AndreaCorr ©
New member
פיתוח תלות של גולשים
קורה לי הרבה שאני מפתחת קשרים אישיים עם גולשים. לא אישיים ברמת המפגשים, אבל אישיים ברמת דיבור יותר קרוב מאשר ע"ג הפורום. אני מניחה שהרבה מכם מכירים את זה כמנהלים. ישנו גולש שמלווה אותי מהפורום הראשון שניהלתי, כלומר 4 שנים. הוא היה במצב מאד קשה - איים להתאבד ושידר מצוקה נפשית אדירה. מדאגה ובעיקר מפחד נתתי לו את מספר הטלפון שלי וביקשתי ממנו להתקשר ולשוחח כשהוא מרגיש צורך לפגוע בעצמו. הוא אמנם לא הציק מאד, אבל לא פעם מצאתי את עצמי יושבת שעות, כולל לילה/לפנות בוקר ומרגיעה אותו. כשהוא הציע להעביר את זה לפגישות פנים אל פנים, שקלתי את זה אבל אחרי מחשבות רבות החלטתי שלא, מחשש להכנס למשהו שאני לא אוכל לצאת ממנו. מאז היו לי עוד כשלושה גולשים כאלה. עם אחד זה נגמר לא טוב כי הוא היה קיצוני, הטריד אותי טלפונית והשיג את כתובתי. עם השניים האחרים גם ישבתי שעות ועזרתי להם לצאת מזה. ארבעתם פיתחו בי תלות אדירה, ולא היססו להגיד לי את זה כשניסיתי לקחת קצת מרחק. הם אמרו שהם לא יכולים בלעדיי, שאם אני לא אדבר איתם הם יפגעו בעצמם כי אין להם עם מי לדבר. וזה מפחיד, מטריד וכואב. ולמיותר לציין שזו סחיטה נפשית אדירה. אבל באם הצלתי מישהו אחד מפגיעה עצמית ולו הקלה ביותר, זה שווה את זה מבחינתי. הבעיה שלי היא כזו... לפני כמה ימים פנה אליי גולש במסנג'ר. מפה לשם זה התגלגל לשיחה אישית, והוא סיפר לי שהוא חותך את עצמו ועולות בו מחשבות אבדניות. המחשבה הראשונה שלי הייתה - לתת לו את הטלפון כדי שיוכל להתקשר במקרי חירום. המחשבה השנייה הייתה - האם אני באמת צריכה עוד אחד כזה על הראש שלי. אבל איך אפשר להתעלם? כן, אני מפנה לסה"ר ולפורומי התמיכה, אבל האנשים האלה מחפשים יחס אישי יותר, מחפשים אותו אצלי. אני לא יודעת לנפנף אף אחד, ואני לא מעוניינת בכך, טוב לי לעזור. אבל על חשבוני? על חשבון עצמי? ומצד שני, איך אפשר לא לעזור, ולקחת את הסיכון שהאדם יפגע בעצמו כי אני לא עזרתי או לא ניסיתי לעזור. איפה עובר הגבול בין מנהל, לחבר, לתומך? אתם חושבים שצריך בכל זאת כן לתת את המספר ולעזור? ואם יהיו עוד כאלה, אז גם להם? זה לא קל לי נפשית, אבל הרבה יותר קשה לעזוב ולוותר על האנשים האלה. קשה ומפחיד. מה אתם חושבים? קרה לכם מקרה דומה? אני אשמח לשמוע מניסיון (או לא מניסיון). אני צריכה להמשיך להציע את עזרתי האישית, או להשאר את זה בגבולות וירטואליים? תודה על כל תשובה.
קורה לי הרבה שאני מפתחת קשרים אישיים עם גולשים. לא אישיים ברמת המפגשים, אבל אישיים ברמת דיבור יותר קרוב מאשר ע"ג הפורום. אני מניחה שהרבה מכם מכירים את זה כמנהלים. ישנו גולש שמלווה אותי מהפורום הראשון שניהלתי, כלומר 4 שנים. הוא היה במצב מאד קשה - איים להתאבד ושידר מצוקה נפשית אדירה. מדאגה ובעיקר מפחד נתתי לו את מספר הטלפון שלי וביקשתי ממנו להתקשר ולשוחח כשהוא מרגיש צורך לפגוע בעצמו. הוא אמנם לא הציק מאד, אבל לא פעם מצאתי את עצמי יושבת שעות, כולל לילה/לפנות בוקר ומרגיעה אותו. כשהוא הציע להעביר את זה לפגישות פנים אל פנים, שקלתי את זה אבל אחרי מחשבות רבות החלטתי שלא, מחשש להכנס למשהו שאני לא אוכל לצאת ממנו. מאז היו לי עוד כשלושה גולשים כאלה. עם אחד זה נגמר לא טוב כי הוא היה קיצוני, הטריד אותי טלפונית והשיג את כתובתי. עם השניים האחרים גם ישבתי שעות ועזרתי להם לצאת מזה. ארבעתם פיתחו בי תלות אדירה, ולא היססו להגיד לי את זה כשניסיתי לקחת קצת מרחק. הם אמרו שהם לא יכולים בלעדיי, שאם אני לא אדבר איתם הם יפגעו בעצמם כי אין להם עם מי לדבר. וזה מפחיד, מטריד וכואב. ולמיותר לציין שזו סחיטה נפשית אדירה. אבל באם הצלתי מישהו אחד מפגיעה עצמית ולו הקלה ביותר, זה שווה את זה מבחינתי. הבעיה שלי היא כזו... לפני כמה ימים פנה אליי גולש במסנג'ר. מפה לשם זה התגלגל לשיחה אישית, והוא סיפר לי שהוא חותך את עצמו ועולות בו מחשבות אבדניות. המחשבה הראשונה שלי הייתה - לתת לו את הטלפון כדי שיוכל להתקשר במקרי חירום. המחשבה השנייה הייתה - האם אני באמת צריכה עוד אחד כזה על הראש שלי. אבל איך אפשר להתעלם? כן, אני מפנה לסה"ר ולפורומי התמיכה, אבל האנשים האלה מחפשים יחס אישי יותר, מחפשים אותו אצלי. אני לא יודעת לנפנף אף אחד, ואני לא מעוניינת בכך, טוב לי לעזור. אבל על חשבוני? על חשבון עצמי? ומצד שני, איך אפשר לא לעזור, ולקחת את הסיכון שהאדם יפגע בעצמו כי אני לא עזרתי או לא ניסיתי לעזור. איפה עובר הגבול בין מנהל, לחבר, לתומך? אתם חושבים שצריך בכל זאת כן לתת את המספר ולעזור? ואם יהיו עוד כאלה, אז גם להם? זה לא קל לי נפשית, אבל הרבה יותר קשה לעזוב ולוותר על האנשים האלה. קשה ומפחיד. מה אתם חושבים? קרה לכם מקרה דומה? אני אשמח לשמוע מניסיון (או לא מניסיון). אני צריכה להמשיך להציע את עזרתי האישית, או להשאר את זה בגבולות וירטואליים? תודה על כל תשובה.
