פירוק נישואין
שלום רב
אני ובעלי נשואים שנה ולפני חודשיים ילדתי לנו תינוקת.
נדמה שהנישואין רק הרחיקו אותנו אחד מהשני. לפני החתונה כולם קינאו בנו והינו מאוהבים עד מעל הראש, אך לאחר החתונה כבר בקושי מקיימים יחסי מין(בעלי טוען שמפחד בגלל ההריון) ולי כבר לא טוב.
במהלך ההריון גילית שבעלי צופה בתמונות וסרטים כחולים והוא מסרב להפסיק, אך גרוע מכך גיליתי יום אחד שהוא התקשר למכון ליווי והוא מצידו טען שזה אחד החברים התקשר ממנו ושאני לא מבינה נכון את הענין. אתמול גיליתי שהוא שוב התקשר לשם ואף ניסה למחוק את השיחה וכשדיברנו על כך הוא נשבע שלא עשה כלום, ואני מרגישה כל כך טיפשה וחסרת אונים!
אני עושה הכל בבית וגם מטפלת בתינוקת כמעט לבד (בעלי בצבא עובד עד מאוחר ולעיתים לא חוזר) ולכן אני שואלת את עצמי האם בכלל שווה לי להשאר נשואה לו. אין לי כבר אמון בו עם כל השקרים, וגם האהבה כלל לא כמו שהייתה. במהלך ההריון חשבתי שאני בוכה בגלל ההורמונים ושאני יוצאת מפרופורציות אבל היום אני מבינה שזה פשוט כי לא טוב לי..
אני מרגישה צבועה שאני בכלל עוד בבית שלנו ולא חוזרת לבית הוריי.
בבקשה תכוונו אותי איך להתמודד עם זה , זאת הפעם הראשונה בחיי שאני באמת אובדת עצות...
שלום רב
אני ובעלי נשואים שנה ולפני חודשיים ילדתי לנו תינוקת.
נדמה שהנישואין רק הרחיקו אותנו אחד מהשני. לפני החתונה כולם קינאו בנו והינו מאוהבים עד מעל הראש, אך לאחר החתונה כבר בקושי מקיימים יחסי מין(בעלי טוען שמפחד בגלל ההריון) ולי כבר לא טוב.
במהלך ההריון גילית שבעלי צופה בתמונות וסרטים כחולים והוא מסרב להפסיק, אך גרוע מכך גיליתי יום אחד שהוא התקשר למכון ליווי והוא מצידו טען שזה אחד החברים התקשר ממנו ושאני לא מבינה נכון את הענין. אתמול גיליתי שהוא שוב התקשר לשם ואף ניסה למחוק את השיחה וכשדיברנו על כך הוא נשבע שלא עשה כלום, ואני מרגישה כל כך טיפשה וחסרת אונים!
אני עושה הכל בבית וגם מטפלת בתינוקת כמעט לבד (בעלי בצבא עובד עד מאוחר ולעיתים לא חוזר) ולכן אני שואלת את עצמי האם בכלל שווה לי להשאר נשואה לו. אין לי כבר אמון בו עם כל השקרים, וגם האהבה כלל לא כמו שהייתה. במהלך ההריון חשבתי שאני בוכה בגלל ההורמונים ושאני יוצאת מפרופורציות אבל היום אני מבינה שזה פשוט כי לא טוב לי..
אני מרגישה צבועה שאני בכלל עוד בבית שלנו ולא חוזרת לבית הוריי.
בבקשה תכוונו אותי איך להתמודד עם זה , זאת הפעם הראשונה בחיי שאני באמת אובדת עצות...