הי, חיים
קודם כל, לגבי נושא הילדים - אני חושבת שזו צריכה להיות החלטה משותפת. בתחילת נישואנו - הוא מאוד רצה. אני בכלל לא. אבל - שוב, כמו שאני רואה את הדברים - אם אתה מאוד רוצה משהו - אל תהיה אדיש. אל תקבל תכתיבים של מישהוא אחר. קום ושכנע אותו שהוא טועה !!! עשה משהו !!! - בכל אופן, אני גם חושבת שהבאת ילד, זה מסוג הדברים שצריך להשקיע בהם קצת יותר מחשבה מבדברים אחרים. כי ילד לא רק עושים. הוא גם נשאר אחר-כך.... היום הוא טוען, שבהתחלה הוא מאוד רצה ילד, ואח"כ - זה כבר די ירד לו, והוא אפילו די נהנה מהעצמאות, ומהחיים ללא ילד.... (אז טוב שאין ילד בסיפור...). שוב, הנושא כאן הוא לא "כן ילד - לא ילד" - הנושא כאן הוא היוזמה, האיכפתיות, המוטיבציה.... הנטייה הזאת לסמוך על "אחר דומיננטי"...
