כמה מחשבות שלי בנושא...
טוב, אולי תצא לי הודעה קצת מבולבלת כי יש הרבה דברים שאני רוצה להגיד בנושא ואין לי כוח לשבת ולארגן אותם בצורה מסודרת, אבל אני רוצה לתרום גם כמה מחשבות בנושא לדיון, ותסלחו לי אם חלק מהם נשמע לא ברור: תמיר כבר ציין שכדי שלטיעון שגם בטבע תרנגולות צפויות להטרף תהיה איזו רלבנטיות, צריך להיות ש100% מהתרנגולות בטבע ייטרפו. אני רוצה להרחיב ולהגיד שאפילו במקרה זה אין שום רלבנטיות לטענה, כי מה קורה לתרנגולות בטבע לא קשור לעניין במקרה זה. אם הברירה הייתה בין שהתרנגולות יחיו בטבע לבין שהתרנגולות יחיו אצל בני-אדם, אז היה נכון שכל עוד אנחנו מאפשרים לתרנגולות תנאים יותר טובים מאשר בטבע (ואפילו רק בקצת)- עדיין אנחנו פועלים לטובתן, כי זה עדיף להן מאשר המצב האלטרנטיבי. אבל זה לא כאילו קיימת ברירה בין שהתרנגולות יחיו בטבע לבין שהן יחיו אצל בני-אדם: התרנגולות שמנוצלות על-ידי בני-אדם הן כאלו שהורבעו מראש בשבי במיוחד למטרה של שימוש בתעשיית המזון, לא כאלו שנשבו מהטבע, לכן לשאלה איך הן היו חיות בטבע אין שום רלבנטיות- הן פשוט לא היו חיות בטבע. אם הן לא היו נולדות לתעשיית המזון, הן לא היו נולדות בכלל. לכן זה לא נכון להשוות את תנאי החיים שלהן לתנאי חיים של תרנגולות בטבע, כי זו בין כה וכה לא אלטרנטיבה שעומדת על הפרק בשבילהן. כאן אנחנו קצת מסתבכים, כי בעוד שאפשר להשוות "איך תרנגולת חיה בשבי" לעומת "איך תרנגולת חיה בטבע", אי-אפשר להשוות "איך תרנגולת חיה בשבי" ל"איך תרנגולת לא קיימת בכלל"- כי שהתרנגולת לא קיימת בכלל, אין לנו שום תרנגולת שאפשר להשוות. אי-אפשר לקבוע אם תנאי החיים של התרגולות בשבי הם "יותר טובים", כי אין להם ממה להיות "יותר טובים" במידה שהתרנגולת בכלל לא נולדת. (בהערת אגב, מעניין לשים לב שטיעון שמשמש הרבה להצדקת פגיעה בבעלי-חיים הוא שמכיוון שאנחנו מביאים את בעלי-החיים לידי קיום, יש לנו זכות לנהוג בהם איך שאנחנו רוצים- כי בלעדינו הם אפילו לא היו קיימים! טענה כזו מתבססת על הנחה כאילו המצב הכי גרוע שיכול להיות הוא אי-קיום, ובעצם כך שאנחנו מביאים את בעלי-החיים לעולם אנחנו כבר עושים להם כזו טובה גדולה שכל פגיעה שאנחנו פוגעים בהם היא מוצדקת. אבל אני חושב שרובנו נסכים שאין מקום לקבל כזו טענה). לדעתי, הפגיעה בבעלי-חיים לא צריכה להמדד על-פי קריטריונים יחסיים (כלומר, השוואה למצב בעלי-החיים בטבע) אלא בקריטריונים מוחלטים (פגיעה היא פגיעה, לא משנה אם בעל-חיים אחר במקום אחר חי במצב אפילו יותר גרוע שלא באשמתנו). למעשה, אפילו כשמדובר בבעלי-חיים שכן נלקחו מהטבע, אני חושב שצריך להעריך את הפגיעה בהם על-פי קריטריונים מוחלטים, ולא בהשוואה יחסית ל"מצב הטבעי". אם אני ארעיב את החתולים שלי בטענה שגם בטבע לחתולים אין תמיד מספיק מזון וגם בטבע הם סובלים מרעב, אני לא חושב שזה יתקבל כטיעון משכנע. מרגע שהחתולים נמצאים ברשותי, יש לי אחריות מסוימת כלפיהם, והאחריות הזו היא יותר מאשר רק לספק להם תנאים פחות גרועים מאשר בטבע. (וזה למרות שהחתולים שלי, בניגוד לתרנגולות בתעשיית המזון, לא הורבעו במיוחד, אלא באמת נלקחו מהרחוב והאלטרנטיבה שלהם ללחיות אצלי הייתה באמת להשאר ברחוב ולגווע שם ברעב). אם הקריטריון שלנו ליחס הולם לבעלי-חיים הוא לא לפגוע בהם בצורה יותר חמורה ממה שהם עלולים להפגע בטבע- יוצא שאנחנו יכולים להצדיק כך התעללויות די חמורות בבעלי-חיים, מכיוון שגם בטבע מצב בעלי-החיים הרבה פעמים די גרוע (לא גרוע כמו במשקים... אבל רחוק מלהיות טוב). נקודה נוספת, שאני מתפלא שלא עלתה עד כאן בדיון, היא השאלה עד כמה בכלל יש לחיים של תרנגולת ערך לגביה. בניגוד לאינטרס להמנע מכאב גופני, מפחד, מרעב וכן הלאה- שהם אינטרסים די ברורים ומובהקים, לא ברור לגמרי אם לתרנגולת יש למעשה אינטרס בחיים בפני עצמם. האם תרנגולת חושבת בכלל על עצם הקיום שלה? האם היא מתעניינת בשאלה אם היא תזכה לחיות גם מחר בבוקר, והאם אכפת לה מכך? אלו שאלות שקשה מאוד לענות אליהם, ובטח לא כשלאחר-יד. אני מודה שאין לנו מספיק מידע כדי להניח באופן הכרחי שיש לתרנגולת עניין בחייה, אבל אני גם חושב שאין לנו גם מספיק ידע כדי להניח ההפך. אנחנו יודעים בפועל מעט מאוד על חיי הנפש של התרנגולות. במקרה כזה של חוסר וודאות, אני חושב שהבחירה שלנו צריכה להיות "לטעות לצד החמלה"- כלומר, ליתר בטחון להעדיף לייחס ערך משמעותי לחיים של תרנגולת- כי אפילו אם אנחנו בטעות מייחסים ערך יותר גבוה ממה שצריך באמת- לא קרה שום רע. עוד סיבה חשובה שאני חושב שחשוב לייחס ערך לחיי בעלי-החיים: הרבה פעמים כשאני מנסה לדבר אם אנשים על ההתעללות בבעלי-חיים בתעשיית המזון, אני מקבל מהם את תגובה בסגנון "מה זה משנה, הרי בכל מקרה הורגים אותם בסוף?!"- בעיני זה תגובה ממש מטומטמת: זה שהורגים בעלי-חיים לא אומר שההתעללות בהם לא מהווה בעיה חמורה בפני עצמה, ואפילו אם נניח שאנחנו מצדיקים הרג, זה לא אומר שאנחנו יכולים להתעלם מפגיעות אחרות- זה שמתקיימת פגיעה אחת זה לא תירוץ לפגיעה אחרת. אבל בעיני חלק גדול מהאנשים בחברה שלנו, הרג נתפס כפגיעה החמורה ביותר שרק יכולה להיות, וברגע שמצדיקים אותו, כל פגיעה אחרת מוצדקת במסגרת "קל וחומר". אני לא מסכים להגיון הזה, ואני בטוח שגם את לא מסכימה איתו- אבל זו צורת החשיבה של הרבה אנשים בחברה, ואם אנחנו רוצים לשנות את פני החברה לחברה שמתייחסת בכבוד וברצינות לרגשות ולצרכים של בעלי-חיים, אנחנו צריכים גם לחתור לחברה למתייחסת בכבוד לחיי בעלי-החיים, כי ברגע שאנחנו לא מכבדים את ערך חיי בעלי-החיים, זה מדרון חלקלק כדי להצדיק גם התעללות בהם. ונקודה אחרונה- אני חושב שכולנו מסכימים שמבחינה מעשית, בכל מקרה, במציאות שלנו צמחונות היא הכרחית בין אם המטרה שלנו היא רק למנוע התעללות בבעלי-חיים, ובין אם גם למנוע הרג בנוסף לכך. מכיוון שהמטרה הזו משותפת לכולנו, התנגדות להרג בעלי-חיים היא בכל מקרה צריכה להיות רצויה בשבילנו. כמו שאמרתי קודם, שום רע לא יקרה אם אנחנו מייחסים בטעות ערך גבוה מדי לחיי בעלי-החיים- אבל הרבה רע קורה מייחוס של ערך נמוך מדי לחיים שלהם.
