פלויד בפרסומות...

emmily plays

New member
פלויד בפרסומות...

רק רציתי להעיר לתשומת לבכם את העובדה שמשתמשים בפלויד בפרסומות.. לאחרונה שמעתי את another brick 2 ברקע לפרסומת לערוץ לוגי (שמעתי ברקע ריף מוכר ופתאום הבנתי... אההה זה פלויד....) ולפני מספר חודשים היה שימוש ב money בפרסומת למשחק אינטראקטיבי נושא פרסים כספיים בכבלים... (חי חי לו ווטרס היה יודע איזה שימוש עושים בשיר האנטי קפיטליסטי שלו...הוא היה מתהפך ב..טוב לא קברו כי הוא עוד חי .. חמסה חמסה שום בצל... אבל.. במיטתו נאמר..) האמת זה די נחמד לשמוע שיר כזה בפרסומת בל כשחושבים על זה אותי זה די מרגיז... המסחור של שירים כאלה כדי למכור מוצר ועוד שימוש בהם במשמעות הפוכה.. כלומר עוד לבנה בחומה הוא אכן ממוסחר ומסחרי.. אבל לדעתי אין הצדקה להשתמש בשיר כזה בפרסומת.. בדיוק כמו שלא צריך להשתמש let it be לפרסומת של בזק. יש מספיק שירי פופ מסחריים שמטרתם היא להתמסחר ולמכור מוצר (בריטני ספירס ודומותיה הן בעיני מוצרים וטו לא) ולא להשתמש ביצירות כאלה. בטח שלא ב money ..בדרך ההפוכה ממשמעותו..זה הוביל לזה שאמרתי לאחי בן ה18 שחושב שפלויד זה "רעש" שהפרסומת היא עם שיר של פלויד והוא אמר חלי "הנה את רואה הם בעד כסף וקפיטליזם..." לא משנה..ץ. השעה עכשיו 9 בבוקר ואני כנראה קצת ב morning blues... so if ive been rambling on incoherently... pay me no mind
 
../images/Emo2.gif

תודה על העדכון. זה מרגיז - אך לא מפליא. לפלויד יש מדיניות-ברזל שלא להתיר שימוש בשירים שלהם בפרסומות. הם אפילו לא מסכימים להתיר שימוש בשירים כ-ringtones. בכל הקריירה שלהם הם השתתפו בפרסומות בדיוק פעמיים: פעם אחת למשקה קל צרפתי כלשהו, בשנת 1974 - וגם אז, הם התחרטו כמעט מיד ותרמו את כל הכסף שקיבלו, לצדקה. הפעם השניה היתה בתחילת סיבוב ההופעות של AMLOR בסוף שנות השמונים, כאשר היתה חסות של חב' פולקסווגן לסיבוב. גם על זה הם התחרטו, פומבית. באשר לשתי הדוגמאות שנתת: אם הבנתי נכון מדובר ב-incidental music בה עושים שימוש ב"בקרובים" לתכניות. זה לא מוגדר בחוק כ"פרסומת" ולכן מותר, גם ללא רשות האמן. לדעתי האישית, זה צריך להיות אסור - אך זהו המצב החוקי כיום. אני מסכימה אתך לגמרי לגבי שימוש בשירים ידועים - ובמיוחד שירים שהם נכס צאן ברזל - בפרסומות. אך המצב אפילו מורכב יותר ממה שידוע לציבור הרחב: לעיתים קרובות אמנים "תפרנים" מתפתים לכסף הרב שמוצע להם, רק כדי לסגור חובות. במקרים אחרים, המצב גובל בסחיטה: החברות המסחריות מאיימות על האמנים, שאם לא יסכימו לשימוש בשיריהם, הם יקליטו את השיר עם חקיינים, דבר שהוא חוקי, לצערי. למעשה, במרבית הפרסומות בטלוויזיה (לפחות בישראל) בהן נעשה שימוש בשירים, לא מדובר בהקלטות המקוריות, אלא בהקלטות של חקיינים, הנעשות כך שהם יישמעו כמעט בדיוק כמו המקור. רק מי שמאזין ממש טוב, מבחין בהבדל. אבל מי מאיתנו מאזין מקרוב לפרסומות? אצל רובנו זה פשוט עובר ליד האוזן, ונוצרת האשליה שאלו השירים המקוריים. מצב שלישי הוא כאשר זכויות הפרסום (publishing rights) בשירים אינם בידי האמן, אלא בידי אנשים אחרים, או אף תאגידים. הם יכולים להתיר שימוש בשירים בפרסומות, ללא נקיפות מצפון ולמען הרווח בלבד. זה המצב כיום עם השימוש בשירי הביטלס בפרסומות, שכן הקטלוג של מרבית שירי הביטלס מוחזק בידי חב' סוני ומייקל ג'קסון - לא בידי הביטלס עצמם.
 

emmily plays

New member
amlor?

מה זה בדיוק?
 

emmily plays

New member
חיחי.. בכלל לא עלה לי בראש

האלבום הזה.. מעניין למה?.... אמממ אולי כי די...איך לומר...מתעבת אותו? nahh that cant be it....can it?
 
זה מזכיר לי...

בפרק האחרון ב'אוז' היה שם איזה אחד (אוריילי) שהלך לתת מכות למישהו (שאבאטה),זאת אומרת,חטף את הקריזה עליו,ושוטר מהר תפס אותו והצמיד אותו לסקיר ואורייל אמר : "just a momentary lapse" - וכמובן תוך שנייה פינק פלויד קפצו לי למוח :).
 
הוא קנה את הקטלוג

באמצע שנות השמונים. זה סיפור ארוך ומסובך ועצוב: מרבית השירים של הביטלס (מלבד כמה מהראשונים, כמו Love Me Do וחלק מהאחרונים - וכן מלבד השירים של ג'ורג' האריסון, כמדומני) היו בבעלות של חברה בשם Northern Song Ltd. החברה הזו נקלעה לקשיים ובסוף נמכרה לאחרים, כולל קטלוג השירים הנ"ל. הקטלוג עבר מספר ידיים במהלך השנים, עד שעמד למכירה במכרז, באמצע שנות השמונים. היינו: הוצע למכירה למי שיציע את המחיר הגבוה ביותר. פול מקרטני היה בין המתמודדים על קניית הקטלוג. באותה תקופה, מקרטני היה מיודד עם ג'קסון, והשניים הקליטו כמה שירים ביחד (שכחתי את שמותיהם; הם גם עשו קליפים לשירים ביחד). ג'קסון היה אז אדם עשיר מאוד, לאחר ההצלחה ההיסטרית של אלבומו Thriller, והוא חיפש במה להשקיע את הונו העצום. מקרטני המליץ לו, בזמנו, להשקיע בקניית זכויות על שירים, כי זה מקור בטוח להכנסות. ג'קסון החליט - ותשפטו בעצמכם את מידת המוסריות שבהחלטה - להשקיע בקניית הקטלוג של שירי הביטלס - כאשר הוא מתמודד, למעשה, מול מקרטני. יוקו אונו, שגם היא בחשה בסיפור, תמכה בג'קסון - כנראה בגלל שנאתה למקרטני. ג'קסון זכה במכרז, בסופו של דבר, כי הציע את המחיר הגבוה יותר. מקרטני לא סלח לו עד היום. אבל זה עוד לא סוף הסיפור. בגלל שג'קסון חי אורח חיים ראוותני ופזרני מאוד, הוא נקלע לחובות. לפני שנים, מכר חלק מהקטלוג לחברת התקליטים שלו, סוני (אם אני זוכרת נכון את הדרך בה נהייתה סוני בעלת חלק מהקטלוג), ולחברה יש בוודאות גם שעבוד על החלק של הקטלוג שנותר בידיו, אחרי שלקח מהחברה הלוואה לכיסוי הוצאותיו המרובות. חברת סוני רק מחכה לרגע שבו ג'קסון יקלע לקשיים כספיים או אף יפשוט את הרגל, כדי להשתלט על הקטלוג כולו. ג'קסון קנה את הקטלוג ב-80 מיליון דולר (כמדומני). הקטלוג כולו שווה כיום כמיליארד דולר.
 

נימרודל

New member
כן.. אני מכירה את הפירסומות האלה...

זה ממש ממש ממש מעצבן!!! לא לחינם אמר המורה שלי להיסטוריה שהטלויזיה היא צעצוע קפיטליסטי.
 

meandmeandme

New member
בנוסף

לפני מספר חודשים היה בפרסומת לאיזה סרט בערוץ 4 את The Great Gig... אבל דווקא עשו בו שימוש יפה.
 

NIR Y

New member
נכוןןןןן

אני גם שמעתי את מאני בפרסומת למשהו ואני חייב להגיד שלא יכולתי לשמוע את זה איך אפשר לקחת רק חלק מהשיר ולהמשיע אותו בפרסומת בלי כול משמעות ובלי שאנשים ידעו שזה פינק פלויד שמנגנים אני חייב להגיד שכול פעם שראיתי את הפרסומת ישר העברתי ואת הפרסומת השניה לא יצא לי לשמוע ואעדיף ככה
 

Miss CB

New member
פה אני חייבת לתהות

מילא מאני בפרסומת (ומיליון תוכניות) שקשורה כך או כך לכלכלה, ועוד כמה דוגמאות מובנות, איפה הלבנה מתקשרת לדצית, אני ממש לא מבינה.
 
נדמה לי

שאחת המשתתפות היא מורה... לכי תביני ראש של עורכי תכניות... (זו בדיחה פרטית: אחותי עורכת תכנית ב-TV).
 
למעלה