טוב הנה לך מכתב ארוך ומתייחס!
אני לא אשתנה בעבור שום סכום רק בגלל שאת חושבת שהתשובה שלי לא הייתה לעניין! דבר שני: גברת, את חושבת שאני צריכה שיעורי עיברית??? את כתבת את המילה -אם- עם האות ע´ שייש לה משמעות שונה לגמרי, ועוד פעמיים, ד"א "יזיק לך שיעורי עיברית"??? שיעוריי - רבים, יזיק - יחיד - מסקנה יזיקו. כתבת להתעלם ככה - בלתעלם, חוץ מזה שהשמטת את כל הפסיקים, חוץ מזה מה כל הקטע של: "אסור להרשות לך לענות יותר!" מה השיטה הפאשיסטית הזאת??? מה גורם לך לחשוב שאת צודקת בכל מה שכתבת??? ולא, לא נתקלתי באף אחד שהרגיש כל כך רע מהתשובה הקצרה שלי. ועכשיו בנוגע למה שכתבת לי למטה: 1. על - אל כותבים עם א´ מתי תלמדי? 2. אני אקנה לחברה הכי טובה שלי יותר מ40, מצטערת אני ממש לא קמצנית לעומתך, אני והיא חברות כבר 9 שנים והיא הוציאה עליי סכום של 250 ש"ח בשנה שעברה. 3. אני לא אקנה לה בגדים שהיא לא תלבש אח"כ או שיהרסו, אני אוהבת לקנות מתנות ששוות משהו גם אחריי כמה שנים! 4. אני לא חייבת לרשום לך תשובה ארוכה, אין שום חוק על זה! 5. "זה לא ממש עזר לי מצטערת אבל אני לא צודקת?" לאן נעלמו הפסיקים שלך? 6. ושוב... עם -אם על-אל!!! חמודה מי משתיינו צריכה שיעור עיברית? זאת עם השגיאות (במקרה את)? או זאת בלי השגיאות (אני כמובן)? נ.ב אני לא נעלבתי, מצטערת אני פחות רגישה ממך!