פינת הצומי!

LOLI152

New member
פינת הצומי!

טוב, כל מה שיש לי להגיד למי שלא מכיר את הפינה- חיבוק, חיבוק, חיבוק! זה הזמן לשפוך את הלב ולקבל חיבוקים ותמיכה:) (הצורך בחיבוק אתמול התחלף בקיטורים של סתם, שזה טוב!
)
אלה
 
../images/Emo201.gif זקוקה קצת לעידוד...../images/Emo201.gif

יש כמה דברים שמציקים לי... 1. אמא שלי עוברת דירה בשבוע הבא ועוד לא מצאתי דירה...
2. יש איזה מישהו שנידלקתי עליו שמזה בא לי להיות איתו אבל אנחנו כ"כ שונים באופי וזה לא מסתדר ביננו..
3. בזמן האחרון נכנסתי למעין אופוריה כזו שאני לא יודעת מה אני הולכת לעשות עם עצמי..
בקיצור בלאגן
 

Anwanis

New member
מאמי, את תראי שהכל יסתדר ../images/Emo24.gif

ומזכירה לך שאני כאן במסרים \ מסנ לשירותך!
 
../images/Emo201.gif../images/Emo201.gif

מקווה שתצליחי לקחת את עצמך בידיים
אני לא יודעת בנוגע לדירה, כי ממש תלוי באיזו עיר\מושב\קיבוץ[=אני מניחה שקיבוץ לא
] בארור שהכל יסתדר בסוף, אבל אני מאחלת לך שיסתדר רק על הצד הטוב!
 
טוב..אמ..

אני לא בטוחה שזה משהו ממש חשוב, אבל.. כל הזמן יש אמונים של הצבא בזמן האחרון. יותר מתמיד. מסוקים משוטטים למעלה מינימום שלוש פעמים ביום. לצד הכבישים נצבים טנקים מאיימים [פועלים שבתוכם חיילינו]. התפוצצויות ויריות נשמעות מידיי פעם מהמרחק. אני בד"כ לא מאמינה לדברים כאלה, אבל אומרים שתאריך המלחמה הוא 7.7.07, שזה..מלחיץ. בשיעורי הסטוריה לומדים על מלחמות וניצולים, ואלה מספרים על כמה שהמלחמה הייתה קשה ואיך נמלטו. אחה"צ אחד, חזרתי הביתה מבצפר, ופתאום נשמע קול ירייה הציפורים התעופפו והקיר שליידי היה מחורר. נכנסתי ללחץ וצרחתי. וז, פתאום, הציפורים עדין היו על העצים, מציצות בכל נפשן, והקיר לא היה מחורר, והכל היה שקט וקיבוצי כזה. מה קרה לי? השתגעתי או משהו כזה?! טוב, קורה. אבל אז, בדיוק אז, הבנתי שאנחנו במלחמה. מלחמה מתעופפת לנו מעל הראש. הם רוצים את הגולן. אני בגולן! ואם אני רוצה לברוח? אין לאן! בת"א פיגועים, בדרום קסמים, וכאן - כאן קטיושות. כאן מלחמה. אנשים תמימים נהרגים בתדירות אדירה, אנשים שיש להם משפחה וחברים. צעירים שעוד לא הספיקו לחיות חיים שלמים, הורים שהותירו אחריהם יתומים. אני מפחדת, כי גם אני אחת ממליון. גם אני. הייתי טסה לחול במשך החופש, אבל..אני לא יכולה. [סתם שטויות של אבא שלי שלא מוכן לחתום על הדרכון שלי כי הוא רוצה שאם כבר אטוס לחול לחופשה או משו ביחד בלי אמא] הנחתי היא שכל מי שהורג, מתוסכל מן החיים ושוקל התאבדות. ליפני זה, הוא רוצה סיפוק מסויים, והורג את כל מי שפגיע. עצה שלי? שילך להתאבד. למה להרוג גם אותנו? בטח יותר מידיי GTA וכל הפליישטיישן הזה..
מוזמנים להאשים את היפנים
 
אופס, חפרתי:S

אתם מוזמנים להפליג על זה, רק הייתי חייבת לשחרר משהו מהלב. לפחות עכשיו אני יודעת שהפחד האמיתי שלי הוא רובים ומחבלים.
 

Anwanis

New member
מתוקה שלי ../images/Emo24.gif

טוב, נתחיל דבר דבר - חפירה לא חפרת, כי לזה מיועדת הפינה - כדי לשפוך כל מה שכואב לנו. דבר שני: אני לא חושבת שהיפנים אשמים....
. רצח, טבח וכיבוש למען הדת היו כבר משחר הימים. גם הנוצרים עשו זאת במהלך מסעות הצלב שלהם, גם בסין ובטיבט המושלמות שלי עשו זאת, ואפילו עכשיו - בדארפור למשל, נטבחים יום יום אלפי אנשים למען איזשהיא מטרה לא ברורה. תראי, אני לא יודעת מה אפשר להגיד כדי להרגיע אותך. גם אני עצמי מאוד חוששת (סבתא שלי ניצולת שואה, והכינה לכל הנכדים דרכונים אירופאיים "כדי שתוכלו לברוח".... זה די מלחיץ), אבל אנחנו חייבים להיות חזקים. מוות לא בא רק ממלחמה. תראי כמה תאונות דרכים, מחלות, כל שני וחמישי דוקרים איזה נער במסיבה. אז מה? נפסיק לנהוג, נפסיק ללכת למסיבות? אסור לתת לפחד לשתק אותנו. חייבים להיאבק בו, בעיקר שבינתיים זו רק תחזית עגומה. לכי תדעי. אני לא יודעת איך עברה עלייך המלחמה האחרונה. אני לשמחתי הייתיעוד בצבא וכל רגע נתון שלי הייתי עסוקה במשהו, כך שאולי זה שיחק לטובתי. ייתכן שאם הייתי בבית וסופרת את הקטיושות שם במקום עם חבריי (מאוד התבדחנו על זה) הייתי מאבדת שפיות מהר יותר. בכל אופן אני אגיד לך שעם כמה שזה נראה דפוק, אנחנו חזקים. ואם תהיה מלחמה, אנחנו ננצח מכוח האין-ברירה, כי זה נשמע נדוש, אבל אין לנו ארץ אחרת. את חושבת שאם נגיע למצב ממש עגום, האמריקאים לא יעזרו לנו? אני מקווה לחשוב שכן. אני מתכוונת אם איראן תתערב, הרי אמריקה רק מחכה להזדמנות. ואנחחנו גם די חזקים בפני עצמנו. נכון, במלחמה הקודמת היינו לא ערוכים והיה לנו רמטכ"ל דביל ושר ביטחון שבצבא היה אפסנאי, אבל אני מקווה שהלקחים שהופקו היו טובים. ודבר אחרון אגיד לך - שאם באמת יקרה משהו, והגולן יהיה תחת מתקפה רצינית (קשה לי להאמין, אבל אי אפשר לדעת), את ומשפחתך מוזמנים להתארח אצלי. נכון שגם אנחנו בטווח הטילים וזה לא מושלם, אבל זה קל יותר מבגולן - זה בטוח. תהיי חזקה מתוקה! ותדעי לך שכל מה שאת רואה ושומעת בינתיים זה רק תרגילים, סביר להניח של חיילי המילואים (אני הרי שירתתי בגיוס חיילי מילואים ואני עוד בקשר טוב ויודעת על כל מה שקורה בבסיס), שנועדו בדיוק לתקן את כל הטעויות שהיו אז. ואל תפחדי. תיגשי אליהם כשהם נחים, תציעי מים, תדברי איתם - ותראי כמה ביטחון הם ייתנו לך. נו, הנה גם אני חפרתי
אני כאן בובית, דברי איתי אם קשה לך.
 

AnNa ChAn

New member
קצת צומי ואם אפשר עצה קטנה

נתחיל מצומי טוב והשוצה
הייתי בקייקים אתמול, והיה ממש כיף! וקניתי 3 ספרים חדשים, שאחד מהם ארוך יותר מהתנ"ך. ועכשיו לצומי ולבעיה הפחות טובה
מתישהו אחרי איזה חודש אחרי שהתחילה שנה"ל, נדלקתי/התאהבתי על ב'. מתי שהאהבה שלי כלפיו הייתה ממש די בשיא, ואפילו הצעתי לו חברות (!), זה דעך עם הזמן, והתחלתי לחבב יותר את י' מהכיתה שלי (ב' הוא מהמחוננים, כך שאני פוגשת אותו פעם בשבוע), ובטיול השנתי כשעוג לא הייתי סגורה, את מי אני יותר אוהבת, הבנתי שי' יותר יתאים לי, אני יותר אוהבת אותו. מאז ההשלמה הצלחתי להתעלם מב', אבל עדייןיש בעיות. במשך כל השבוע אני חושבת על י' בכיתה, וביום חמישי, ביום שהולכים למחוננים, אני כאילו שוכחת אותו ויותר מתרכזת ב-ב', ולא משנה כמה ניסיתי להדחיק ולהכחיש את זה. ביום למחרת שכחתי מב', וכאילו חזרתי לחשוב על י', ממש כמו מן פיצול איש/יות קטן שכזה... אתמול זה היכה בי חזק העובדה שאיני יכולה להכחיש, אני אוהבת את ב', ותפסתי אותו נועץ בי מבטים ארוכים... טוב, אני אוהבת שני בנים במידה שווה, וזה מה שמעצבן אותי! למה אני צריכה עוד בעיות לחיים?! קצת חיבוקי וצומי ועצה?
 

Anwanis

New member
נתחיל ב../images/Emo24.gif

לגבי עצה... תראי, אני אישית לא חושבת שאני מוסמכת לתת עצות רומנטיות... רק צרות בתחום הזה בשבילי. אבל לי זה נשמע כאילו את צריכה לשבת עם עצמך ולהחליט מי מהם יותר טוב לך (אפילו תעשי רשימות של בעד-נגד, ברצינות), כמו גם לברר מה הם מרגישים כלפייך. ייתכן שאחד מהם אולי בכלל לא בקטע, וחבל שסתם יישבר לך הלב אם השני דווקא מעוניין.
 

Silqui

New member
../images/Emo54.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif ../images/Emo54.gif

אולי כדאי שתחשבי על זה ותדמייני את עצמך מול כל אחד ותחשבי מי עדיף . אבל אל תסיקי מסכנות בפזיזות, חכי שהרגשות יסתדרו לבד. אני כותבת יותר טוב מאשר מדברת...
*אנחה*
 

Anwanis

New member
ומי ייתן לי חיבוק?

ההורים מטריפים לי את השכל... אין, אני חייבת כבר לצאת מהבית.
 
../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

את מוזמנת לבוא לשכור איתי דירה במרכז...חחחח...
 

Anwanis

New member
הלוואי! אבל לא רלוונטי כרגע ../images/Emo10.gif

כל עזיבה של הבית בחודשים הקרובים לא רלוונטית לי עדיין. אילוצים וזה. אבל תודה על ההצעה!
 
../images/Emo24.gifואני רק בת 13..

בכל גיל - הורים זה אאאררררררררררררררגגגגגגגג......... אני נקרעת בין אימי ואבי הגרוש והגרושה וקרו בזמן האחרון דברים ממש לא טובים במשפחה מכל הבחינות ומערבים אותי יותר מידיי אני כדור לחץ מעניין מתיי אני אתפוצץ..>< בהצלחה במציאת דירה! באסה>< שמעתי שתל-אביב הופכת לאט לאט להיות העיר הכי יקרה בעולם למגורים! יש שם גם דירות קטנות ב-2 מיליון ש"ח!! מטורפ!!!!
 

noa 666

New member
לא יזיק קצת עידוד...

אז ככה... בתחילת השנה היה לי ולעוד שלוש החברות הכי טובות שלי ריב ממש גדול, ואני היא זאת שהן לא "מקבלות". עכשיו זה קצת יותר בסדר, אני מדברת איתן והכל אבל כל הזמן שאני איתן אני מרגישה שהן עושות לי טובה שהן איתי ואני מוצאת את עצמי קופצת מחברה לחברה בכל יום, בניסיון למצוא מישהי להסתובב איתה. הן נשארו חברות טובות אבל רק אותי הן הוציאו, אני מרגישה שאני הילדה הכי מגעילה שקיימת ושאני גורמת לאחרים להתרחק ממני.
 

LOLI152

New member
../images/Emo24.gif

חס וחלילה! אל תחשבי ככה! ואם הבנות האלו גורמות לך להרגיש רע עם עצמך- אז פשוט, אל תהיי איתן. תמצאי לך אנשים שיאהבו אותך ולא תרגישי כאילו הם עושים לך טובה.. את מקסימה! ואין שום סיבה שתרגישי ככה! 3>
 
למעלה