פחד מפליק-פלק על קורה- חלק ב'
חלק זה מיועד לגולשים של הפורום, למאמנים שבינינו או למתעמלות שמתמודדות עם פליק-פלק על הקורה. שלבי לימוד פליק-פלק על הקורה: להלן פליק-פלק ייכתב פ"פ. ישנן מספר שיטות ואסכולות, אנסה להזכיר כמה שיותר... שלב א': ביצוע פ"פ רגל-רגל על הקרקע. יש להרגיש בטוחים ב-100% בפ"פ הזה, והוא חייב להיות ממש טוב. אסור להתחיל פ"פ בקורה לפני שיש פ"פ מושלם בקרקע. ישנה אסכולה שלטענתה פ"פ בקורה צריך להיות גבוה יותר מאשר פ"פ רגיל. מי שרוצה שתעשה גבוה יותר. זה לא הכרחי, ניתן גם לעשות פ"פ רגיל. שלב ב': הצמדת הידיים. ביצוע פ"פ על הקרקע והצמדת הידיים, כפי שהן אמורות להיות מונחות על הקורה. לאחר מכן, מבצעים את אותו דבר על קו. יש לתרגל שלב זה מאות פעמים. ישנה גישה שטוענת שבשלב הבא יש לתרגל את הפ"פ על רצפה (בטון, עץ או פרקט), ללא מזרן. אני לא חושבת ששלב זה חיוני, ומאחר והוא לא כ"כ בריא למפרקים וגם מפחיד מאוד ומסוכן, חבל להשקיע כ"כ הרבה מאמץ בזה. שלב ג': עומדים בקצה קורה נמוכה או גבוהה, כשבנחיתה שלה יש מזרן קשה בגובה הקורה. כלומר, ערימת מזרנים עד גובה הקורה, ועליהם מזרנים קצת יותר קשים שלא תהיה שקיעה. מקצה הקורה מבצעים פ"פ אל המזרן. כנ"ל כשעל המזרן מצוייר קו (בגיר). יש להחליט על יעדים למעבר משלב לשלב (או מעבר לשלבי ביניים בתוך אותו שלב) על-פי רמת המתעמלת: למשל: אם 8 מתוך 10 פ"פ יוצאים בדיוק על הקו, עוברים לשלב הבא. חשוב להגדיר יעדים כמותיים וברורים, וממש לספור. הרבה פעמים נראה לנו שהפ"פ טוב ומוכן/ גרוע ולא מוכן, וכשאנחנו באמת מודדים אותו עפ"י היעדים שהצבנו אנחנו מגלים תמונה שונה. שלב ד': כנ"ל לפי אותה תחנה של קורה וערימת מזרנים בסופה, הפעם רצוי מאוד שהקורה תהיה נמוכה, או גבוהה אבל עם מזרנים למטה. מבצעים פ"פ מהקורה, הנחת ידיים על הקורה ונחיתה על ערימת המזרנים. שוב קובעים יעדים. בשלב זה ניתן לשלב השגחה של מאמן. תפקידו של המאמן הוא להשגיח שלא תקרה תקלה, לתפוס את המתעמלת במקרה של נפילה ולתת לה בטחון. אם המאמן צריך בשלב זה לתפוס את המתעמלת/ להרים אותה/ לסובב אותה וכדומה, סימן שהפ"פ עוד לא מוכן לקורה. צריך לשפר אותו בקרקע או בשלבים קודמים. שלב ה': ביצוע פ"פ מלא על הקורה הנמוכה, או גבוהה עם מזרנים. ניתן עם השגחת מאמן. שוב, מציבים יעדים מתי עוברים לשלב האחרון. השלב האחרון הוא כמובן ביצוע פ"פ על קורה גבוהה. גישות נוספות שלא ציינתי: הנחת מזרן על הקורה. אני לא כ"כ אוהבת להשתמש בזה. פ"פ על קורה עם מזרן הוא ממש לא דומה לפ"פ על הקורה בלי מזרן. קורה עם מזרן היא רחבה יותר, רכה יותר, וצורתה שונה. המתעמלת עלולה להתרגל לדברים אחרים ושונים ממה שהיא אמורה בסופו של דבר לבצע. במקום להתקדם קדימה, יש הרגשה שסוטים מעט הצידה ואז צריך לחזור, וזה לא ממש מקדם הרבה פעמים. השלב של הוצאת המזרן, הוא שלב מאוד קשה, ובמחשבה קדימה עדיף לא לשים מזרן על הקורה אם יהיה כ"כ קשה אח"כ להוציא אותו. מזרן על הקורה מתאים במקרים חריגים, של מתעמלת שיש לה חרדה לא נורמלית מהאלמנט, חטפה פעם טראומה ממנו, או בעיות חריגות אחרות. כמו-כן, ניתן להכניס מזרן על הקורה באופן חד פעמי באימונים ובתרגול, אך לא כשלב בלימוד פ"פ על הקורה. פ"פ על ספסל/מרחיב קורה: עוד "קיצור דרך" לא כ"כ מוצלח. פ"פ על ספסל או מרחיב קורה לא כ"כ דומה ולא מתקשר ישירות לפ"פ על קורה. זה כמו בעצם פ"פ על רצפה. לדעתי עדיף לעבוד בתנאים כמה שיותר קרובים למציאות אך מקלים. השלבים הללו נכונים לא רק לפליק-פלק אלא גם לאלמנטים אחרים על הקורה.