פלוני אלמוני 26

[רחל-נשמה]

פלוני אלמוני 26

"לפעמים עדיף למות בכבוד מאשר מלחיות בסבל, וכן אני מרגיש כמו חולה סופני שכל רגע המצב שלו הולך להתדרדר, אני חי בפחד מתמיד, את יודעת מה זה לחיות בפחד ? (אני ממש מקווה שלא) לדעת שאי שם בפינה יש מישהו שבהינף יד שולל לך את החופש, את העתיד שבנית לשלוש שנים הקרובות , את השנה שטחנת בלימודים וזורק אותם הצידה רק כדי שתלך לשמור על איזה כפר ערבי מסריח , (לא הכפר מסריח, מה שהמדינה שלנו עושה שם מסריח !!!) , ואחרי זה תצטרך להתחיל את כל השנה מהתחלה, וזה קרה לי פעמיים כבר כמו שכבר כתבתי." תקרא מה שכתבת , ותענה לי על השאלה בבקשה : אתה יודע מה זה חמש שנים, לעבוד לקרוע את עצמך, לוותר על המון בחיים, להרוויח כסף כדי ללמוד באוניברסיטה. להפוך עולמות לעבור את כל מבחני הקבלה , לקבל "מכות" רבות בדרך, להמשיך ולסיים בגאווה ראיית חשבון בהצטיינות, לעלות על הבמה לקחת את התעודה , לראות את האושר מתקרב, להיות בריא עם מלא תקווה בלב, ואז 30 יום אחרי שעשית מבחני רשיון והחיים הורודים מחכה לך- ערבי מהשטחים, בא ונכנס במכונית שלך, ומאותו יום אתה לא בריא, אתה מת פעמיים, ומחיים אותך, אתה מקבל לחיות לכל חייך מכונת הנשמה, שכל רגע שאתה לא מחובר עליה אתה בסכנת חיים במובן מסויים כי אתה בדום נשימה. ואומרים לך זה כל חייך, לחיות בדירה , בבדידות, חיים וירטואלים, הלכה הבריאות, הלכו החלומות, הלכה הקרירה. אתה מבין שכבר לעולם לא תהיה חופשי תמיד תהיה תלוי, וכל משימה הכי פשוטה לחיים היא מבצע...... זה סתם סיפור דמיוני שעלה במוחי האם אתה מתאבד? שיחררתי אותך ממילואים לכל החיים, ונניח היפוטטית זה קורה אתה מתאבד? אולי עכשיו תבין את הנמשל כי ממש לא הבנת. תגובתך למקרה היפוטטתי הזה מאוד חשובה לי מקווה שתענה לי, למקרה עצמו , ותזכור שיחררתי אותך ממילואים. רחל-נשמה

 

[פלוני אלמוני 26]

הייתי, בודאות.

 

[רחל-נשמה]

פלוני אבל שיחררתי אותך מהצבא

כבר אין שירות צבאי. כבר אין חיילים מתעללים. יש רק בעיה רפואית -שאותו ערבי שאתה חס על חייו מהשטחים-גרם לך. האם תוותר על החיים? תסביר לי בבקשה למה כן זה חשוב לי....הרי כבר אין עול צבא. רחל-נשמה

 

[רחל-נשמה]

ופלוני עוד שאלה ?

מה יקרה אם תלמד, תגיע לסוף התואר ולא תצליח לעבור אותו, או שמסיבות אקדמאיות הוא ימשך כמה שנים מעבר למה שתכננת, כי תכשל כמה קורסים, מקרה היפוטטי? מה יקרה אם אחרי התואר, תקבל תעודה בהצלחה ובגלל המצב במשק , ומבחני קבלה לעבודה , לא תתקבל, ואז העתיד הורוד שדמיינת לך כבר יראה לא כל כך פשוט וקל, הרבה תחרות בשוק העבודה, פיטורי עובדים, חברות מתמוטטות, הבורסה מתרסקת, ההיטק לא מזהיר כמו בעבר, מה תעשה אז כשתגלה נניח שכל חלום הקרירה שאתה חולם עליו עכשיו לא בדיוק כמו בחלום? האם כל קושי בחיים שיעמוד לפנייך, ויעצור בפנייך את העתיד של בריא, עם קרירה, עצמאי לחלוטין, יהווה סיבה להתאבדות? אני שואלת אולי הרבה שאלות, רוצה להכיר אותך קצת יותר ולחשוב יחד איתך , האם הבעיה היא השירות עצמו? ההתעללות של החיילים, או שמא מסתתר מאחריו הפחד מהמוות? דיברת על הרצון להישאר בריא, שלם. דיברת על הסכנה לחייך, יש בי תחושה שהצבא מפחיד אותך כי אתה רואה בשירות את מותך....האם אני טועה? רחל-נשמה

 

[פלוני אלמוני 26]

אז ככה :

את לא ממש טועה, אני מפחד למות בצבא, אבל יותר מפחד שההתעללות תמשך, יש הבדל בין חיים קשים לבין התעללות מכוונת, גם כרגע העתיד לא ורוד, אני רגיל להלחם על השגים שלי ואני לא מרים ידים מהר בכלל, אני נכשל במבחנים, לומד שוב ועובר, נלחמתי קשה כדי להתקבל לאוניברסיטה במגמה לא קלה ועם כל הבאלגן עכשיו עתיד הלומדים את המקצוע אינו ידוע, אבל אני יודע שאני אלחם כי זה העתיד שלי וזה לטובתי, איזה טוב יצא לי שמישהו אחר דורס רומס ומשפיל אותי ? העניין הסופני בהודעה הקודמת הוא קצת מוגזם והוא מתאר מישהו שבקושי חי, נתון לחסדיהם של אחרים ולכן עניתי מה שעניתי, אבל כל עוד יש אפשרות להלחם ולדעת שיש סיכוי לנצח אני אלחם, אני טיפוס עקשן, מאוד עקשן, אם אני רוצה משהו אני אמצא כנראה את הדרך (ב 90 אחוז מקרים)אבל כנגד הצבא אין סיכוי, פשוט אין סיכוי וזה מה שמתסכל אותי, מצבים בהם אין לך בחירה ויותר גרוע הבחירה נמצאת בידי אנשים שמנת המשכל שלהם לא מתקרבת לשלך והם חושבים אינסטנקטיבית, ללא הבנה קוגניטיבית של המצב ופועלים רק כי אדיוט יותר גבוהה מהם החליט שזה מה שעם יעשו אז הם מורידים פקודות (ואני ממש לא חושב שאני גאון, הם פשוט טפשים ולא צריך להיות דר. לחינוך להבין את זה) שמח לראות את העניין שיש לכם בנושא .

 

[רחל-נשמה]

פלוני -יקר כמעט הבנת את הנמשל

"העניין הסופני בהודעה הקודמת הוא קצת מוגזם והוא מתאר מישהו שבקושי חי, נתון לחסדיהם של אחרים ולכן עניתי " אז עכשיו אגלה לך. מה שתיארתי לך בסיפור היפוטטתי, הוא סיפור חיי, ואתה יודע מה לא הוספתי בכוונה לסיפור את התעללות הנפשית שאני עוברת. התעללות כבר חמש שנים עוד מעט של חוקרי ביטוח(כי מדובר בתאונת דרכים קשה) שיעשו הכל להכניס אותי ללחץ נפשי ואם אתאבד המטרה הושגה במלואה נחסכו פיצויים. אבל כאן חוזרים למשל שהבאתי בפניך, ועומד בפניי כל יום. אם כבר נגזר עלי לחיות חיים של סבל פיזי, ונפשי, אני רוצה למות בגאווה עם חיוך על הפרצוף. אני לא אתאבד כי אני לא פחדנית. הסיפור של ההתעללות הנפשית ילווה אותי לפחות עוד עשר שנים, ואולי לכל החיים-תלוי אם ישאר משפט פתוח. הסיפור של מצבי הרפואי בוודאות ילך ויחריף. אבל אתה יודע מה? אני בחרתי להאבק על חיי. אני בחרתי לחיות ולהוכיח לעולם שאני לא אכנע. אני בחרתי להלחם במערכת קופת החולים האטומה בדרך של חיים. בדרך של מכתבים, בדרך של למידת החוקים, לא נתתי להם להרוס אותי, היום הם המערכת האטומה הזו רק שומעים את שמי, אני מקבלת את העזרה הרפואית , כשחולים אחרים התיאשו להלחם ולקבל. אני פשוט הבארתי להם שאותי הם לא יהרסו אני אהרוס אותם קודם, עם כאב ודמעות ומאבק נלחמתי לקבל כל מה שמגיע לי, ולבד!!!. הנמשל שהיית אמור להבין, שאם בחייך אתה מושפל ומבוזה. לפחות במותך תמות כמו גיבור בבוא היום. לחיות למרות הכל, ולהאבק לשיפור זה פירושו להיות גיבור. להתאבד בעיני זו ההשפלה הכי גדולה שאדם (לא אחרים), אלא אדם עצמו משפיל את עצמו. תגיד לי לא מספיק משפילים אותך , אתה רוצה להשפיל את עצמך בהתאבדות? או שמה אתה רוצה להיות גיבור , ולמרות כל הסבל להלחם ולעבור גם את התקופות הקשות, ואם חס ושלום יקרה אסון לפחות מתת כגיבור בצבא . רחל-נשמה