זה לא "אולי"
בדרך כלל אדם אחראי לנזקו של אדם אחר רק אם גרם לו ברשלנות. למשל אם נסתכל על נזקי רכוש בתאונות דרכים, ברור שאם אדם לא היה אחראי לתאונה הוא לא יחוייב לשלם פיצוי לבעל רכב אחר. גם אם הוא היה אחראי לתאונה, אם לנפגע הייתה גם אשמה, הפיצוי שישלם יופחת.
העיקרון הזה מצוי בכל מקום, הן לגבי נזקים כספיים והן לגבי נזקים גופניים: נגרם לך נזק כתוצאה מטיפול רפואי - אתה צריך להוכיח שהרופא היה רשלן כדי לקבל פיצוי. נפלת ברחוב - תהיה זכאי לפיצוי מהעיריה רק אם תוכיח שזה נגרם כתוצאה מרשלנות בהחזקת המדרכה.
זה היה מצב הדברים גם לגבי נזקי גוף בתאונות דרכים עד לחקיקת הפלת"ד. אדם שנפגע בתאונת דרכים היה צריך לתבוע את הנהג שפגע בו, להוכיח שהתרשל ואם הייתה לו אחריות חלקית לתאונה היה מקבל פיצוי רק על חלק מהנזק. תוסיף לזה גם את העובדה שהחוק לא חייב ביטוח של הנזק שנגרם לנהג (אלא רק של הנזק של אחרים שיחוייב לשלם.
הפלת"ד עשה שינויים דרמטיים. ראשית, הוא הטיל אחריות מוחלטת על הנהג. הייתה תאונת דרכים, נפגע אדם ברכב שבו נהגת או אדם מחוץ לרכב - אתה אחראי לפצותו, בין אם התרשלת ובין אם לאו. שנית, נשללה האפשרות לתבוע נהג אחר בשל רשלנותו. לשינויים אלה יש יתרונות בכך שהם יוצרים וודאות וחוסכים התדיינות בבתי המשפט. מהצד השני ברור שהם יוצרים עיוות חמור שכן הם מטילים אחריות על אדם ללא קשר לאשמתו ופוטרים אדם שעשוי להיות אשם. הסיבה לכך שהמערכת הזאת מתקבלת על הדעת נובעת מהשינוי השלישי שעשה הפלת"ד והוא יצירת מערך ביטוחי מקיף על ידי חיוב כל נהג להיות מבוטח בביטוח שמכסה גם את הנזקים שייגרמו לו וגם את אלה שיחוייב לשלם. התוצאה של כך היא שבעצם כל נזקי הגוף מבוטחים והסיכון שלהם מתפזר על כל הנהגים.
אבל מה קורה אם למרות החובה להיות מבוטח, יש לנו נהג שלא ביטח עצמו? אפשרות אחת הייתה להחיל עליו את המשטר כמו שהוא, כך שהוא יצטרך לשאת בכל הנזקים שייגרמו לו ולנוסעים ברכבו. יש עם זה שתי בעיות: אחת, שהוא לא יוכל לשלם לנוסעים, שלא בהכרח ידעו שהוא אינו מבוטח. בעיה זאת נפתרה חלקית על ידי הקמת קרנית שמתנהגת באופן חלקי כמו חברת ביטוח בין היתר במצבים כאלה לגבי מי שלא ידעו ולא היו צריכים לדעת על בעיית הביטוח. הבעייה השניה, היא שיצרנו מצב שלא הוגן בעליל.
תאר לעצמך אדם שפוליסת הביטוח שלו פגה והוא מגלה זאת למחרת היום ונוסע בזהירות לחברת הביטוח כדי לחדשה. בדרך נכנס בו נהג שנוסע באור אדום ופוצע אותו קשה. זהו נזק שעשוי להימדד במיליוני שקלים. האם זה באמת מוצדק שבגלל איחור קצר בחידוש הביטוח הוא לא יוכל לקבל שום פיצוי, לא מחברת ביטוח ולא מהנהג העבריין שגרם לו לנזק זה? ואם היה נוסע נוסף ברכב, ייתכן שהוא גם יצטרך לשלם לו פיצוי נוסף, כשהוא אינו אשם בתאונה?
הפתרון של הפלת"ד למצב זה הוא לחזור למצב הקודם, שכאמור הוא גם המקובל לגבי תחומי חיים אחרים - אחריות לפי רשלנות. באופן מעשי, לנהג המבוטח זה אינו משנה, בדיוק כפי שהוטלה עליו אחריות (מוחלטת) לנוסעים ברכבו, שהוא מעבירה למבטח, עתה מוטלת עליו אחריות (מכח רשלנות) לנוסעי רכב אחר, והוא מעבירה לביטוח. בשני המקרים הנהג המבוטח אינו אמור לשלם דבר מכיסו. לעומת זאת, לנהג שאינו מבוטח יש עתה אפשרות לקבל פיצוי, למרות שהיא מצומצמת לעומת משטר הפלת"ד. אגב, זה עובד לשני הכיוונים - מי שנהג ברכב ללא ביטוח עשוי להיות נתבע על ידי הנהגים האחרים, מבטחיהם וקרנית ששילמו לפי הפלת"ד כשאחריותו היא לפי משטר של רשלנות.
 
