פינת הקולנוע

Super Chuly

New member
פינת הקולנוע

היום נדבר קצת נוסטלגיה לפני 20 שנה, או ליתר דיוק, בפברואר 1985 יצא סרט בשם "מועדון ארוחת הבוקר" אותו ביים ג'ון יוז הגאוני שגם כתב את התסריט (ואפילו הופיע בתפקיד אורח קטנטנן). הוא ליהק לסרט חמישה מקבוצת ה"בראט פק", קבוצה של שחקנים צעירים שהיו ידועים בהתהוללויות שלהם ברחבי הוליווד (וכך גם קיבלו את הכינוי שפירושו "חבורת הפרחחים"). החמישה היו מולי רינגוולד (ששיחקה גם ב"יפה בורוד"), אמיליו אסטבז (בנו של מרטין שין ואחיו של צ'רלי שין), ג'אד נלסון, אלי שידי ואנת'וני מייקל הול. החמישה גילמו חמש דמויות בעלות אופי קיצוני שלמעשה סימלו את הנוער האמריקאי של שנות השמונים; החנון (הול), המוזרה (שידי), המופרע (נלסון), הספורטאי (אסטבז) ומלכת השכבה (רינגוולד). ביום שבת אחד נפגשים קלייר (רינגוולד), אנדרו (אסטבז), ג'ון בנדר (נלסון), אליסון (שידי) ובריאן (הול) בספריית בית הספר כחלק מעונש שקיבלו, כל אחד בגלל מעשה אחר. מנהל בית הספר, ורנון, מטיל עליהם לכתוב עבודה על "מי הם", אך במקום לכתוב את העבודה, החמישה מגלים זאת בדרכים אחרות; עישון סמים, התפרעות, שיחות וכו'. הסרט הוא אחת הקלאסיקות של הקולנוע, ודורות של בני נוער גדלו עליו, בקולנוע ובטלוויזיה בעזרת שידורים חוזרים. לעומת זאת, השחקנים נתקלו כולם בירידה מאז אותו סרט. כולם המשיכו לשחק- אך מעט מאוד מסרטיהם הצליחו. לסיום, סרט שכל מתבגר (וגם אלה שעדיין מתבגרים בלב) חייב לראות ולשמור! ליהי :)
 

nofar17

New member
ראיתי.

לא התלהבתי. בחצי שעה הראשונה זיפזפתי לערוץ אחר.
 

Adidason326655

New member
אווו ראיתי אותו.

אני זוכר רק שבאיזה שהוא שלב כולם ישבו ועישנו. בספרייה. והיה את המורה ההוא המעצבן.
 
פשוט קלאסיקה ../images/Emo45.gif

סרטים כאלה אני יכול לראות כל היום.. ( כבר אמרתי שאני עדיין חיי באייטיז ? )
 
סרט מאוד מיוחד

ומתקדם מאוד לתקופתו. כמובן שמי שיראה אותו היום יחשוב שהוא סטריוטיפי ומטופש. ליהי תודה על הפינה- נכנס כמובן לקישורים. אגב אתמול הייתי בצ'רלי בממלכת השוקולד- ממליצה בחום!
 

Super Chuly

New member
מסכימה ולא מסכימה...

גם בשנת 85 הסטריאוטיפים בסרט נחשבו לקיצוניים, למעשה- כל סרט נעורים אמריקאי טיפוסי מכיל את הדמויות הקיצונית שכיבכול קיימות בתיכונים האמריקאיים, כשלמעשה זה לא באמת נכון, בני אדם אמיתיים הרבה יותר מורכבים מזה. לעומת זאת- הסטריאוטיפים בסרט מסמלים, מעבר לשטחיות שבדמויות שלהם, גם הכללה של כל בני הנוער האמריקאיים, מין סוג של מיקרוקוסמוס. ליהי :)
 
למעלה