעשיה. היא שיגרה מחשבה טלפטית אל הדוראנים: [הערה: הסימן ~ משמעו טלפאטיה] שושי: ~דוראנים חביבים, אתם לא רוצים שאני אבכה?~ דוראנים: ~ לא! לא! בקשה לא! אנחנו נעשה הכל כדי שתפסיקי!~ שושי: ~גם אם אני אגיד לכם שאתם צריכים להתפנות מהמושבה הקטנה והנחמדה שלכם?~ דוראנים: ~אנחנו נעשה הכל, אבל תמצאי לנו מקום חלופי. ועדיף שיהיה חמים ונעים כמו זה!~ הוציאה שושי את הפלאפון שלה ואמרה לדוראנים: ~הנה, קפצו פנימה~ הדוראנים התעטפו בספורות וריחפו בענן סגלגל אל עבר הפלאפון של שושי, תוך שהם נספגים אל תוך חור הטעינה. שושי שטפה בזריזות את הפסולת שהשאירו אחריהם הדוראנים, וחייכה חיוך זדוני. בקרוב נראה מה היצורים הקטנים יכולים לעשות...

 

[metal_slug]

הכוח שהיה עתה בידיה היה גדול לעין

שיעור... אבל הדברים המדהימים שהיא יכלה לעשות איתו לא עמדו לנגד עיניה. היא ניצלה את הכוח הזה לנקמה. לנקמה בחבר לשעבר שלה, שעזב אותה רק לפני חודש, מותיר אותה חסרת כל ובעבודה מחורבנת, אבל משאיר לה את מספר הטלפון מסיבה כלשהי, אולי כדי להתעלל בה, כי הוא אף פעם לא ענה לשיחות שלה. שושי חייגה את המספר שלו, וקרבה את הפלאפון לאזנה. היא שמעה את שלושת הצפצופים הראשונים של החיוג, וידעה שגם הפעם הוא לא יענה לה. לפחות לא מרצונו החופשי. היא שדרה מחשבה אחת לעבר היצורים בפלאפון : ~תגרמו לו לענות~. ואכן, לאחר שנייה הוא ענה. "היי, מה קורה כאן? מה זה ה$%$ הזה, איך זה קורה, מה ...", "תשתוק, אהבל" אמרה לו שושי בקול קר כקרח. "I`m a woman, hear me roar" היא לחשה לתוך הטלפון, ואז שדרה לדוראנים: ~תעשו את מה שאני חושבת עליו~. היא הרגישה את הכוח הפועם בתוך הפלאפון, ואת הרעד הקל כאשר הקרינה שבו התגברה, שולחת כוח חסר מעצורים לעבר החבר לשעבר שלה... ומאית השנייה לאחר מכן היא שמעה את ראשו נקרע על ידי גלי הקרינה בקול נפץ מבחיל, ואז הקו נותק. שושי חייכה חיוץ זדוני. היא הרגישה טוב עכשיו. אני מניח שזה בערך הסוף, לא? מצטער שזה היה כזה ארוך, אבל נחה עלי המוזה...

 

[MuadDib]

"מה את כ"כ מרוצה מעצמך?"

שמעה קול מאיים מאחוריה. שושי הסתובבה, בבהלה וכמעט ששמטה את פלאפונה היקר. היה זה ג´ורמיט. לפני התאונה, הוא היה סתם איש-בטחון, אבל מאז התאונה, הוא הלך והתנפח מכבוד וחשיבות עצמית, דבר שעלול היה לסכן את המוח הקטן שלו. שושי: "פשוט סיימתי לנקות את הליבה המזורגגת, ג´ורמי. אין לך איזה תדר ליירט?" ג´ורמי: "את יודעת טוב מאוד שכל התדרים כאן לא פועלים. כבר חודשיים אנחנו תקועים בחור המצחין הזה, מבלי שתעבור בסביבה אפילו ספינה אחת בטווח של 30 פרסק!" "וחוץ מזה", המשיך, "המפקד רוצה לדעת מה קורה אם הליבה." "אתה יכול להודיע לו שהיא נקייה, ושאנחנו אוטוטו מחזירים את המוטות. וחוץ מזה, הוא יכול לדעת את זה בעצמו מהבקרה, הוא לא צריך לשלוח אותך בשביל זה.", אמרה לו שושי. "המערכת הפסיקה לשדר נתונים מאיזור הכור, אז המפקד שלח אותי לבדוק מה קורה." "באמת?", שאלה שושי בתמימות. "זו בטח קפיצת-מתח מזורגגת." ג´ורמיט הביט בפלאפון אותו אחזה שושי. משהו בו נראה לו קצת מוזר. הוא נראה כאילו הוא... נושם...

 

[גרומיט]

המממ.... אני אמור להיעלב?

 

[MuadDib]

אופס...../images/Emo52.gif../images/Emo67.gif

זה פשוט נראה לי שם מתאים לדמות... שכחתי שיש כאן משתתף עם שם כזה....