פמניסטית עלק

[חיפוש ית]

פמניסטית עלק

כמה ימים לפני משתגע לי הגוף. פתאום אני בבולמוס אכילה. מה זה אכילה, אוכלת המון ודברים שאני בדר"כ לא אוכלת. אז עוד כמה ימים הם מגיעים, הימים הנשיים של החודש, ואני עם מרק ירקות ביד אחת וגבינת שום שמיר ביד שניה. אגב... הקשר לכותרת שייך לחשיבה האסוציאציבית שלי יותר מאשר סיבה לוגי.

 

[עלמה עלמה]

אטרף הורמונלי

כן כן, מכירה את הטרוף הזה, אצלי זה בא במרדפי שוקולד שבדרך כלל לא מזיז לי אף ביצית . ובקשר לכותרת...מתחברת אליה מאד. אני תמיד טענתי שאין שום סיבה לטעון ששני המינים הם אותו דבר, זה ממש גובל בטימטום בעיני, זה רק ממש לא אומר שלא צריך להיות שיוויון בדברים שלא קשורים לעניין.

 

[seeyou]

אטרף הורמונלי ושיוויון בין המינים!

מסכים ששני המינים הם לא אותו דבר ! רצוי לשנות את כללי המשחק שיתאים למסגרת שחיים יום-יום לעשות את המצב דומה יותר לנדנדה ולא רק שצד אחד למעלה והשני למטה-כול אחד בתחום בו הוא חזק יותר !

 

[noa128]

הנה הנה קוראת למתרגם הבין-גלקטי..

וחולקת בכ-בוד על דבריך סי-יו

מכורח היותי בת נוגה גאה, מתחברת מטבע הדברים עם דברי אחיותיי מלמעלה (בעץ) - אבל לחלוטין לא מקבלת שיש כאן איזשהו עניין שקשור ל-למעלה ולמטה. יש אחר. יש הבנה שישנן תחושות, מכאובים, אי נוחויות שמי שאינו אישה אין סיכוי שיבין אי פעם - אבל כל מה שזה עושה זה שוני - לא עליונות או נחיתות משום סוג. אז נכון שבחיים כמו בחיים אשה לא = גבר, לא בשכר, לא בזכויות, לא באלף ואחד דברים, זו עובדה שאפשר לבחור מה עושים איתה - ולטעמי הטענה שהועלתה כאן ע"י הנשים ששיוויון בין המינים הוא לא הכיוון באה בדיוק מהתובנה הזו - אין מצב שיהיה שיוויון, וחלק מאיתנו אפילו לא שואפות לשם - בשביל מה? יש שוני, אבל יש גם יופי בשוני הזה - והפתרון הוא מן הסתם פשוט לקבל את העובדה שיש שוני ועם זה "לעבוד", לחזק את הייחוד, לגשר במידת האפשר במקומות שזה מפריע - ולחיות בדו קיום - כל אחד עם מה שנתן לו הטבע.

נועה.

 

[kisslali]

אני דוקא חושבת כמו סי יו שהתחושות

והכאבים שכ"כ ייחודיים לנו הבנות, הם סמל די טוב לעוד כמה דברים שהם "רק" שלנו: לעבוד במשמרת כפולה ולא לחשוב שיש בזה משהו פגום, להצטרך לדכא אסרטיביות בריאה כדי לא להחשב אגרסיביות, להרוויח פחות כסף למרות שהכישורים והנסיון שלנו זהים - טוב נו די, מספיק עם הנאיביות הזו של שוני מול נחיתות.... וד"א, אף אחד לא מדבר על שוויון אלא על שוויון הזדמנויות ועל מניעת אפלייה. נשיקות ללי

 

[noa128]

ואם אני אצעק "אין שיוויון הזדמנויות

זה יעשה מה בדיוק? על כוח השוק שמעת? אני יכולה עד מחרתיים לכעוס אם מישהו יעדיף גבר על פניי לעבודה מסוימת רק בשל ה"יתרון" שביכולתי להיכנס להריון וללדת (ואחר כך להיעדר וכד' - וטיעון המילואים לא משתווה לזה, סורי) - ואני יכולה לכעוס שלי כאשה מציעים שכר פחות מגבר, ושאפשרויות הקידום שלי הן מוגבלות יחסית ועוד ועוד. אבל בחישוב פשוט - זה המצב וזה גדול עליי וממרמר לי את החיים להיכנס למלחמה הזו, נכון להיום זו מלחמה בטחנות רוח - אמצא לי את נקודות האור שבהיותי אשה, אדע שישנן פה ושם הבלחות גבריות שמכירות ביתרונות של העסקת אשה מבחינת יכולות ארגוניות, אינטיליגנציה רגשית ועוד, אעשה כמיטב יכולתי להצטיין, אתרגל אסרטיביות (כי עד היום למעט מפי האיש שלצידי שקורא לזה "אגרסיביות" - בכל מקום אחר זה תמיד הוסיף לי נקודות בעיני מי שהיה עד לזה) ואהנה מהיתרונות, מאחוות הנשים, מהאימהות, מהיכולת להכיל ולהתחבר - ואדע שמי שאין לו את זה הפסיד - והוא אפילו לא יודע את זה... בדיוק כמו שלי אין מושג מה הפסדתי מיתרונותיו שלו כגבר (קחי את היתרונות שלי כאשה והפכי את היעדרם לחסרונותיו וכבר קיבלת מושג כלשהו).

 

[חיפוש ית]

למה לכעוס

ובכלל.. למה להשוות את מה שיש לך למה שמקבל אחר. קיבלת עבודה, הסכמת לשכר, זהוא. אין טעם להתמרמר ולומר אבל למה שרה (או יעקב לצורך העניין) מרוויחים יותר ועושים פחות. העניין הוא לא מה הגברים "עושים" לנו, העניין הוא במה שאנחנו מוכנות לעשות לעצמנו. ואני.. פמינסטית עלק.

 

[kisslali]

זה ויכוח טיפה גדול עלי

ובכל זאת אני מוכרחה להגיד שיש סתירה במשפט שכתבת ולדעתי הוא מהות העניין. אחד הדברים הכי חשובים שאנחנו צריכות להיות מוכנות לעשות לעצמנו הוא להגיד שזה לא בסדר לקבל פחות שכר כי את אשה וזאת למרות שהסכמת לכך כי היית ממש ממש צריכה את העבודה.... וזה גם לא בסדר שרק בגלל שקוראים לך תקוה ולא מנחם אז זה בסדר לתת לך תנאים פחות טובים. מאד נוח להתחבא מאחורי עלה תאנה של "שמח בחלקך" או "את לא חייבת להסכים" אבל זו לא הנקודה כאן... וזה רק צד אחר. אני מסכימה שהרבה יותר נעים וקל להשלים אם דברים מסויימים מאשר להיות הפסיכית שמצביעה על כל מה שלא בסדר. בכל זאת יש אמצע, אני באמת לא מגדירה עצמי כפמיניסטית אבל כן חושבת שחשוב שנכיר בעובדה שיש אי שוויון הזדמנויות ויש אפליה ויש כאן אי צדק משום שאחרת זה יהפוך ללגיטימי לגמרי. נשיקות ללי

 

[לא ליטה]

לא 'כפת לי איך את מגדירה את עצמך

אבל, ללי יקירתי, את בהחלט פמיניסטית (לא, זו לא קללה). ההכרה בקיומו של חוסר-שוויון ובכך שהוא לא צודק ולא לגיטימי (כמובן, חוסר-שוויון בניגוד לשוני שהוא פשוט לא זהות שגם אני לא טוענת לקיומה) זה בדיוק מה שהופך אותך לפמיניסטית, גם אם לא לוחמת. ונשיקות גם לך

 

[חיפוש ית]

ננסה אחרת

תיקוה ואת התקבלתן יחד לעבודה, היא תקבל יותר כסף ממך ותעשה פחות. חדווה בעלת קישורים זההים לשלך, תתקבל לתפקיד זהה לשלך היום, ותרויח יותר ממך (ואת.. את שם כבר חמש שנים). את יכולה להסכים לזה מכמה סיבות, יש מי שתסכים כי היא צריכה את העבודה/ כסף. יש מי שתסכים כי בכלל לא מעניין אותה מה האחר מרוויח, מה שחשוב לה זה שהיא מרוצה מהתגמול (שכר/מעמד) ויש מי שתכעס. עכשיו.. אם נשים בקצה השני של המשוואה גברים במקום תיקווה וחדווה... אז הכעס פתאום מקבל צידוק של קיפוח.

 

[noa128]

אם את מציגה את זה ככה

אז אני יכולה להסכים מחוסר ברירה - זה גם סוג של הסכמה - גם אם מדובר בהסכמה מאונס - אבל עדיין אתקומם על השיקולים הלא ענייניים שגורמים לתקוה ו/או חדוה לקבל שכר גבוה יותר מהמגיע להן. מה זה בעצם משנה מהם השיקולים האלה - הקירבה המשפחתית לבוס, או מה יש או אין לך מאחורי הריצ'רץ', את ודאי מסכימה איתי שהסולם צריך להיות שכר=כישורים, ושמי שטוב ותורם לארגון או לרווחיות העסק צריך להיות מתוגמל. אני לא יודעת איפה אני עומדת בסולם הפמיניזם - אני האחרונה שתמצאי צועדת בהפגנות או מניפה דגלים, הפרקטיות היא בדמי - אבל זה לא אומר שמקובלות עליי עוולות וחוסר צדק. מממ ... מעניין הדיון הזה - יאללה כולם לקפוץ ראש..

נ.

 

[חיפוש ית]

האפרוח שלי

כשהוא יגדל אני ירצה שהעסק שלי, זה שהזעתי בו דם, יהיה שלו. כן... אני ישקיע בללמד אותי, אבל ממש לא יזיז לי שחדווה יותר מוכשרת ממנו, ויכולה לתרום לעסק יותר. האפרוח יקודם ויתוגמל יותר. במילים אחרות, כמו היין והיאן, יש מקום גם לעוול.

 

[seeyou]

ולחיות בדו קיום !../images/Emo24.gif

מקובל עלי כול מילה! הבעיה מתחילה בפרושים השונים של כול אחד ביחס ל"לחיות בדו קיום"!!!!!! Dream different dreams while on the same bed בזוגיות אין כללים ברורים הכללים משתנים עם הזמן, אפילו אצל אותם אנשים... לחזק את הייחוד....???? אפשר בדיחה קטנה? .... משה ושרה נשואים יותר מ-30 שנה משה במיטה קורא ... שרה יוצאת מהאמבטיה ארומה... מתחילה להתבונן במראה.. משה...תרה,כמה השמנתי .... משה לא עונה.. תראה אין החזה שלי מתחיל ליפול... משה ממשיך לקרוא כמה כמטים יש לי על הפנים,ממשיכה שרה משה לא זז מעיסוקו.. בסוף שרה פונה עליו :משה ,תגיד משהו מעודד!! משה מרים את מבטו ואומר לה בשקט... לפחות הראיה שלך תקינה!!

 

[noa128]

../images/Emo31.gif

 

[hrabba]

תן יודעות מה?

לא רוצה שיויין, אולי לא שמנו לב אבל עם השוייון הבאנו עלינו את מה שנקרא כפל מחוייבות. אני מסתכלת על חברות של שלי אמהות לילדים עובדות במשרה מלאה, מגיעות הבייתה הרוגות רק כדי להיות אמהות טובות ונשים טובות. והבעלים נותרו לכשהיו אז זה שוייון??

 

[לא ליטה]

את בטוחה../images/Emo35.gif

כי אולי זה באמת לא שוויון, אבל זה ממש לא אומר שאני לא רוצה שוויון אמיתי. ורגע לפני שאת מוותרת על השוויון, תחשבי רגע אם את באמת רוצה להחזיר את זכות ההצבעה, את זכותך להחזיק רכוש משלך (פעם זה לא היה מובן מאליו שיש לך דירה רשומה על שמך) ועוד כמה דברים "קטנים" כאלה. נכון, יש עוד דרך לפנינו, אבל לדעתי זו רק סיבה לדחוף קדימה ובטח לא לחזור לאחור.

 

[kisslali]

זה בדיוק מה שהתכוונתי אליו

וזה עד כך מטורף שיש לזה שם: משמרת שניה! מסכימה לגמרי עם לאה שלחזור אחורה בטח שלא יהיה טוב אבל זה לא אומר שלא צריך לשאוף קדימה. נשיקות ללי

 

[עלמה עלמה]

ומה עם שיוויון במשמרת שניה?

שוויון עקרוני ובסיסי באחריות על כל התפקידים שלדאבוננו מקוטלגים גם היום על פי זיקה מינית בלי שיש שום פרור הגיון בקצה. וזה הזכיר לי דיון מלפני שנתיים שקראנו לו עד כמה שזכור לי ה"גבר החדש" שהביא אותנו גם אז להבנה והסכמה שהכל חרטא. רק מילים. רוצה להדגיש משהו- כשאני אומרת "שוויון" אני מדברת על השוויון באחריות על התפקודים המשפחתיים (למשל), זה לא אומר שכל דבר מתחלק חצי חצי, זה רק אומר שיש נכונות של שני המינים לקחת חלק שווה באחריות על המטלות, והגיוני שכפועל יוצא תיווצר חלוקה על פי היכולות או ההתאמות של כל אחד ואחד, כשכל הזמן מושתת העיקרון המוביל החשוב - שאין שם בבסיס שום הדבקת תפקידים מסורתיים לאף אחד מבני המשפחה.

 

[noa128]

אוי שדה מוקשים....

על העניין הזה ניטשו כאן מלחמות היהודים בסיבוב הראשון שלנו - זה היה בעיניו לחלוטין ה"דומיין" שלי והוא החזיק בדיעה שב"להביא את הציד" = פרנסה - מסתכם התפקיד שלו. מאז ההתחלה החדשה יש נכונות וחלוקה - פשוט אחלה. בימים ששנינו עבדנו (SOON...) נעשה כאן מאמץ וחלוקה לפי מצב העייפות. מי שהיה יותר "קרוע" עשה פחות כי השני "הוריד" ממנו. כשעבדתי בחנות בגדים והייתי שבה מאוחר בערב במצב גמור - בכלל לא נגעתי בבית/ילדים/בישולים, הוא תקתק הכל. ברגע שחזרתי לאבטלה היתה הסכמה שבשתיקה שאני עושה את הרוב כי הוא חוזר במצב של אפיסת, אבל עדיין נוטל חלק ולא פחות חשוב - מגלה מעורבות, גם במצב של תשישות - יושב איתם, משחק, מלביש את הקטנצ'יק וכד'. זוכרת שבימים חשוכים בשנים הראשונות, בטיפולים הראשונים ניסתה איזושהי מטפלת לשכנע אותי לרדת מהשאיפה לחלוקה בנטל הבית משום שלפי עדותי גם בבית הוריי זה היה ככה ושכל השאיפה שלי להגיע לחלוקה "צודקת" פחות או יותר היא לא מעשית, כי "הנה, גם אימך קיטרה כל חייה אבל עדיין עשתה הכל". בקיצור - הנה ההתקדמות המפורסמת - אימי קיטרה אבל לא הגיע להישג מעשי - הקיטורים שלה התוו לי את המסגרת הרצויה אצלי, ועם קצת מזל - אצל ביתי כבר תהיה חלוקת נטל מהיום הראשון לחיים המשותפים - גם כי זה מה שהיא רואה כאן, אבל לא פחות - כי יש סיכוי ממשי שבעלה לעתיד רואה היום בבית אימו מודל דומה. 40 שנה במדבר, אבל בסוף יהיה שיוויון...

 

[seeyou]

השוויון באחריות על התפקודים המשפחתי

טוב יותר היום-בחלק מהזוגות-מאשר לפני 20-50 שנה! אף אחד לא מוותר על מעמדו הטוב בקלות!!