פירוש?

[מירב444]

פירוש?

שלום לכולם, אשמח לקבל פרשנות להלכה זו: לא ישמח אדם בין הבוכים ולא יבכה בין השמחים ולא יהא ער בין הישנים ולא ישן בין הערים ולא עומד בין היושבים ולא יושב בין העומדים. כללו של דבר אל ישנה אדם דעתו מדעת חביריו ובני אדם". אמנם אם העולם נוהגים בכבוד של שקר לא ילך אחריהם. תודה רבה!

 

[Lakedaimon]

שלא יוציא אדם את עצמו בכוונה מן הכלל

עניין של נימוס ודרך ארץ. "אם כולם חושבים ועושים X אני אחשוב ואעשה Y, רק כדי לא להיות כמו כולם. בעת המודרנית מקובל להלל את האינדבידואליזם, אך בעת העתיקה ההשתייכות לקהילה הייתה חשובה לביטחון האישי ולביטחון החברתי של אדם. ראי היום את הפחד הקמאי של החברה החרדית (מהוצאת חרמות שונים על עניינים שונים), כך שנראה שבחברה סגורה ומשומרת, עדיין יש פחד של "ההוצאה מן הכלל".

 

[masorti]

פרשנותך לא מדויקת...

הענין אינו "אני אעשה אחרת רק כדי להיות שונה". הכוונה היא שאדם צריך להימנע מהתנהגות הפוכה לנורמה באותה סיטואציה. אם כולם בוכים אל תתחיל לצחוק, גם אם זה בא לך טבעי (ולא כדי "להכעיס"). אתה אמור להתנהג כמו כולם. אני לא יודע על איזה "פחד קמאי" של החרדים אתה מדבר. הפחד שלהם מהפיכת הצעירים לחילונים הוא ריאליסטי ביותר (ראה איזה אחוז מהכיפות הסרוגות מורידים את הכיפה), ולכן ההסתגרות שלהם מהסביבה החיצונית. האלמנט של חרמות כסנקציה של נידוי חברתי אינה איזה פחד מוזר של חברה מאובנת מ"הוצאה מהכלל". בדרום אפריקה של האפרטהייד (שהיתה מדינה חילונית מודרנית) היה קיים בספר החוקים עונש רשמי של נידוי שהוטל על לבנים שסייעו לשחורים. מי שהוטל עליו עונש כזה היה מנוע מלבוא במגע עם הסביבה לתקופה קצובה (נניח: אסור לו להיפגש עם יותר משני אנשים באותו זמן). מבחינת הגדרת האיסורים, זה היה דומה מאוד לחרם היהודי. מן הסתם זה היה עונש אפקטיבי, שאם לא כן - לא היו מטילים אותו במקרים חמורים של תמיכה בשחורים.

 

[Lakedaimon]

הכוונה היא אחרת

העניין של "אמור להתנהג כמו כולם באותה סיטואציה" לא קשור ליציאה בשאלה, ההשוואה של החברה החרדית לחברה הלבנה בדרא"פ לא נכונה לדעתי. ואגב - אם זו היתה הוכחה, היא הייתה מדוייקת. חזקה על פרשנות שלא תהיה מדויקת.

 

[masorti]

הנקודה היא...

שאין קשר לעשיית "דווקא". האמירה היא שיש להתנהג כמנהג המקום. ההשוואה לא היתה בין החברה החרדית ללבנים בדרום אפריקה, אלא בין עונש הנידוי בשתי הסיטואציות. הטענה היתה שחרם הוא עונש מרתיע גם בחברה מודרנית, ושהפחד ממנו אצל החרדים לא קשור לכך שהחברה שמרנית.

 

[Lakedaimon]

אוקיי

זה שחברה מתקיימת בקונטקסט מודרני לא עושה אותה מודרנית. והחברה הדרום אפריקאית של האפרטהייד הייתה שמרנית מאוד. חרם אינו עונש מרתיע בחברה של אינדבידואלים. לכן מכך שחרם כזה קיים, ניתן לגזור שהחברה היא שמרנית.

 

[masorti]

אם ציות לחוק הוא שמרנות, אז החברה שמרנית...

חרם שמוטל מכוח החוק אינו מרתיע רק בחברה שבה רואים בחוק המלצה לא מחייבת. אני מסכים ש"תל אביבים" מטיפוס מסוים עונים להגדרה זו. מה שאתה טענת הוא שהחרם הוא עונש מרתיע "בחברה סגורה ומשומרת" (קרי מאובנת). אני לא חושב שכל חברה שהיא במהותה שומרת חוק היא מאובן לא מודרני. הקישור בין אינדיבידואליזם קיצוני על סף אנרכיזם עם מודרניות וקידמה הוא מוטעה מיסודו.

 

[eyalnadav]

ההסבר והיישום פשוט

זה ממסכת דרך ארץ. שינוי לא נכון מדעת הכלל לא מראה על עליונות אלא על פחיתות. כאשר יש שינוי מהכלל , היחיד לא צריך להיות נוכח באותו מקום אלא לצאת. בחלק מהמקרים בכך הוא מביע את מחאתו מדעת הכלל, ויחד עם זאת לא נשאר שם כמחאה מתמשכת. כאן מדובר שהוא יחיד ממש מול הכלל , אבל אם יש עוד מספר אנשים כמוהו , על זה לא מדובר. הדגומאות פשוטות - לא שמח בבית אבל, לא עצב בבית המשתה, כאשר בתפילה צריך לעמוד- הוא לא יכול לשבת , ולהפך - כמובן מדובר לא במקומות שחייבים לעמוד בכל מקרה כמו תפילת 18 וכיוצא. דוגמא פשוטה , הספרדים לא נהגו לעמוד בקריאת ס"ת או בקדיש וברכו , והאשכנזים כן. ולכן ספרדי שמתפלל עם אשכנזים צריך לעמוד. אבל אם יש עוד מספר אנשים ספרדים שיושבים -הוא יכול לשבת.