פיסוק תלוי בסגנון אישי, הדגשה, זרימה של המשפט ועוד
וגם בכללי הפיסוק של האקדמיה ללשון יש לא מעט הרבה אפשרויות "מתחרות" או מקרים שאפשר אבל ממש לא חובה, ולכן אין אפשרות אחת ויחידה. זאת ועוד, קשה לשפוט משפט מנותק מהקשרו. מוטב לקרוא אותו בתוך הרצף הכולל ולהרגיש איך הוא זורם, מתנגן.
 
שתי אפשרויות לפיסוק תחילת המשפט:
כך, למשל, תיאר שיטה המסתמכת על משפט פיתגורס למדידת זווית בין שני קירות בעזרת מוטות וחוט מדידה.
כך למשל, תיאר שיטה המסתמכת על משפט פיתגורס למדידת זווית בין שני קירות בעזרת מוטות וחוט מדידה.
 
אפשר להיעזר בפסיק גם להבהרה של המשך המשפט כדי להפיג עמימות או דו-משמעות – האם "למדידת" מתקשר למשפט פיתגורס או לשיטה? אם רוצים להבהיר חד-משמעית שמדובר בשיטה למדידה ולא בטוח שהקורא ידע זאת בעצמו, אפשר ואף רצוי להטיל פסיק גם אחרי "פיתגורס" כדי לסגור שם את הפסוקית ("המסתמכת על משפט פיתגורס").
 
אחרון חביב, אפשר גם להטיל פסיק גם לפני הפסוקית (כלומר אחרי "שיטה") אבל הוא כבר מצריך לדעת האם מדובר בלוואי מתאר או מצמצם, ובלי להכיר את התוכן קשה להכריע. הסבר על ההבדל בין השניים באתר האקדמיה ללשון:
https://hebrew-academy.org.il/category/לוואי-מצמצם/