שדה תעופה עגול
אפתח בכך, שאציין כי הרעיון אינו חדש. אני מכיר אותו כבר מלפני עשרים ויותר שנה.
ישנם כמה יתרונות בולטים וכמה חסרונות.
אמנה כמה מהיתרונות:
א. אין חשיבות לכיוון הרוח. תמיד ניתן למצא קטע במסלול שהמשיק שלו ניצב לרוח - החיסרון: לא תמיד מתאים לנתיב הגישה.
ב. חתך הרוחב של המסלול העגול (ניצב למשיק) הוא פרבולה. ככל שמתרחקים ממרכז מעגל המסלול, השיפוע תלול יותר (מזכיר קצת מסלול מרוצי אינדי, למי שמכיר) ובשל כך, המטוס הבא לנחיתה במרכז המסלול יכוון עצמו, על-פי מהירותו לאותו קטע ברוחב המסלול, שבו ההטייה מתאימה למהירות. עם האטת הנסיעה המטוס יירד וילך לכוון מרכז המעגל. וכנ"ל ההפך - בהמראה. המטוס "יתיישר" בקטע בו אין שיפוע כלל וככל שיאיץ "ייסחף" לכיוון השיפוע התלול יותר (רחוק ממרכז מעגל המסלול).
ג. שטח השדה התפעולי יימצא בתוך מעגל המסלול - חיסכון בשטח שדה התעופה. הכניסה אל שטח שדה התעופה תהיה במנהרות מתחת למסלול.
ד. למסלול אורך "אין סופי" לכן, גם בבעיית מעצורים למטוס - אין בעיה.
ישנם, כמובן עוד יתרונות ועוד חסרונות, אבל, לדעתי, אין לפסול את הרעיון על הסף.
אריאל אריאלי
