השוואה מאוד מעניינת...
השוואה שיכולה להיות מאוד מעניינת... אני אנסה להגיב על זה... שני הנשיאים הינם רפובליקנים, שהאזינו באופן לא חוקי או חוקי למחצה, שני הנשיאים היו מוערבים בהפצצות שטיח ועומק בקנה מידה אדיר - ויטנאם את הפצצות הנפאלם ועיראק את הפצצת "פחד ומורא". אם זאת, למרות סלידתי ממעשיו של הנשיא ניקסון בפרשת ווטרגייט, לניקסון יש הרבה מאוד הישגים מדיניים שאפשר לכנות אותם אפילו ברמה היסטורית. הוא נירמל את היחסים עם הרפובליקה העממית של סין תוך נטישת המדיניות האמריקנית המסורתית של תמיכה בטאיוואן, הוא אישר לנבחרת הפינג פונג האמריקאית לשחק בסין, דבר שהוביל לביקור היסטורי של נשיא אמריקאי בסין. התחלת תוכנית מעבורת החלל, תמיכה והבאת רכבת אוירית לישראל בזמן מלחמת יום כיפורים, הקמת הרשות למלחמה בסמים והרשות להגנת הסביבה, ניתוק שער הדולר מבסיס הזהב ב1971 והעצמת והגברת הפצצות השטיח על וינטאם תוך הורדה הדרגתית של הנוכחות הקרקעית של חיילים אמריקאיים - דבר שהוריד באופן יחסי את האבדות. אם כל הסייתגות לגבי פרשת ווטרגייט, הנשיא ניקסון עשה הרבה יותר, מאשר הנשיא בוש, האזנת למיליוני אמריקאים בכריית מידע מסוכנות האזנות אמריקאית נראה לי דבר חמור בהרבה, וכל זאת הוא עשה לכאורה מתוך סמכותו שנבע מחוק הפטריוט שחוקק לאחר 11.9. לנשיא בוש נזקף לזכותו תפיסת סאדאם חוסיין, הפלת משטר האימים באפגינסטן ואולי שכחתי פה עוד משהו.. הנשיא בוש הוא לא נשיא מרשים כל כך יחסית לניקסון.
