פליקס נוסבאום - FELIX NUSSBAUM

[SABA ARIE 01]

פליקס נוסבאום - FELIX NUSSBAUM

פליקס נוסבאום נולד למשפחה בורגנית יהודית אוסנברוק בשנת 1904. במהלך לימודי האמנות שלו, הוא פוגש אמן יהודי פולני פלקה Platek (נולד ב -3 בינואר, 1899 בוורשה) שהפך לחברו ונישאו 1937 בבריסל. עם כניסתו של הנאציזם בשנת 1933, הוא מצא מקלט באיטליה ולאחר מכן בבלגיה, ב Ostend, אשר השראה רבים של יצירותיו ולאחר מכן בבריסל. לאחר הצליחו להשיג אזרחות בלגית, הוא נעצר בתחילת המלחמה כאזרח גרמני והועברו למחנה סן סיפריאן שבדרום צרפת, אחר נושא מיצירותיו. לאחר הכישלון חזרו השלטונות הצרפתיים לארצם פליטים מגרמניה, אך הצליח להימלט עם אשתו. הם חוזרים לחיות בבלגיה בבריסל. מוסתר עבור כמעט ארבע שנים לאחר סיום זוג שכנה היה ועצר 20 ביוני, 1944 1 ונלקח 31 ביולי 1944, השיירה האחרונה לאושוויץ מבלגיה הולך שם כמעט את שאר משפחתו של היה פליט בהולנד 2. תאריך מותו המדויק אינו ידוע, אך נרשם במרפאה במחנה אושוויץ ב -20 בספטמבר 1944, מה שמרמז על מותו בין אותו יום לשחרור המחנה. , 27 בינואר 1945.

 

[SABA ARIE 01]

אליעזר "אלי" ויזֶל --- Eliezer "Elie" Wiesel;‏

אליעזר "אלי" ויזֶל (באנגלית: Eliezer "Elie" Wiesel;‏ ט"ז בתשרי ה'תרפ"ט, 30 בספטמבר 1928 – כ"ו בסיוון ה'תשע"ו, 2 ביולי 2016) היה עיתונאי, פילוסוף, אינטלקטואל וסופר יהודי רומני-אמריקאי ניצול השואה. חתן פרס נובל לשלום על פעילותו למען זכויות אדם (1986). עסק בפעילויות חינוכיות להנצחת זכר השואה ומניעת מקרי רצח עם אחרים ברחבי העולם. ויזל נולד בסיגט שבטרנסילבניה, רומניה, לשלמה-אלישע ושרה לבית פייג, יהודים חרדים שבבעלותם חנות מכולת. בבית דיברו בעיקר יידיש, אך גם גרמנית, הונגרית ורומנית. אמו שרה, הייתה בתו של דודייה פייג, חסיד ויז'ניץ וחוואי, שהיה אדם ידוע ומוערך בקהילה, שאף נאסר בגלל עזרתו ליהודים פולנים שנמלטו מפולין והיו חסרי כל. אביו שלמה, הטמיע בבנו ערכים הומניסטיים ועודד את ויזל ללמוד עברית ולקרוא ספרות כללית, בעוד אמו דחפה אותו ללמוד תורה וחסידות. ויזל היה מקורב לחסידות קרעטשניף בעיר סיגט. אחד מידידיו מילדותו ולאורך ימי נערותו היה הרב מנשה קליין. בשנת 1940 סופחה סיגט להונגריה, בעלת בריתה של גרמניה הנאצית. ויזל נרשם ללימודי גימנסיה בעיר דברצן ואחר כך באוראדיה. בסופו של דבר סולק מבית הספר עקב חוקי הגזע. במשך שנים אחדות נותרו יהודי סיגט בעירם בביטחון יחסי, אך באפריל 1944, בעקבות פלישתהצבא הגרמני להונגריה, הוקם בסיגט גטו בו רוכזו יהודי העיר. במאי 1944 החל גירוש יהודי העיר לאושוויץ, ובני משפחת ויזל ביניהם. אמו ואחותו הקטנה של אלי ויזל נרצחו באושוויץ עםהגיען, בעוד אלי ואביו הוצבו לעבודה במחנה אושוויץ III. הם הועבדו בעבודת פרך בתנאים קשים, ומדי פעם הועברו בין מחנות משנה שונים. עם התקרבות הצבא האדום לעבר אושוויץ צורפו אלי ואביו לצעדת המוות שפינתה את אסירי אושוויץ מערבה לתוככי גרמניה, למחנה בוכנוואלד. האב נפטר כעבור ימים ספורים וויזל שרד במחנה את שלושת החודשים האחרונים של המלחמה עד לשחרור המחנה בידי בעלות הברית, ב-11 באפריל 1945. בנוסף לאלי שרדו את השואה גם שתי אחיותיו הבכורות.