נראה שהעבודה של בנדיס במארוול
ובצד המאוד מיינסטרימי של התעשייה, השכיחו מרבים את תקופת עבודתו כיוצר עצמאי.
עד היום לא הספקתי להשלים את AKA Goldfish (סיפורו של נוכל שחוזר לעיר הולדתו כדי להחזיר את בנו מזוגתו לשעבר העומדת בראש ארגון פשע) ו-Torso (סיפרו האמיתי של אליוט נס - גיבור הסרט "הבלתי משוחדים" במרדפו אחר רוצח סדרתי בקליבלנד, שקדם לאירועי הסרט) של בנדיס, אבל קראתי את Jinx (פריקוול לגולדפיש, שם גיבור הספר הקודם נכנס לחייה של ציידת ראשים ומסבך אותה בענייניו) ו-Fortune and Glory (בנדיס מתאר את חוויותיו בהוליווד, לפני שעבר למארוול, וניסיונותיו הכושלים להפוך את יצירותיו לסרטים). שניהם ספרים טובים בדרכם, האחד מותחן פשע פילם נוארי וחבל שבנדיס נטש את הז'אנר כשאימץ את גיבורי העל לחיקו; השני הוא מצג מפוכח, הגם שמגוחך, על עיר הסרטים והאנשים שמנהלים אותה.
דרדוויל של בנדיס הייתה מצוינת, הגם שנכנסתי אליה בשלב מאוד מאוחר. למרות מהמורה קטנה או שתיים, אליאס היא אחד הדברים הכי טובים שיצאו תחת ידיו.
אולטימייט ספיידר-מן הייתה טובה לפרקים עד שהפסקתי לקרוא אותה מסיבות כלכליות (בערך כשבאגלי פרש והוחלף באימונן). לא מפתיע שכיום היא נחשבת כנקודת האור היחידה של מה שנשאר מליין האולטימייט.
לאוונג'רס אף פעם לא התחברתי (אולי כי לא קראתי את הסדרות שלהם...) עד שבנדיס התחיל לכתוב את ניו אוונג'רס. היא הייתה מאוד מרעננת וטובה, עם כמה נקודות רעות (מרבית קשת הסיפור השנייה עם הסנטרי, הסיפור המחריד עם הקולקטיב). אחרי סיקרט אינווייז'ן אני מחוץ לעניינים.
SI הייתה עמוסה בחורים עלילתיים ועד היום אני נוטר טינה לבנדיס על כך שהתעלם ממייל ששלחתי לו בנוגע לאחד מהם. בסופו של דבר, אהבתי את רובו של האירוע המרכזי עם חלק מהסיפורים התומכים, אבל לא כל כך את הסיום.
האוס אוף אם היה מאוד נחמד, אבל במבט לאחור אני לא אוהב את ההשלכות של האירוע (כל מה שקרה לאקס-מן ולמוטאנטים) ובהחלט לא את העובדה שבסה"כ מדובר בעוד פרק נוסף בסדרה בלתי פוסקת של אירועים על גבי אירועים שנמשכת עד היום.
Secret War התחיל מאוד מבטיח והפך לאחד מהפרויקטים האלו שמתעכבים כמעט לנצח, ואז זוכים לסיום עלוב שמרגיש כאילו שוכתב ברגע האחרון. לפחות האומנות של גבריאל דלאוטו סיפקה נחמה כלשהי.
הריצה הקצרה של בנדיס על אולטימייט אקס-מן סיפקה את אחד מסיפורי המוטאנטים הכי אהובים עליי אי-פעם, גיליון 41.
http://marvel.wikia.com/Ultimate_X-Men_Vol_1_41
לפאוארס נכנסתי עם האוגדן האחרון של הסדרה המקורית, Forever, על חייו של כריסטיאן ווקר* מאז שחר האנושות (ומאוחר יותר גם קראתי את האוגדן המהודר של שתי קשתות הסיפור הראשונות). ולאחר מכן עם הסדרה החדשה במארוול\אייקון. מאוד אהבתי אותה עד שהעניינים התחילו להסתבך עם ישויות קוסמיות והתמקדות במוטיב כוחות העל על חשבון הצד הפלילי\משטרתי, אבל אז הפסקתי לקרוא קומיקס (כאמור, סיבות כלכליות).
* לפני כמה שנים דירגתי אותו במקום הראשון ברשימת הדמויות הכי טובות שיצר בנדיס.
http://panelsonpages.com/?p=20869
לפני כמה שנים יצאו מהדורות חדשות של שני אוגדנים שאוספים את הסדרה Sam and Twitch שכתב בנדיס בתקופת האינדי שלו, סדרת משטרה בכיכובם של צמד בלשים בגיל העמידה שיצר טוד מקפרלן על דפי Spawn. היו שם כמה קטעים מאוד בנאליים וצפויים, והציורים של אנג'ל מדינה לא ממש מתאימים לסגנון של בנדיס, לפחות בזמנו; אבל בשורה התחתונה די נהניתי.
http://www.amazon.com/Sam-Twitch-Mi...TF8&qid=1381827564&sr=8-1&keywords=1582405832