כן ולא...
הניתוח התמידי שלי לאו דווקא בא ממקום של פחד- זה בכל הנושאים. גם כשלמדתי בבי"ס(אחחח...איזה כיף שסיימתי עם זה[= ), בשיעורי מתמטיקה(שזה הכי לא רגשי שקיים) הייתי משגעת אותה עם "אבל למה?!". חייבת לדעת איך הגיעו לנוסחה ומאיפה היא נובעת, חייבת להבין אותה. לא מסתפקת בלשנן אותה. מרגיז אותי. על אחת כמה וכמה- ביחסים בין אישיים. אתה צודק שהפחד יכול להוסיף, אבל הוא לא הגורם. חוסר בסובלנות וטוב לב- מה הקשר לסלידה מחיבה מוחצנת? זה פשוט קישט לדעתי, אבל יהיה מעניין לשמוע את דעתך. לגבי 1 ו2...מצד אחד, יש לי חוסר ביטחון מסויים לגביי. מצד שני, אני משדרת התנשאות, ומסתבר- שבהחלט תופסת מעצמי. אל תשאל איך זה מסתדר... יש לך רעיון לעיבוד? האמת שלא השקעתי בו יותר מדי, אני בד"כ לא משקיעה, כי אז הוא לא טבעי. תודה!