פיסול חוצות או איך הגיעו המבורגרים למדרכה
זלזול בבחירת פיסול החוצות זו תופעה כלל ארצית אבל מתל אביב והערים הגדולות הייתי מצפה לרף קצת יותר גבוה ואולי לפחות מדי פעם גם
לעיסוק תקשורתי בנושא שנכון שהוא בשוליים אבל זה חלק מתרבות עירונית וגם משפיע על המרחב העירוני.
בחירת פיסול חוצות אצלנו זה תחום קצת לא ברור שאולי מתייחסים אליו כשולי, סוג של ועדת קישוט בסקאלה גדולה. כנראה שזה תלוי מאד בראשי הערים. יש עיריות שלוקחות אותו קצת יותר ברצינות ומבינות שזה אלמנט לא פחות תיירותי ובהשקעה נכונה ובתאורה וגודל ומיקום נכונים יהיה להיות אלמנט מצולם ומזוהה עם העיר ויש דוגמאות רבות, אם תחפשו בגוגל וול סטריט יופיע פסל השור הדוהר, אם תכתבו קופנהגן יופיע הפסל המפורסם של בת הים על הסלע. אז לפיסול החוצות יש חשיבות. מנגד יש גם עיריות שמציבות שמונצעס פיצ'יפקעס מכל הבא ליד.
מדובר בהשקעה של עשרות אלפי שקלים, לפעמים גם מאות אלפי ומליוני שקלים לכל פסל. הוצאה כזו מחייבת דיון, שיתוף הציבור, אפילו משלב בחירת הפסלים וגם כאשר מדובר בתורמים. כאשר תורם מעוניין לתרום לעיר סכום כסף לא חייבים מראש להתרפס בפני טעמו המוזר או דרישותיו. כאשר כן יש תקציב ויש רצון זה נעשה במקרים רבים בלי מחשבה, בלי שיתוף ציבורי או תחרות, בלי לחשוב על פרופורציות ומימד של חדשנות.
יש כמה אופנות לא מחמיאות.
הראשונה זו אופנה לזרוק בכל קרן רחוב וכיכר תנועה פסלים קטנים יחסית, קיטשיים לגמרה - פטריות, חיפושיות, תפוחים, רימונים, ענבים, כוסות, צלוחיות, קומקומים, המבורגרים, סוסים, אריות, דולפינים, דגים וכו'. במינון סביר זה בגדר 'חמוד', אבל כשזה מושלך בכל קרן רחוב, כיכר ורצועת דשא, ולרוב בלי שום סדר או קו עיצובי אחד, זה הופך המוני וגס מדי, לפעמים זה אפילו מכער ויש בזה קצת אמירה מזלזלת, לא צריך יותר מדי מחשבה נפזר כמה פה, נפזר כמה שם.
יש ז'אנר נוסף יותר ישן של קיטש גרוטאות פלדה, כנראה בהשפעה טומרקין בעבר, מרכיבים שלוש חתיכות פח או פלדה מכוערות וחלודות יחד על בסיס בטון ומוסרים לעירייה. יש פסלים שמחלידים ומתבלים, מותר גם לומר לאמן הפסל שלך שהתאים כשהרחוב היה בבנייה נמוכה ואינטימית לא מתאים כשאנחנו רוצים משהו שיתכתב עם מגדלים לגובה ועם הרחבת הכיכר. רצוי שגם יזמים פרטיים יידרשו לאישור של ועדה ציבורית כשהם מציבים פיסול ואומנות וגם לחייבם להשקיע בכך.
כדי להמחיש, אז למשל מדרכה רחבה כזו ברמת החיל, ששמים בה פסלים קטנים של כוסות והמבורגרים (?!).
אין שום פרופורציה, טעם, אסטטיקה או תוכן בדבר הזה. זה סתם. לא מתאים. ודוגמאות לצערי יש למכביר בהרבה ערים.
זלזול בבחירת פיסול החוצות זו תופעה כלל ארצית אבל מתל אביב והערים הגדולות הייתי מצפה לרף קצת יותר גבוה ואולי לפחות מדי פעם גם
לעיסוק תקשורתי בנושא שנכון שהוא בשוליים אבל זה חלק מתרבות עירונית וגם משפיע על המרחב העירוני.
בחירת פיסול חוצות אצלנו זה תחום קצת לא ברור שאולי מתייחסים אליו כשולי, סוג של ועדת קישוט בסקאלה גדולה. כנראה שזה תלוי מאד בראשי הערים. יש עיריות שלוקחות אותו קצת יותר ברצינות ומבינות שזה אלמנט לא פחות תיירותי ובהשקעה נכונה ובתאורה וגודל ומיקום נכונים יהיה להיות אלמנט מצולם ומזוהה עם העיר ויש דוגמאות רבות, אם תחפשו בגוגל וול סטריט יופיע פסל השור הדוהר, אם תכתבו קופנהגן יופיע הפסל המפורסם של בת הים על הסלע. אז לפיסול החוצות יש חשיבות. מנגד יש גם עיריות שמציבות שמונצעס פיצ'יפקעס מכל הבא ליד.
מדובר בהשקעה של עשרות אלפי שקלים, לפעמים גם מאות אלפי ומליוני שקלים לכל פסל. הוצאה כזו מחייבת דיון, שיתוף הציבור, אפילו משלב בחירת הפסלים וגם כאשר מדובר בתורמים. כאשר תורם מעוניין לתרום לעיר סכום כסף לא חייבים מראש להתרפס בפני טעמו המוזר או דרישותיו. כאשר כן יש תקציב ויש רצון זה נעשה במקרים רבים בלי מחשבה, בלי שיתוף ציבורי או תחרות, בלי לחשוב על פרופורציות ומימד של חדשנות.
יש כמה אופנות לא מחמיאות.
הראשונה זו אופנה לזרוק בכל קרן רחוב וכיכר תנועה פסלים קטנים יחסית, קיטשיים לגמרה - פטריות, חיפושיות, תפוחים, רימונים, ענבים, כוסות, צלוחיות, קומקומים, המבורגרים, סוסים, אריות, דולפינים, דגים וכו'. במינון סביר זה בגדר 'חמוד', אבל כשזה מושלך בכל קרן רחוב, כיכר ורצועת דשא, ולרוב בלי שום סדר או קו עיצובי אחד, זה הופך המוני וגס מדי, לפעמים זה אפילו מכער ויש בזה קצת אמירה מזלזלת, לא צריך יותר מדי מחשבה נפזר כמה פה, נפזר כמה שם.
יש ז'אנר נוסף יותר ישן של קיטש גרוטאות פלדה, כנראה בהשפעה טומרקין בעבר, מרכיבים שלוש חתיכות פח או פלדה מכוערות וחלודות יחד על בסיס בטון ומוסרים לעירייה. יש פסלים שמחלידים ומתבלים, מותר גם לומר לאמן הפסל שלך שהתאים כשהרחוב היה בבנייה נמוכה ואינטימית לא מתאים כשאנחנו רוצים משהו שיתכתב עם מגדלים לגובה ועם הרחבת הכיכר. רצוי שגם יזמים פרטיים יידרשו לאישור של ועדה ציבורית כשהם מציבים פיסול ואומנות וגם לחייבם להשקיע בכך.
כדי להמחיש, אז למשל מדרכה רחבה כזו ברמת החיל, ששמים בה פסלים קטנים של כוסות והמבורגרים (?!).
אין שום פרופורציה, טעם, אסטטיקה או תוכן בדבר הזה. זה סתם. לא מתאים. ודוגמאות לצערי יש למכביר בהרבה ערים.
