פיתוי כפיצוי

[מיכליתשלהצאט]

פיתוי כפיצוי../images/Emo3.gif

אנחנו יוצאים להצגה הערב, וברגע האחרון הבייבי סיטר הבריזה. בני בן ה- 12 רצה לצאת עם חברים (למרות שעדין לא קבע כלום) ואנחנו לא רצינו להתאכזב ולאכזב את החבר'ה. החלטנו שהוא ישמור על הצעיר (בן 5) וכל אחד מהם יקבל 30 ש"ח, וזה מה שהסברתי להם: א. הבכור יקבל כי הוא שומר על הצעיר וישתדל להיות קשוב אליו. ב. הצעיר יקבל כי הוא נשאר עם הבכור אך עליו להתנהג כילד גדול, להשתדל לא להציק לבכור (מה שעושה בד"כ). שניהם נראו די מרוצים. אני קצת חוששת כי בכל זאת זו פעם ראשונה שאני משאירה אותם לבד בלילה, אבל בכל זאת נורא בא לנו לצאת (קומדיה סקסית

) ועוד עם חברים טובים.. אז למה אני לא שקטה?

האם עשיתי טוב שפיתיתי אותם בכסף? (הטלפון יהיה במצב רוטט כך שאם תהיה בעיה, נוכל לעזוב באמצע) אשמח לשמוע דעתכם.

 

[אמאפלוס]

הבעייה היא הסכומים, מעבר לזה לא

רואה בעייה בטווח הקצר. בטווח הארוך יכולה להיות לכם בעייה כלכלית.....

 

[g u r a]

נורא תלוי באופי הילד

את בני הבכור בן 7 וחצי השארתי לבד בבית בגיל 4 לרבע שעה בקושי, כשהלכתי לאסוף את הקטנה מהמעון..אבל על הקטנה (היום בת 5 וחצי) אני לא סומכת! היא כזו שטותניקית ועלולה לעשות ללא מחשבה משהוא מסוכן( כמו לעלות על כיסא על מנת להגיע לקלטת..וליפול). אז את יודעת ומכירה הכי טוב את בנך בן ה-12. ואם את מרגישה בטוחה בלהשאיר אותו לבד עם בן 5..תבלי בנעימים. לגבי הכסף..שוב זה תלוי.בעיקרון 30 ש"ח נראה לי קצת הרבה..אבל זה כבר ממש לשיקולך. (אני אישית הייתי מציעה איזה בילוי צופר עם הילדים, משהוא שלא עושים כל יום ושהם יבחרו.) והעיקר- העיקר הבריאות,הבילויים וההנאות הקטנות

 

[לאה_מ]

אנחנו משאירים את הבכור אחראי

כבר בערך שנה. זה עובד מצויין. שלושתם שמחים לסידור הזה, ומעולם לא קראו לנו לחזור. הוא לא רוצה כסף על הבייביסיטר, ואני לא משלמת לו. אני מאד מעריכה את העובדה שהוא עוזר לנו בשמירה על אחיו ואחותו. אנחנו מתאמים איתו מראש יציאות, ויציאה שלו דוחה יציאה שלנו. אני משערת שאם הייתי נקלעת למצב כמו שאת מתארת, הייתי משלמת לו את אותו סכום שהתכוונתי לשלם לבייביסיטר. לצעיר לא הייתי משלמת. מקווה שנהניתם. גם לכם מגיע לצאת לפעמים

 

[Kalla]

לא רואה את עצמי משאירה ילד בן 12

אחראי על ילדים משמעותית יותר קטנים ממנו. מעבר לכך שלדעתי ילד בן 12 הוא עדיין בכל זאת עוד ילד, המחשבה שמפחידה אותי היא מה יהיה אם באמת יקרה משהו בזמן שלא נהיה. אם זה קורה כשאנחנו אחראים - זו האחריות שלנו ונתמודד איתה, אך אני לא מסכימה להטיל נטל נרא שכזה על כתפיים של ילד. ברור שהסיכויים שיקרה משהו הם קטנים מאוד (ואכן מאחלת שהכל יעבור בשלום), אך עדיין זה סיכון שאני אישית איני מוכנה לקחת. לגבי עניין הכסף - לא יודעת מה לחשוב. הסכום נראה לי מופרז ולא מאמינה שהייתי נוקטת בשיטה כזאת, אך אם זה במקום להזמין בייביסיטר זה כנראה משתלם כלכלית.

 

[irisgh]

לא יודעת לגבי הכסף

אבל אני יודעת, שכשאני הייתי בת 12, שמרתי על אחי בן 4 הרבה הרבה יותר מערב פה ערב שם. לקחתי אותו לנסיעות באוטובוס ל'עיר הגדולה' וכד'. יותר מזה. הורי אף נסעו לנופש, ואני נותרתי עם אחי בן ה 10, והסתדרנו מצויין בעצמנו. הרגשנו גדולים, חגגנו את העצמאות. (היו סבא וסבתא שגרו די קרוב למקרה הצורך). היום דברים כאלה אינם נורמטיביים. אז אולי הילדים היום מחונכים לפחות עצמאות. אבל להורי, שעזרו במשק החקלאי מאז היו בני 6, זה נראה בהחלט סביר. יש לי גם בת משפחה, שהייתי בשמחה משלמת לה כבייביסיטר על בני הקטנים, לו הייתה גרה קרוב יותר. כך שאם הם מסתדרים סביר, ואם הגדול אחראי באופן רגיל לגילו, זה בהחלט נראה לי מתאים. תנסו ותדעו. לגבי הכסף, רגשותי מעורבים. מצד אחד, סביר שילד יעזור בבית. ולשמור על האח הקטן מדי פעם זה סוג של לעזור. ומהבחינה הזו, אין צורך בכסף. מצד שני, אני זוכרת זמנים בהם אימי שילמה לנו כסף על עזרה. זו הייתה מין הסכמה שהייתה לה איתנו: אנחנו רצינו לעבוד והיה קשה למצוא עבודות שמתאימות לילדים. אז אימי הציע שננקה את הבית, ונקבל את השכר שהיה אמור להגיע לעוזרת. ואכן כך עשינו. במבט לאחור זה נראה לי כמו קצת מניפולציה. אבל אז, הרגשנו גדולים מאוד. הרווחנו כסף-כיס. חשנו 'עצמאיים' ו'עובדים'. ובאמת התנסנו ב 5 שעות עבודה מתישות, מההתחלה ועד הסוף. (ולא רק בקצת לסדר את החדר, קצת לעזור לנקות ארונות, קצת להוריד מים וכד').

 

[מיכליתשלהצאט]

חזרנו - עונה לכולם ביחד ../images/Emo13.gif

ראשית תודה על התגובות. היה מאוד נחמד. ההצגה <"חשפניות"> היתה בתיאטרון גבעתיים, מאוד קרוב, כך שזה חיזק את הבטחון שלי למקרה הצורך. היה טלפון אחד מהבן ששאל מתי אנחנו מגיעים, הצעיר נרדם בשעה 22.00 והיה רגוע. בסך הכל עבר נהדר. לגבי הסכום, לתת פחות מ- 30 נשמע לי פחות מדי מאחר ואנחנו לא יוצאים הרבה (פעם בחודש להצגה), ואם הייתי נותנת רק לבכור או לבכור יותר מלצעיר, היו מתחילים ויכוחים שעדיף היה למנוע אותם באי-הפליה. בכל מקרה, הסכום נמוך יותר משהייתי מביאה בייביסיטר (הילד בתמורה מקבל גם עצמאות). הילדים מרוצים, מחר אקח אותם לסרט ואשלם להם את הסכום שהובטח. לפעמים במצב של "אין ברירה" (ההברזה של הבייבי-סיטר וכרטיסים שנרכשו מראש), גורמים לנו להקדים לשחרר את החבל, ומסתבר שהילדים מסוגלים כשמטילים עליהם משימות. לגבי ניקיון הבית, השבוע הבכור עזר לי לנקות ולסדר ולא קיבל תשלום, כך שלא תמיד הוא מתוגמל, כי אני באמת חושבת שלא על כל עזרה צריך לתגמל אותם.

 

[עוד שרון]

שמחה שעבר בשלום.

 

[בזזזזזזז]

טוב שעבר לכם בשלום ובכיף

אני משאירה אותן לבד רק במשך היום. לא בלילה. - 12 ו- 7.5. את הקטנה (1.7) אני עוד לא משאירה איתן. לגבי הגמול - כיוון שאצלינו הן נשארות לבד כל הקיץ, במקום קייטנות, אני מתגמלת אותן בתמורה. לא בכסף, אלא במתנה אחת שכל אחת בוחרת - כזו בסדר גודל של מתנת יומולדת (בשנה שעברה היו בובת בראץ ומצלמה דיגיטלית. השנה כנראה ניסע לחו"ל וזו המתנה.

 

[מיכליתשלהצאט]

הסיבה שחשבתי על הבכור, היא

כי הוא יחסית בוגר לגילו (למרות שיש לו כמה קטעים אינפנטיליים

). אגב, כשחזרנו הבכור היה ער (לא ישן שומר ישראל

)

 

[Kalla]

טוב לקרוא!

 

[מיכליתשלהצאט]

תודה kalla ועוד שרון../images/Emo140.gif

 

[צימעס]

מיכלית, יש לי קצת בעיה עם זה

בעקרון - נכון שזה אפילו פחות מהסכום של הבייביסיטר, ואולי זה היה הדבר הפרקטי הסביר לאותו ערב. הסיבה שבעיני זה לא מוצא חן, זה מה שסיפרת בעבר על בנך ויחסו לכסף. כשזה חלק מהתמונה הכוללת ההיא, אני לא יכולה שלא לחשוב שדברים כאלה הם שיוצרים את הבעיה שהצגת בעבר. מה דעתך?

 

[מיכליתשלהצאט]

בעקרון לאור ההיכרות שלך עם

הסיפורים מהעבר לגבי הבן הבכור והערכה שלו - או יותר נכון, "אי ההערכה" לכסף, את צודקת וזו אכן בעיה. אולם במחשבה שניה, העדפתי שאת הדמי כיס האלה הוא יקבל כי עבד עבורם, כי ממילא הוא מקבל כסף עם כל יציאה. כשהוא עובד עבור הכסף, כנראה שיש לו ערך רב יותר. ולענין זה, מזכיר לי את הסיפור על אבא שדחק בבן שלו לעבוד ולהרוויח כסף. הבן היה מביא לאבא כסף, האבא היה זורק את הכסף לאש ולבן לא היה אכפת. כך קרה כמה וכמה פעמים. עד שיום אחד הבן הביא כסף לאביו והאבא זרק את הכסף לאש, הבן קפץ לאש וניסה להציל את הכסף. כשהאבא ראה שהבן נלחם להציל את הכסף, האב הבין שהבן הרוויח את הכסף בזעת אפו ואז הבין שעבד עבורו. אולי הבן שלי יבין סוף סוף שכסף לא גדל על העצים וכדי להרויח צריך לעבוד. התגמול היה חד פעמי ובא גם כפיצוי שויתר על יציאה למעננו. לא נראה לי נורא לצ'פר אותו בסכום זה, מה גם שהסכום לא נשמע לי מופרז, אולי אני טועה.

 

[פלגיה]

והתשובה שלי

אני נותנת לביתי בת ה- 12 להישאר ולשמור על האחים הקטנים שלה. לא באופן קבוע, ולרוב לא בלילה, וכשיש קשר טלפוני קבוע בינינו. פשוט נראה לי טפשי להביא בייביסיטר בת 16 לילדה בת 12. לגבי התשלום - זה טוב רק אם זה חד פעמי. ביקשת ממנו לוותר על תוכניות שלו בשביל שלא תצטרכי לוותר על שלך. במקרה זה - כן, בוודאי: פיתוי כפיצוי. אבל אני לא בעד לשלם לילד באופן קבוע על תפקיד שהוא עושה כשותפות באחזקת הבית (ניקיון, סידור, קיפול כביסה...) טוב שנהניתם, ושהכל הסתדר.

 

[מיכליתשלהצאט]

הכוונה היא תשלום חד פעמי

ולא סכום שינתן כל פעם כשאנחנו יוצאים. החלטתי לתת את הסכום הזה כי הילד רצה לצאת ולא יכל כי לא היתה לנו בייבי-סיטר. אם אמשיך במסורת, אתרושש

 

[נעמי של]

אני נגד בשיטה

אני לעולם לא שילצתי לגדולים שנשארו עם הצעיר לשמור עליו. אני נגד תשלום לילדים עבור "שרותים" שהם נותנים בדיוק כפי שאני לא מבקשת תשלום עבור שרותים שהם מקבלים.

 

[פלגיה]

יש הבדל בין תשלום קבוע

לדבר שהוא חלק מאחריותם, לבין משהו יוצא דופן. אם תופסים את ההישארות לבד כיוצאת דופן, ואם בנוסף הילד ויתר על תיכנונים שלו בשביל זה - אפשר בהחלט לתגמל אותו.