פיתוח אורבני בשטח E-1 בין ירושלים מעלה אדומים

פיתוח אורבני בשטח E-1 בין ירושלים מעלה אדומים

למי שעקב במדורי האקטואליה ישראל החליטה לעשות רוח על ידי העלאה מחדש של שלל תוכניות בינוי "מעבר לקו הירוק". חלק מהפרוייקטים מתייחס לעיבוי בנייה בגוש עציון ובשכונות גילה,ורמת למה לדוגמא אבל גם תוכניות בינוי לשטח בין מעלה אדומים למזרח ירושלים. אם הבנתי נכון מדובר בשטח יחסית מצומצם בו תוכננו כ3000 דירות ברצועה שאורכה עד 12 ק"מ ורוחבה בין קילומטר לשתיים (תלוי בבנייה הכפרית הלא חוקית של הכפרים הערביים סביב). סמוך לאתר המיועד לדירות יש תוכנית נוספת להרחבת אזור התעשייה מישור אדומים בו עובדים ישראלים ופלסטינים. כמובן שישראל מעוניינת בבניית דירות לאוכלוסיה היהודית ורצף אורבני עם ירושלים ואילו הפלסטינים שואפים לבנייה ערבית שתיצור רצף בין רמאללה ובית לחם והכפרים הערבים שבדרך. כמובן שהעולם ממהר לגנות את ישראל על שאיפות הבנייה ולצדד ברצון הפלסטיני לרצף בנייה פלסטינית. אז השאלה היא האם ישראל יכולה לבנות בכל זאת בהתאם לאינטרסים שלה ולחמוק מגינויים?

התשובה היא שכנראה בהיעדר הסכמה ישירה בין ישראל לפלסטינים שתזכה לגיבוי בינלאומי ישראל לא תוכל לבנות עבור ישראלים יהודים. אבל זה לא אומר שהיא לא תוכל לבנות כלל בהתאם לאינטרסים שלה. ויש לא מעט אפשרויות בפניה.

1) להכריז על השטח כמיועד לבניית רובע דיפלומטי עבור שגרירויות וסגלים דיפולומטיים שיעלו לירושלים וישרתו כדיפלומטים בישראל ופלסטין ובמילים אחרות בירושלים ורמאללה.
2) להכריז על האיזור כמיועד לבנייה לערבים ישראליים. מי שישראל זיכתה בתעודת זהות כחולה יהיה זכאי לגור בשכונה.
3) ליעד את האזור לתעשיה בלבד למפעלים ישראלים ופלסטינים עם קופה משותפת לארנונה שתחולק בין הממשלות או כל תוואי דומה.
4) ליעד את השטח למבני תשתיות משותפים לישראל ולפלסטינים כמו תחנת כוח, מכון טיהור שפכים, מפעל מיחזור אשפה וכולי.
5) ליעד את השטח לחקלאות תעשייתית כלומר גידול בחממות וכולי או לחקלאות מסורתית כמו מטעי זיתים.
6) ליעד את השטח לפארק ירוק ללא בנייה כלל משני הצדדים (מתכונת שלפני שנים מספר הוצעה אף לגבי שטחים בגולן).
7) ליעד את השטח כמעין אוטונומיה מאובטחת לשימושים שונים משותפים שיכולים להיות משדה תעופה אזורי ישראלי פלסטיני ועד למתקני ספורט משותפים.

אז לסיכום האם על ישראל להתעקש על בניית דירות רגילות, להקפיא שוב את תוכניות הבנייה (בזמן שהפלסטינים כמו הבדואים בונים וקובעים עובדות בשטח), לוותר על השטח לפלסטינים (ולהפוך את מעלה אדומים למובלעה) או לבנות או לפחות לפתח את השטח לפי אחת האפשרויות המוצעות?
 
דן, אפשר לקבוע בוודאות שהתכנון הוא פוליטי

המתכננים הם כלי בידם של הפוליטיקאים והזרוע הביצועית של מדיניות הממשלה - לטוב ולרע.

הישוב חריש הוא דוגמא מצוינת. לכאורה סתם ישוב שמתפתח. בפועל, מלחמת עולם על משאבים בין חרדים לחילונים.

אני חושב שהפוסט של "אחד שחושב" מאוד במקום ומתאים לתכני הפורום הזה.
 
אם כך

חסרה חלופה להשאיר את המצב כפי שהוא עד להסדר כל שהוא עם הפלסטינאים.
אין לקבוע כל עובדות בשטח - אפילו אלו המציעות שיתוף פעולה, כזה או אחר, ללא שתוף/תאום הצד השני. למרות שלדעתי הצעות השליטה המשותפת (ישראלית-פלסטינאית)ראויה ומקובלת עלי.
בדיוק כפי שאנחנו מעונינים בקשר שבין מעלה האדומים לירושלים, שלא לדבר על שליטה בכביש מס' 1 במורדו עד לים המלח - כך הפלסטינאים מעונינים ברצף שלטוני.
להגשמת מאווים אלו, פתרון יצירתי חייב להיות - מי למעלה ומי למטה.
 

ש מים

New member


אלון, הדברים שלך, שכמובן ידועים וברורים לכל מתכנן, ושנכתבו ללא קשר אלי, מחזקים אותי אישית ברגע זה.
רק על זה מגיע לך המון המון תודה!!!!
 
חלק מההצעות שלך לפיתוח תוך התחמקות מגינוי

לא יעמדו במבחן המציאות כי הן לא ישימות.

אפשר להכריז על האזור כרובע דיפלומטי אבל בפועל איזו שגרירות אכן תשתקע שם?

שימושים משותפים עם הפלסטינים גם כן יהיו בעייתיים לביצוע כל עוד אין הסכם שלום. ובכלל, כל הרעיון של הממשלה היה פה לנגח את הפלסטינים, "להכניס" להם על ההליכה לאו"ם... שת"פ איתם בעצם יסתור את הכוונה הראשונית של אישור הבניה הזה, לא ככה?
 
לכן אלו רק הצעות

שמנסות למנוע השתלטות פלסטינית על השטח ומצד שני להימנע מגינויים מהמערב. חלק מההצעות מחפשות מתווה לניהול משותף כאזור תעשיה, מתקנים ציבוריים חקלאות ועוד ואפילו הצעה לרובע דיפלומטי משחקת על השימוש המשותף שעדיין ירחיק את הערבים הפלסטינים להתגורר שם. זה לא מחוייב להיות מבוצע מיידית אלא כמו רעיון הקצאת קרקע פוטנציאלית ליד שכונת רמות בירושלים להקמה מחדש של הקריה הבטחונית שכיום בת"א אולם מכיוון שגם הפלסטינים בונים בשטח כפרים יש צורך לזרז את הבנייה. סך הכל יש היום בעיר קונסוליות בהיעדר שגרירויות ויש לא מעט גופים בינלאומים שבאו לשרת את הפלסטינים אך יושבים במזרח ירושלים.

לא חובה להקים בשטח את השגרירויות אלא רק את דירות המגורים לדיפלומטים וגם יכולים לכלול בית ספר ומתקני פנאי ועוד ולחסוך מהדיפלומטים לחפש אתרים להקמת שגרירויות בלב העיר הצפופה או על חשבון השטחים הפתוחים ממערב לעיר שאיימו לבנות בהם בתוכנית ספדי במקרה שיחליטו לפתוח את השגרירויות בעיר הבירה. הקרקע ממזרח לעיר טרשית ויחסית צחיחה ורובע דיפלומטי הוא כמו יישום מוקטן למודל ירושלים כעיר בחסות בינלאומית שנידון בעבר ויהווה חוצץ בין אוכלוסיות עוינות ואפילו יוכל להתנהל כמו שכונה סגורה עם שערי בידוק למבקרים. מצד שני הרובע ייצור רצף עם מעלה אדומים ויצדיק למשל את הארכת קו הרכבת תל אביב-נתב"ג-מודיעין-ירושלים לרובע הדיפלומטי ומעלה אדומים, לפתח תוכניות למלונות ודברים אחרים ובלי להפריע לתוכניות פלסטיניות מקבילות לרצף בין בית לחם לרמאללה כי הדיפלומטים תושבי הרובע ישרתו גם אותם והרובע הדיפלומטי הוא רק אפשרות אחת לפיתוח השטח.
 
אבל אהבתי את הצעות 5 ו-6

במיוחד את 5.

חקלאות קובעת עובדות טריטוריאליות בשטח אבל מצד שני לא מצטלמת או מתקבלת רע כמו בניה למגורים.
 
למעלה