פיצוץ אוכלוסין בסין

[טאסנים]

פיצוץ אוכלוסין בסין

מה הגורמים שהביאו למצב דווקא בסין? אני מודעת שהתשובה מורכבת , אך בינתיים- לפני קריאה מקיפה אשמח לקבל כמה נקודות הבהרה. תודה.

 

[אורי-]

כדי להרכיב תשובה - כדאי להתייחס גם להודו

ולבחון מדוע ואיך דווקא באסיה יש את הגידול המשמעותי יותר באוכלוסיה, כי גם הודו עברה את המיליארד. כיוון שהריבוי באירופה הואץ לפני זמן לא רב, ורק לאחר שינוי בדפוסי החיים, אני מאמין שחלק מהתשובות שתמצאי יכללו התייחסות לכך שהאקלים האסייתי איפשר תזונה טובה ויציבה לאורך השנה, ללא תקופות בצורת או חורף קשה. בספר "רובים חיידקים ופלדה" יש התייחסות לדפוסים שונים של התפתחות חקלאות והשפעות מזג האוויר על היכולת לביית צמחים ובע"ח. השפעות המודרנה האיצו כנראה את גידול האוכלוסין גם באסיה, אבל אם המצב ההתחלתי של אסיה הוא של צפיפות וניצול גבוה של השטח - הריבוי יביא מהר יותר לפיצוץ. אשמח לראות מה ההסברים שאת תמצאי אחרי קריאה בנושא.

 

[טאסנים]

תודה- מעניין

אך, מה מנע מהם לצאת בשאר היבשות היו נדידות עמים אבל במחשבה שנייה תשובתך עונה לי גם על זה- לא היה להם צורך לחפש אלטרנטיבה. בעקבות השאלה, שלמעשה עלתה באחד הפורומים בהתייחסות לנושא אחר, החלטתי לקרוא את מאו- הסיפור הבלתי נודע, אולי אמצא שם הבהרות נוספות

 

[Y. Welis]

כבר במאה ה-13, בתקופת הישתלטות המונגולים

האוכלוסיה של סין היתה גדולה ותושבי בייג'ין (פקין; פקינג) מנו כמעט מיליון - כנראה העיר הגדולה בעולם. כמות האזרחים הגדולה היתה רבה מדי אפילו עבור המונגולים, שהחליטו שיהיה קשה מדי לשחוט את כולם, וקיבלו את כניעת הערים (למעשה הם ניצחו את הסינים רק בזכות עריקה של גנרלים סיניים ממחוזות אחרים, על צבאותיהם). מאחר ולא היו קשיים כלכליים או חלקאיים, והמזון העיקרי - האורז, עמיד מאוד ונפוץ, האוכלוסיה הזו רק גדלה. נראה שהיתה אשליה מסויימת - למרות שהם היו רבים, הם לא התנהגו כמו רבים: ויתרו לאירופאים על איזורי חוף גדולים (הונג קונג, שנגחאי, מקאו שבטייוואן ועוד) והיו למעשה די 'עדריים' (כתבתי בעבר שהדת הקונפוציונית עודדה כניעות והכרה במבנה המעמדות הנוקשה שהתקיים בסין מזה אלפיים שנה). עד שקם להם מנהיג שהראה שאפשר לבנות מעצמה.

 

[טאסנים]

תודה!

בקשר לדת, הרי שגם הדת הנוצרית מעודדת הושטת הלחי השנייה והמאמינים הלכו בדרכם, הצד הזך נמחק מעקרונות הדת. מפתיע שלמרות כניעותם נשתמרו ואף התרבו.

 

[אורי-]

בפועל, הנצרות לא היתה סובלנית

העמים האירופאים שהם צאצאי השבטים הברבריים, אימצו את הנצרות ושילבו אותה בתוך החיים החברתיים שלהם. בקריאה בברית החדשה אפשר לראות שהחלק הראשון הוא מזמין, סובלני ונעים ואילו ההמשך כבר מדבר על הענישה של הסרבנים. אולי זה בנוי כך כדי להכניס את המאמין לרעיון ורק אחרי שהוא משתכנע, הוא שומע מה יקרה לו אם הוא לא יקבל את הדרך החדשה. הנצרות התחזקה בגלל האופי המיסיונרי והמחייב שהיא אימצה. כשהשילוש הקדוש הופך למחייב, למעשה נמחקים זרמים אחרים וראשוניים שמאמינים בדרך קצת שונה, ועד הרפורמה לא היה מקום לדעות אחרות. אגב, אפשר לפתוח את הנושא עוד: עד כמה היציבות הכלכלית (היחסית) של עמי אסיה, עודדה התפתחות של דתות סובלניות/ הומניסטיות עם תפיסה שונה לגבי העל טבעי (גלגול נשמות אל מול גיהנום או גן עדן, קארמה אל מול חטאים), אל מול הכיוונים שבהם התפתחו דתות מרכזיות אחרות, כאלה שצמחו לתוך כיבושים, רעב, מצוקות ומלחמות.

 

[טאסנים]

עולם מחשבות חדש בשבילי.

מרתק- תודה. אם יהיו לי תובנות מקריאת הספר על מאו (למרות שהוא דווקא סותר את הדברים) אשמח להוסיף

 

[Y. Welis]

'הלחי השניה' היתה רק בכתבים. במציאות היו

צלבנים וקונקיסטאדורים, ומיסיונרים ששאפו לנצר את כל העולם - עם ניצול עמים זרים, במידת האפשר. הסינים היו למרבה מזלם מרוחקים מיעדי הכיבוש השונים. הם שרדו את המונגולים וחזרו לקיסרויותיהם הסגורות (ר' הסיפור על האדמירל הסיני שהחל לפני האירופאים במסעות גילויים, ונאלץ לחדול בפקודת הקיסר; יש ספר מד"ב שתורגם לא מזמן, שנכתב על בסיס השאלה מה היה אילו הוא היה ממשיך והסינים היו מקדימים את האירופאים) ולריבוי הטבעי שלא הופרע, עד למלחמת העולם השניה והמנהיג המודרני הראשון. ניהלתי ויכוח בעבר עם קוכולין על ההבדלים שבין המצאת הדפוס בסין לבין אירופה - שמדגים את ההבדלים האלה. http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=433&MessageId=126640092 והיה עוד דיון בנושא שלא מצאתי.

 

[טאסנים]

בדיוק ראיתי את הספר

אתמול בצומת , הוא עורר את תשומת ליבי.

 

[Y. Welis]

זה ספר העיון. הבדיוני הוא זה

The Years of Rice and Salt של קים סטנלי רובינסון (שנדמה לי שתורגם, אבל לא מצליח למצוא את הביקורת עליו). הוא מספר על עולם ללא אירופה, שכל תושביה ניכחדו במגפה השחורה - מה שנותר הוא האיסלאם המתרחב והסינים, והמאבק בינהם.

 

[טאסנים]

תודה. אני לא חובבת

מדע בדיוני - או שזה נכלל בפנטזיה.

 

[Y. Welis]

זו 'היסטוריה אלטרנטיבית' (או 'אנלוגית')

תת-סוגה בפנטסיה/מד"ב. יש לא מעט כאלה לאחרונה. דוגמא נאה - אנתולוגיה בשם alternate presidents, על נשיאים אמריקניים אלטרנאטיביים...

 

[Y. Welis]

הסיפורים מהספר

http://en.wikipedia.org/wiki/Alternate_Presidents בין השאר - * 'Demarche to Iran' (המהלך הדיפלומטי באיראן) '...ג'ארלד פורד נבחר לכהונה שניה ב-1976 ומאיים במלחמה עם איראן בזמן משבר בני הערובה'. * 'Dukakis and the Aliens' (דוקאקיס והחייזרים) '....מייקל דוקאקיס (הדמוקרט) נבחר ב-1988 (במקום בוש) אבל נחשף כחייזר, בזמן שניסה להסתנן לבסיס דולסה (מקום שבו טוענים שנעשו ניסויים בחייזרים). ה'אנשים בשחור' נקראים לפעולה ומשכתבים את ההיסטוריה כדי שבוש יבחר לנשיא.' * Paper Trail - '...מקגאברן (הדמוקרט) נבחר ב-1972 (במקום ניקסון), אחרי שגורדון לידי (אחד מאנשי ניקסון הקיצוניים) הורג את העיתונאי קארל ברנסטין, כדי למנוע את פירסום פרשת ווטרגייט.' מצער שאף אחד עדיין לא חשב ליצור אוסף מקומי. היה יכול להיות מרתק ביותר...

 

[טאסנים]

תודה- אלו ספרים שלב ב'

אני בשלב א'- צריכה קודם להכיר את ההיסטוריה כפי שהיתה. אגב ניקסון- אחרי שמישהו אמר לי שניקסון הוא אחד האישיים המרתקים שהיו, חיפשתי ביוגרפיה עליו- בעברית. לא מצאתי.

 

[Y. Welis]

אכן חסר. אבל ב'ערוץ ההיסטוריה' יש מדי פעם

משהו עליו, כמו תוכנית שראיתי באוקטובר - די עדכנית ומוצלחת (לא ממליץ על הסרט של אוליבר סטון - לא ממוקד או מובן, ולא מצליח לומר או להסביר משהו; הסרט שלו על JFK מוצלח הרבה יותר). מאמר כללי - http://www.e-mago.co.il/e-magazine/nixon.html יש גם פרטים בביוגרפיה של קיסינג'ר שתורגמה, אבל זה יותר חומר לדיפלומטים... הבחור יבש ביותר בכל הנוגע לכתיבה. מעבר לכך הוא היה אופורטוניסט מוחלט, ולא עניין אותו כלל האופי של ניקסון והפראנויה הלא-מאובחנת שלו (אם כי סידרה תיעודית אחרת, ציטטה ביוגרפיה שטענה שהוא חשב שניקסון לא שפוי, וניקסון חשב אותו הדבר עליו).

 

[טאסנים]

תודה, אך

אין לי טלוויזיה, הייתי מעדיפה לקרוא עליו , אני מתארת שיש הרבה ספרים באנגלית, שלא תורגמו, לגביו הפתיע אותי המפגש שלו עם מאו (תמונות מתועדות בסוף הספר על מאו) מרתיח שפוליטיקאים התחברו עם הצורר המתועב הזה (המתועב הוא כמובן מאו ).

 

[Y. Welis]

סין היתה יעד להתקרבות מצד אמריקה

כי להרחיק אותה מבריה"מ. הרוסים אגב החזיקו צבא גדול כמעט פי 2 מאשר באירופה, בגבולם עם סין במשך שנות השמונים. גם היום לאמריקאים יש מחאות מאוד קלות כלפי השילטון הסיני השמרני. יותר מדי כסף סיני מושקע באמריקה (ומונע את השפעות המיתון שם - יש לסינים משהו כמו טריליון דולר עודף, וצמיחה לא נורמלית של 15 אחוזים לשנה) והאמריקאים תלויים בהם בכמעט כל סחורה שהיא.

 

[טאסנים]

תודה.

הפתיע אותי הקשר עם הדמות הרודנית, אבל זו כמובן תמימות, כי מעל לכל הכלכלה והפוליטיקה מדברים. לא ידעתי שיש תלות כזו. קראתי בוויקיפדיה שסין אחת מהמדינות העשירות, אבל כמובן אין זה קשור לרווחת התושבים. מעניין שבתקופה העכשוית השלטון בסין נשאר קומוניסטי-("סין במאה העשרים"- האוניברסיטה המשודרת יקרא בהמשך- יש שם זליגה גם לסין במאה ה-21)

 

[טאסנים]

ואפרופו סין עדיין לא הבנתי

את ההבדל בין "סוציאליזם" ל- "קומוניזם" גם מראה מקום להסבר ברור יכול לספק. תודה!

 

[אורי-]

ההבדל בין סוציאליזם לקומוניזם:

קומוניזם הוא צורת ביטוי קיצונית (ואולי טהורה?) לסוציאליזם. סוציאליזם בצורה זו או אחרת קיים בהרבה חברות, ומשמעותו ערבות הדדית של חברי הקהילה, השקעת חלק מהמשאבים בסיוע לחלשים (כלכלית, בריאותית וכד'). גם המפלגה הנאצית נקראה "מפלגת הפועלים הגרמנית הנאציונל סוציאליסטית", ושם הסוציאליזם מדבר על סוציאליזם מוגבל - לארים בריאים ופרודוקטיבים. קומוניזם חורט על דגלו שוויון, מחיקת מעמדות, שלילת רכוש משותף וכו'.