פינת הצומח ביפן - חודש יולי : לוטוס, שושן

Tenguy

New member
פינת הצומח ביפן - חודש יולי : לוטוס, שושן

העננים העגומים נעלמו על ידי רוחות נעימות מן הדרום, שעוברות בינות העצים הירוקים והצמחים, ובאמצע החודש אנו נמצאים בעיצומו של הקיץ היפני, תחת חומן של קרני השמש העזות, מהן אנו נסים בשמחה אל תחת צל העצים ולקרירותם של מקומות עם מים.
מוקדם בבקרים של חודש יולי מומלץ לעמוד ברחבי יפן לצידי בריכות המים ולצפות בפתיחתם של פרחי הלוטוס, שהינה חווית קיץ בלתי נשכחת!

הלוטוס (יפנית: hasu] 蓮 : ハス] , לטינית: Nelumbo nucifera) היה במקורו צמח של אסיה הטרופית, אך הובא וטופח ביפן מימים עתיקים, ונראה גדל בשפע בבריכות מים בגנים של מקדשים ובגנים פרטיים. הצמח שולח גבעולי עלים ארוכים אל פני המים של הבריכה, עם עלים דמויי מגינים-עגולים, בקוטר של 60 עד 90 ס"מ. העלים הם בצבע ירוק-כהה ובעלי שטח פנים חלק ומבריק, עם עם מעטה שומני, כך שאינם נרטבים, ומי גשם או טללים אפשר וייקוו על פניהם. גבעולי הפרחים הם גבוהים ומתנשאים מעל לפני המים, וכל אחד מהם נושא בראשו פרח נהדר בודד, בקוטר של 25 ס"מ. פרח זה מורכב מהרבה עלי כותרת דמויי סירה, צבע עלי הכותרת החיצוניים נוטים לירוק, ונראים כמו עלי גביע, אך בהדרגתיות עלי הכותרת האמיתיים נעשים יותר אדומים אלי מרכז הפרח. פרחי הלוטוס נפתחים מוקדם בבוקר ונסגרים לקראת הצהריים, למחרת הפרח נפתח שוב באותה דרך, עד לסוף היום הרביעי – בו הפרח נופל. הלוטוס ידוע גם בשם hatisu (פרח "כוורת"), הסיבה לכך היא צורת השחלה, בה מתפתחים זרעי הלוטוס, שהיא בצורת קונוס הפוך עם מספר רב של חורים קטנים, בצורה שהיא מזכירה כוורת דבורים. הזרעים וקנה השורש של הלוטוס משמשים למאכל דקורטיבי בהרבה מנות אוכל ביפן.

הצמח אינו גדל היטב במים צלולים, ומותאם לברכת בוץ או לביצה. פרח הלוטוס נערץ כסמל לטוהר עילאי - כיוון שהוא עולה מתוך מי ביצה עכורים ונושא פרח כה הדור, עדין ורב חן, ולכן הפרח הלוטוס מאד מוערך בבודהיזם, בו נאמר שהלוטוס פורח בבריכות גן-העדן (jōdō).
אם נעמדת לגדת בריכה בה פורח הלוטוס - hasu ouru ike no migiwa ni tatazumeba
כל רוח רעננה שנושבת את בגדיך תבשם - koromo niowasi kiyoki kaze fuku
האם אין השיר הזה מבטא היטב את תחושת עונת הקיץ וטוהר יופיו של הלוטוס ?

בנוסף, בין הפרחים של חודש יולי בולטת פריחת ה-yuri (ביפנית: 百合: ゆり), הוא פרח השושן, עליו נאמר שנפלא יופיו מכל פאר תהילת המלך שלמה וסמל לטוהר הבתולה מריה לפי האמונה הנוצרית. מקורו של השושן הוא במזרח התיכון והובא לסין וליפן ככל הנראה דרך המשי. ביולי נפוצים גם פרחי הקוסמוס, הוא ה-tsukimisō (יפנית: ツキミソウ ל: Oenothera tetraptera), שהיפנים עושים ממנו גם שמן מעודן, במקור הינו צמח בעל פרחים עם ארבע עלי כותרת צהובים, אך פותחו ממנו זנים בגוונים נוספים. הפרחים מאד צנועים ופשוטים, הנפתחים בשעות הערב במרבדי פריחה לאורך גדות יבשות של נחלים ונהרות ביפן.























 

Tenguy

New member
כתבה ב-ynet : "פשטות מורכבת" - הכל על הגינון

כתבה נחמדה לאלה שרוצים להגשים בארץ גן רגוע ומינימליסטי בסגנון יפן ....
בהחלט מומלץ להוסיף בריכת מים קטנה עם פרחי לוטוס .... השראה אפשר לקבל מבריכת הלוטוסים בגינת קריית ספר שעיריית תל אביב עשתה בשנה שעברה.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4679580,00.html
 

herouth

New member
הם הכניסו את הטוריאי בתור ״אלמנט בגן יפני״

ולי זה די צרם. טוריאי הוא שער למקדש שינטו. זה שמקדש שינטו בנוי תמיד (או כמעט תמיד) בתוך גן/יער לא הופך את השער שלו לאלמנט של גנים יפניים...
&nbsp
ולמה, למה בלי תמונות?
 

Tenguy

New member
צודקת לגמרי ! אבל גינון יפני זה יותר מידיי ל-ynet


מצד שני - להביא תמונות ולפרט על הגן היפני על כל סוגיו - זה לא לכתבה בעיתון , זה כבר לספר שלם
 

Tenguy

New member
אגב - לא מכיר ולא מצאתי סגנון גן יפני שנקרא IWAJIMA


 

herouth

New member
כן, גם אני חיפשתי ולא ממש מצאתי.

אני מניחה שהוא התבלבל בין האלמנט של גן הזן של איי סלעים באמצע ים החצץ, לבין סגנון ספציפי של גינון.
&nbsp
תכל׳ס, יפה שיש קצת תרבות יפן ב־ynet, ולא רק הדברים המשוגעים, אבל אישית נראה לי שהכתבה הזו היא כתבה פרסומית גרידא, של מעצבי גנים שהיו צריכים לחשוב על נושא שנראה כמו כתבה כדי לפרסם את כישוריהם. תראה באיזה מדור היא מופיעה.
 

Tenguy

New member
Tsubu-Niwa (קאנג'י: 坪庭) - כולל תמונות

Tsubu-Niwa (קאנג'י: 坪庭) הוא מונח יפני שחל על קטן גן, עד לגודל של 3.3 מטרים רבועים, אבל בהחלט ישנם גדולים מזה. מכיל קישוטים כמו פנס אבן, אגן מים, אבנים אופייניות לסוג זה של גן, לעתים קרובות נמצא בחצר פנימית, מוקף בחומות או גידור יפני מסורתי. הצמחים המועדפים לגן זה הם שיחים ננסיים עם/או עץ בודד קטן.

מקור המונח : צובו (坪) המונח מתייחס ליחידת מידה עדיין בשימוש ביפן להגדרת שטח. צובו הוא בערך בגודל של ריבוע של כ 182 ס"מ רבוע (182 סנטימטר מתאים לקן ( 間 ) היחידה הבסיס בארכיטקטורה מסורתית, שווה למידה של אדם בשכיבה). ערכים אלה התפתחו לאורך ההיסטוריה של יפן, והפך לסטנדרט מתקופת אדו (1615-1868). צובו כעת שווה 3.3058 מטרים רבועים, השווים בקירוב ל-2 טאטאמי. Tsuboniwa פרושו גינה בשטח הקטן המוקפת בבניינים או גדרות, ומתורגם לסוג של "court garden".

היסטוריה : הציון הראשון ל tsuboniwa הוא מתקופת הייאן (794-1185), ברומן הראשון הידוע בהיסטוריה של ספרות עולם: סיפור גנג'י ( Genji Monogatari ,源氏物語 ) שבו סבך בנייני מגורים סמוכים בסגנון shinden-zukuri ) יצרו ביניהם מגרשים ריקים קטנים שסיפקו אור ואוויר צח מחוץ ובין חלקי הבית המחוברים. בחללים קטנים אלו הונח שם צמח או קבוצה של צמחים מאותו המין, אשר ייתן את הגן את שמה, לדוגמה: פוג'יטסובו, (הגינה עם ויסטריה) או קיריטסובו (גן פאולוניה). בארמון הקיסרי של קיוטו עדיין ניתן לראות ולהתפעל מגן פשוט מסוג זה. סגנון. Tsuboniwa ימשיך להתפתח עם השנים ויגיע לשיאו בין המאות ה-14 עד ה-17, בבתים הנקראים: מאצייה ( 町家 או 町屋 ). גן צובו -Niwa הוא נציג של האמנות היפנית שהיא עצמו ייצוג של הטבע בחלל קטן.

בתי מאצייה הם בתי-חנויות של הסוחרים של תקופת אדו (מעמד שנעשה לחשוב ומוביל מבחינה כלכלית מן המאה החמש עשרה ביפן). סגנון ה-אומוטייה ( Omoteya 表 屋 造) מאופיין בחזית צרה צמודה לרחוב ושורה של חללים על 2 קומות: עם הפרדה בין החללים של עומק של הבית, עם הבדלה בין המרחב הציבורי למרחב הפרטי (kyoshitsubu 居室 部). כך שהכניסה לבית הפרטי, כולל חדר הכניסה וחדרי הקבלה הפרטיים (zashiki 座 敷) , הופרדו ע"י חצר מן החנות שבחזית. חצר זו בד"כ הומרה לגן (nakaniwa 中庭). בחלק הרחוק של הבית, ישנו מחסן נפרד: דוזו ( 土蔵 ) לאחסון סחורות יקרות, כך שבמקרים מסוימים, הוסיפו גן שני בשם: okuniwa בחצר שבין הבית למחסן, שהיה בדרך כלל גם מקום מרווח יותר מן הגן הראשון. גן זה הוא למעשה האטרקציה העיקרית של הבית, שנקרא: zashikiniwa 座敷庭 , כי נעשה על מנת שייראה מחדרי קבלת אורחי הבית (zashiki).

הסגנון של עולם טכס התה השפיע מאד מן המאה ה-16 ביפן, וחלחל לכל המעמדות וכל אדם תרבותי ביפן היה חייב לדעת את העקרונות של טכס התה (chanoyu 茶湯). הסוחרים ביפן התעשרו וההון שצברו היה לפעמים הרבה יותר גדול משל אצילי ואף של אדוני ( דאימיו 大名 ) יפן, לכן טבעי שעם עושרם בנו בתי פאר עם tsuboniwa התואמים לעולם טכס התה, ובעיקר לעקרונות האסתטיים של wabi-סאבי (侘寂) ולסגנון של גני בתי-התה Chaniwa ). לפיכך, אנו מוצאים גם סט אלמנטים של גן טקס התה, כמו: אגן מים להיטהרות ( 蹲踞 Tsukubai ) , מנורת אבן ( Ishidoro 石灯籠 ) , "אבני ריחוף" ( tobiishi 飛石 ) : אבנים / סלעים שטוחים להליכה מעל האדמה, חצץ, אבני סלע, טחב, וכו', עם תשומת לב מיוחדת לאסתטיקה של שילוב של כל האלמנטים עם הצמחייה בחלל הגן. דווקא משום שהסוחרים לא יכלו להציג בגלוי עושרם (בגלל כללים נוקשים המסדירים את החיים של כל מעמד באותו זמן) – הגן היה דרך להציג בעקיפין את עושרם : האבנים היו באיכות יוצאת דופן או עם סוגי מינרלים הידועים כמביאי מזל , או אגני סלע ( ( chuzubachi ומנורות אבן Ishidoro עתיקים או שהיו בעבר בבעלות מקדשים או אנשים מפורסמים.

כמובן tsuboniwa אינו מוגבל לעולם של בתי מאצייה, ונמצאים גם במקדשים לדוגמא, התפתחויות במסורת זן טהורה שמתאימות לעקרונות של נוף יבש ( karesansui ). כמו כן, ניתן למצוא ב-tsuboniwa כל הסוג של צמחים "נוי" כגון ויסטריה, קמליות, האזליאות, אלא גם עצי אדר יפניים, nandines, aucubas ושיחים אחרים פירות יער צבעוניים, ואחרים...הגן איננו "אסיר" של סגנון מסוים, הוא מסתגל לרצונות ומשאבים של בעליו.

אב-טיפוס : אפשר לתהות אם סופו של דבר tsuboniwa באמת מהווה אב-טיפוס נפרד, מאז ההשאלה "אוצר המילים" שלה, ארכיטיפים אחרים כגון karesansui או chaniwa. נלקח כאמור, מנקודת המבט רשמית, tsuboniwa נשאר רק אב-הטיפוס של גנים יפניים הקשורים קשר הדוק לאדריכלות המסורתית. מלכתחילה תפקודו של הגן היה ונשאר להיות מעשי (מתן אוויר אור וטרי), ועם הזמן התפתח לפונקציה אסתטית (היכולת להתבונן וליהנות מהנוף של הגן מבפנים הבית). אבל שילובו של גן מסוג זה בבתים היא כפי שצויין בספר של : Keane MP - The Art of the Japanese Garden – למונח צובו יש משמעות נוספת והיא "נקודת דיקור" (acupuncture point), כלומר ה- tsuboniwa ממלא תפקיד דומה במחזור של ה-氣 (קי , אנרגיה חיונית) בבית. כמו כל כך הרבה דברים ביפן – כל הפשטות לכאורה, בעצם מסתירה מומחיות גדולה מאוד ועושר של ידע הרבה יותר עמוק ממה שניראה לעין. באופן דומה, בחלל קטן כשה - אין מקום לטעויות ויש לבחור את המרכיבים השונים ואת מיקומו בזהירות רבה, כדי להשיג את האיזון הנכון של הכל.
כך tsuboniwa, הוא ללא ספק, ובניגוד למה שאפשר לחשוב, אחד מהארכיטיפים של הגן היפני הקשים ביותר ליישום.

תרגום מוויקיפדיה




















 

Tenguy

New member
יש הבדל בין צמח היבשתי לבין צמח במקווי מים

לפרח עלו כתבתי בפוסט הזה - פורח ביבשה וקוראים לו שושן (Lily) כמו שושן צחור הצומח בר בארץ וביפן, לעומת זאת לפרח שפורח במקווי מים קוראים שושנת-מים (Water-lily) שהוא פרח שונה ואחר לגמריי מן השושן. זה בלבול ידוע ומוכר בבוטניקה, וגם מקור לטעות בשם השגוי: שושנה, במקום: ורד שהוא השם הנכון לפרח.

אגב, בבריכות המים בהן פורח הלוטוס, שפרחיו וגם עליו נישאים לגובה רב מעל לפני המים, רואים גם לפעמים גם שושנת-מים בשלל צבעים שפרחיהן קרוב לפני המים ואף ממש עליהם. עלי שושנת המים הם עגולים וצפים ממש בצמוד ועל פני המים.





 
למעלה