פינת "תמונה סיפור"

[הייזל]

פינת "תמונה../images/Emo26.gifסיפור"

הנה תמונה למאותגרי ההשראה. והפעם קצת מיסטי, קצת רוק, קצת מיתולוגי

 

[עכבר רציני]

שלום לכולם

זההיפור הראשון שלי בפורום ובכלל אז אני מקווה שתהנו לקרוא אותו כמו שנהנתי לכתוב אותו גשם גשם… צהוב, מסריח… אני שונאת גשם, לא שזה עוזר לי, כשאת חיה ברחוב קצת קשה להתחמק מהגשם "היי אנה !!! בואי לכאן, קר כאן כמעט כמו בחוץ אבל לא רטוב פה כל כך ואולי נוכל לחמם אחד את השני ?" דייב והגרוטאה שלו, מכונית פולסוואגן חסרת גלגלים ובלי שמשות, איך הוא אוהב לספר על היום שהיא הופיעה כאן, כל פעם שאני נהנית להזמנה שלו אני צריכה להקשיב למעשייה, זה היה יום גשום, יותר גשום מהיום- הסיפור תמיד מתחיל במילים האלו… ובדיוק חזרתי מהעבודה שהזקן סידר לי, חתיכת רמאי שכמוהו, אם לא הייתי צריך את הכסף הייתי מראה לו מה זה. לא ידעתי אם להיכנס לקופסה שלי או לחכות שהגשם יגמר והיא תתייבש כדי שאוכל לישון כמו בנאדם, למזלי החלטתי לחכות ובזמן שאני מחכה לאסוף פחיות ובקבוקים משומשים בשביל דמי הפקמון, פקדון או מה שזה לא יהיה, כסף זה כסף ולא משנה איך קוראים לו נכון ?, נכון !, בכל מקרה הספקתי לאסוף חמישה או שישה פחיות לפני שראיתי אותה… היא הייתה יפה, כל כך יפה, זוכרת את הסרט שהתגנבנו אליו פעם ? והשחקנית היפה שבכתה והיתה עצובה כל הזמן, אז היא היתה אפילו יותר יפה ממנה, היא לבשה מין שמלה לבנה ואני זוכר שחשבתי לעצמי כמה מוזר שאין אפילו כתם לכלוך אחד על שמלה כל כך לבנה וזה לא הכול, היה עוד משהו, משהו שאני לא יכול להסביר מין אור מוזר כזה מסביב לכל הגוף שלה נו איך קראו לזה ? הימה את אומרת ?, אהה הילה, טוב אז היה לה את זה ומשום מה לא יכולתי שלא להתקרב אליה למרות שידעתי שהיא תצרח או משהו כזה כשהיא תראה אותי, תמיד הם נבהלים או מנסים לגרש אותך כשהם רואים אותך, כנראה בערים הגדולות והסגורות שלהם אין להם הומלסים כמונו. אבל לא רק שהיא לא צרחה, היא חייכה, את מאמינה לי? היא חייכה אלי וכשהיא חייכה הרגשתי פתאום נעים וחם בפנים כמו שמרגישים שמחבקים אותך, אבל חיבוק אמיתי לא חיבוק סתם את מכירה את ההרגשה? בכלאופן בזמן שאני מתקרב אליה ומחייך כמו אידיוט, שמתי לב שכמה בריונים מתקרבים אליה מאחור ולא בכוונה לברך אותה לשכונה, ובמקום לברוח לפני שירביצו לי סתם בשביל הכיף מצאתי את עצמי רץ אליהם וצורח משהו כמו "תעזבו אותה" , "תתחילו עם מישהו בגודל שלכם" ועוד כל מיני קללות. בהתחלה שהתעוררתי לא הבנתי איפה אני ולמה אני כואבים לי הפרצוף והיד כל כך ואז נזכרתי… ניסיתי לקום לנסות לעזור לבחורה, אבל לא הצלחתי, יותר גרוע מזה, ההרגשה הנעימה הזאת שסיפרתי לך עליה ? היא נעלמה והשאירה מאחוריה הרגשה שהכרתי טוב מאוד, הרגשה של חוסר אונים ובדידות, התחלתי לבכות כמו ילד קטן, ואז שמעתי קול פעמונים יפה אומר לי "אל תבכה ילד, אתה תהיה בסדר" כשהצלחתי להפסיק את הדמעות ולנגב את העיניים ראיתי אותה, עדיין בשמלה הלבנה שלה אבל עכשיו היא כן היתה מוכתמת, היא הייתה מוכתמת בדם והיא כבר לא הייתה יפה כל כך עם הפנס בעין אבל האור המוזר עדיין היה שם, אולי אפילו יותר חזק ממקודם. קמתי הכי מהר שאני יכול, הורדתי את מעיל העור המרופט שלי ושמתי אותו עליה, היא חייכה ובקשה ממני לעזור לה לקום, אחרי שהיא קמה היא שאלה אותי "איך קוראים לך ילד חמוד?" "דייב" עניתי לה, מתבייש מאיזו שהיא סיבה ומוסיף מייד "דוד", "ממש כמו המלך" היא אמרה "ואפילו השער הג´ינג´י כמו שלו, אל תדאג דוד הכול יהיה בסדר." "באתי לחפש תקווה ואני חושבת שמצאתי אותה, אותך" "אני לא מבין" אמרתי לה "מי את ומה את עושה כאן לבדך?", "אני בסדר וזה ייקח עוד זמן, אבל גם אתה תהיה" "אני עדיין לא מבין אותך אבל כדאי שנלך להסתתר איפה שהוא, לפני שיקרה עוד משהו לא נעים" "לא, אני צריכה ללכת, אבל אני רוצה שתראה משהו ואל תשכח אותו,יבוא יום שבו תזדקק לכל הכוח שתוכל להשיג ואני רוצה שתיזכר ביום הזה כשיגיע אותו הרגע" מייד אחרי שהיא אמרה את זה האור שמסביבה התחיל להתחזק ולהתחזק עד שלא ראיתי כלום, "תהיה חזק דוד…" היא אמרה ופתאום יכולתי לראות דרך האור… היא שוב פעם הייתה יפה, הפנס נעלם והשמלה הייתה שוב נקייה ואני יודע שאת לא מאמינה לי אבל היו לה כנפיים, כנפיים יפות, לבנות וגדולות ממשהו שנראה כמו חיבור מוזר של אור ונוצות. "את מלאך?" שאלתי, "בערך…" היא ענתה לי עם חיוך ונעלמה. לא משנה שאתם לא מאמינים לי, יום יבוא ואתם תראו, היא תחזור וכולכם תבינו. ככה זה עם דייב, בחור טוב, לא אומר כולכם תתנצלו או תראו שאני צודק, רק תבינו. סיפור וחום זאת העסקה, עסקה לא רעה בכלל אם אתם שואלים אותי.. מה? חשבתם שהסיפור היה על הגרוטאה? טוב זה סיפור ממש מוזר…

 

[Yuli Gama]

חמוד

רק תן לי להבין משהו . התחלתה לספר את הסיפור כבחורה (אנה) וסיימתה כזכר ?

 

[עכבר רציני]

כן ולא

המספרת היא אנה אבל בתוך הסיפור שלה יש את הסיפור של דייב והיא בתכלס מספרת את הפרולוג ואת האפילוג

 

[Boojie]

אחלה! ../images/Emo13.gif

ברוך הבא לפורום, ואתה מוזמן להשאר מקרב הלב. אני אוהבת איך אתה כותב.

 

[עכבר רציני]

תודה

באמת תודה, מקווה שיצא לי לכתוב עוד פעם אבל אם אפשר לקבל טיפה ביקורת ועצות מה לשפר ואיך זה יהיה סבבה

 

[Boojie]

תראה, הדבר היחיד שהפריע לי,

וגם זה בערבון מוגבל, זה שזה יותר תיאור סיטואציה מאשר סיפור. אבל מכיוון שזה נכתב לתמונה, זה מקובל בהחלט. עכשיו, אם תכתוב סיפור שלא נכתב לתמונה, וגם לא יהיה בו סיפור של ממש, אז אני אתעלק עליך שלא תדע מאיפה זה בא לך... |משפשפת את כפות ידיה ברשעות|

 

[עוץליגוץלי]

המלאך של זואי (לא מד"ב)

זואי ------- כשזואי היתה ילדה, צחקנו שמלאך שומר עליה. תמיד היתה מסתבכת עם כולם ומסתדרת, או שמישהו בא להציל אותה ברגע האחרון. כשהיא גדלה, המלאכים היינו אנחנו, תמיד מכסים את ההפסדים שלה בהימורים. כשזואי הפסידה שוב, החלטנו שאנחנו לא מכסים יותר את ההפסדים שלה. שתלמד להסתדר. שתפסיק עם הקלפים האלה. מקס שלח לי את התמונה הזו, התמונה האחרונה שלה. תלויה על פסל המלאך, בבית הקברות. נראית ממש כמו מלאך בעצמה, אפילו איפר אותה שנדע - עד כמה אהב אותה ושזה לא היה אישי. ושנדע שהמלאך עדיין שומר עליה, שם למטה.