פינת "תורת ישראל", פרשת "כי תצא".

פינת "תורת ישראל", פרשת "כי תצא".

הרב אלון מדבר על הריכוז הרב של המצוות בפרשת "כי תצא", והקשר הבלתי נמנע בין הפרט והכלל. הרב מזכיר גם את העניין החשוב שכל אחד מאיתנו שייך למערכת אחת כללית וגדולה. בשיעור ניתן דגש מיוחד על עניין האחריות שהאדם צריך לקחת, בין אם זו אחריות אישית או כללית. בחלקו השני של השיעור הרב הזכיר את עניין המלחמה ואת התהליך שעמלק ניסה לעשות כשניסה לעצור את תהליך כניסת אבותינו לארץ. עד כאן פרשנותו של הרב מרדכי אלון לפרשת השבוע, ומכאן נעבור לפרשנותו של הרב יצחק דוד גרוסמן:בתחילת השיעור שוב הוזכר הפסוק המדהים הזה: ראשית חוכמה יראת ה' ", [תהילים קי"א]. הפסוק הוזכר ללא קשר לפרשת השבוע, אך איזכורו בא לציין את העובדה שצריך ללמוד תורה מתוך אהבת ה' ויראת ה'. דברים שאני מזדהה איתם, ומרגישה אותם כשאני לומדת תורה. פרשת השבוע נפתחת בפסוקים הבאים: "כי תצא למלחמה על איביך ונתנו ה' אלוקיך בידך ושבית שביו: וראית בשביה אשת יפת תאר וחשקת בה ולקחת לך לאשה: [פרשת "כי תצא" פסוקים י' י"א]. הרב הסביר את הפסוקים האלו בהסבר הבא:אדם נשבה בקיסמה של האישה והחליט לקחת אותה לעצמו, ליאת.
 
ואם כבר מלחמה בפרשת כי תצא

אז" כי תצא למלחמה על אויבך (דברים כא. י) וגו'. וברש"י שעבירה גוררת עבירה, היינו שנתן דעתו ביפת תואר. ונראה שהעבירה הראשונה היתה כי תצא למלחמה על אויבך, שהרי במלחמת מדין כתוב לתת נקמת ה' במדין (במדבר לא. ג), לפי שראו במלחמה מלחמת ה' והסתכלו על המדינים כאויבי ה'. משא"כ כאן מדובר שיוצאים למלחמה על אויבך, ולא מסתכלים על זה כמלחמת ה', ולא באויבים כאויבי ה', ולכן עבירה גוררת עבירה כבר משם, ובעקבות עבירה זו בא לו עניין יפת תואר.
 
../images/Emo24.gifאריאלה יקרה../images/Emo24.gif

תודה על תגובתך, ואנצל את תגובתי כדי לבקש ממך ומהחברים היקרים כאן, שבכל פעם שאתם מזהים איזו טעות קטנה שאעשה, [בתקווה שלא אגיע למצב זה, כי זה יביך אותי מאוד], אני מבקשת לתקן אותי בתוספת ציון המקורות הנכונים, תודה, ליאת.
 
למעלה