"פנאי פלוס" בשירות הזיקפה הלאומית

[gadgad0]

"פנאי פלוס" בשירות הזיקפה הלאומית

לפעמים מדפדפים באלבום הפפראצי השבועי הזה (רק כדי להגיע למדור הקולנוע המשובח של יאיר רוה), והעין נתקעת בלי רצון, בין תמונה של נינט שותה קפוצ'ינו לצילום של יודה מודד נעלים, בידיעות שמקפיצות קצת ת'פיוז. אחת הידיעות (בפנאי פלוס של השבוע) בחתימתה של ח' גינזבורג, עוסקת ב-In Treatment. הכותרת אומרת: "סדרה חכמה שלא משעממת לרגע", כותרת המשנה: "המבקרים בארה"ב משתפכים על הגרסה האמריקאית של בטיפול". בגוף הידיעה כתוב בין היתר: "על פי הביקורות המהללות בארה"ב, עושה רושם כי הבייבי של חגי לוי עומדת להפוך לדבר הגדול הבא". מצוטט שם מבקר הניו-יורק פוסט, מבקר אנטרטיינמנט ויקלי, ומבקר הניו יורק טיימס. יופי. אלא מה? שימו לב לעמוד הרלבנטי במטאקריטיק. ציון 70 (מתוך 100) מקבלת הסדרה. נכון - יש שמשבחים, אך יש גם רבים אחרים: מבקרי הוראייטי, יו אס איי טודיי, הניו-יורקר, טי וי גייד, סלייט וסן פרנסיסקו כרוניקל שופכים מרורים על הסדרה. לשם השוואה: פתיחת עונה 4 של אבודים מקבלת ציון ממוצע של 87, עונה 2 של טורצ'ווד מקבלת 81, Breaking Bad (שיס רכשה) מקבלת 74. אפילו Terminator: The Sarah Connor Chronicles מקבלת ציון 75. בקיצור: עיבוד עלילות שוורצנגר למסך הקטן מקבל ביקורות טובות יותר מ"בטיפול". ולמה בכלל טורחים לשבח כל כך את "בטיפול" בפנאי פלוס? ובכן, התשובה פשוטה: "בטיפול" הוא בייבי של הוט, הוט היא בייבי של נוני (ידיעות אחרונות) מוזס. אותו מוזס, כידוע, גם משלם את המשכורות ב"פנאי פלוס". אף פעם לא מאוחר לעשות נחת לבוס. והאמת? שהיא תחכה בסיבוב (בין האוטו החדש של בוהדנה לחברה הישנה של ציון ברוך).

 

[dht160]

לא שורדים לבד

אייטם דנדש וראשון: http://www.tvnetil.co.il/report/372/

 

[gadgad0]

אייטם מעניין

עושה רושם שמישהו שם בהפקה מחפף קצת...

 

[lookoverhere]

חתיכת קונספירציה בנית לך שם....

אתה באמת חושב ששיקולים כאלה ישפיעו על אפילו לא ידיעונת... פתטי משהו הייתי אומר הסיבה היחידה שפנאי פלוס רשם מה שהוא רשם כי מדובר בסדרה הראשונה הישראלית שהצליחה לעשות את הבלתי יאומן. מעבר לכך הסדרה נחשבת לסדרת מופת בארץ - ומן הסתם מעניינת את הציבור. אם היו דברים במה שאמרת הרי שבכתבה שפורסמה בynet לא היו מתפרסמות הביקורות הפחות מחמיאות... או שמא מירב קריסטל אורזת ברגעים אלו ממש... מרבית הטענות המופנות כלפי הסדרה הן בגלל המבנה הכה בעייתי - טענות שהופנו גם בישראל בתחילת דרכה של הסדרה, השאר היסטוריה... הביקורות הטוענות כי מדובר באופרת סבון או בכתיבה שטחית מפגינות בעיקר בורות וסגנון מיושן. אם תטרח לקרוא את הביקרות של וראייטי תבין שהיא לא קוטלת - היא אכן לא מפרגנת כמו אלו שחילקו 80+, אבל היא ממש לא מייצגת את הציון שניתן לה באתר. אגב, לגבי הרייטינג המאכזב הרשו לי לגחך and forgive my french - רשת HBO שמה על הרייטינג הלינארי זין. לאחר מחקרים שעשו ברשת, הבינה HBO שתם עידן הלינאר ובגלל זה היא מאפשרת לצפות בסדרה בכל מקום: אינטרנט, VOD (כל פרקי השבוע עולים בתחילת השבוע), לינאר, MOBILE, שידורים חוזרים בכל ערוצי HBO כמה פעמים בשבוע וכו'... בנוסף, היא מקיימת מדי שבוע הקרנות באוניברסיטאות.

 

[gadgad0]

הפוליטיקה של ההתקדמות בעיתון

כמו בכל מקום עבודה שרבים משחרים לפתחו ומוכנים לעבוד בשכר-רעב, בנויה מכמה מסלולים, שבכולם יש צורך להתבלט בתחנות הראשונות כדי להתקדם לתחנות הבאות. הדרך הטובה ביותר והמוכחת להתבלט בתחנה הראשונה היא לרצות את דעתו של הבוס; כלומר לא לסרב למשימות שוליות ככל שיהיו, לא לבחול בכל סוג של כתבה, להביא מהדרך סמבוסק למי שמבקש, לא לדרוך לאנשים על היבלות, להיות נחמדים ליתר העובדים (ובמיוחד לבכירים) ובעיקר - להפגין לויאליות חסרת-גבולות לבוס הגדול. זו נטיה טבעית. כך גם פועלת באופן טבעי כתבת פנאי פלוס. לא קונספירציה רחבת-ידיים, אלא רק כתבת צעירה שרוצה להתקדם קצת ופועלת בהתאם לרצונה זה. השאלה שלך לגבי השוני בכתבות בין YNET לפנאי פלוס נעוצה בשוני באופי מערכות המדיה הללו: האחת מורכבת ממלחכי פינכה חסרי חוט-שדרה אתי, הקופצת לדום בפני כל גחמה מסחרית או אינטרס יחצ"ני של המו"ל או מקורביו, המערכת השניה מורכבת משורה של עיתונאים בעלי חוט-שדרה ונסיון, המבינים כי מדיה רצינית (אינטרנטית או לא) לא חייבת תמיד לבדוק היכן נמצא בכל רגע נתון עכוזו של הבוס. המערכת האחת מלאה בכותבים מתחילים שאוהבים-לרצות-ולטפס-הלאה, המערכת השניה מלאה בכותבים שמכירים את המשחק הזה (הם הרי כבר שיחקו בו בעצמם פעם) ויודעים שהדרך למעלה עוברת דרך שכלול כישורים עיתונאיים כלשהם (או המצאתם יש-מאין). כל יחצ"ן מתחיל ידפדף בגיליון פנאי פלוס ויאתר תוך כמה שניות את העמית למקצוע שדחף/קידם/שירבב את הקליינט שלו לרוב הכתבות באותו גיליון. פנאי פלוס משמש ברובו סוג של גיליון הערכה יחצ"נית, וכך יש לתפוס אותו. ההקשרים היחצ"ניים והאינטרסים הכלכליים/פוליטיים העומדים מאחורי רוב הכתבות בוואינט קצת קשות יותר לאיתור ולמיפוי - מה שמעיד יותר מכל על כישוריהם העיתונאיים העדיפים של העוסקים במלאכה שם... ולגבי הטענה ש-HBO שמה את האות השביעית על מה שקראת "רייטינג ליניארי", ובכן כנראה שנטיית הלב של הבוס החדש (מאז מאי האחרון) של HBO, ביל נלסון, שונה מזו (לפחות על פי ראיון שנתן לפני כמה חודשים ל"פורבס").

 

[assafTV]

כמי שעובד בתחום

אני יודע בוודאות שיש מקרים בהם מקומות מסוימים שלא-צריך-להזכיר-את-שמם המקבלים לפעמים הוראות מלמעלה (וכשאני אומר "מלמעלה" אני לא מדבר על העורכים, יותר למעלה) לטרפד כתבות אוהדות-לטעמם-של-השוכנים-במרומי-ההיררכיה או כל דבר שלא מעמיד את הבייבי שלהם באור חיובי. העורכים לא מרוצים מזה, אבל אני מניח שגם הם צריכים להתפרנס. ואני מדבר גם בתור אחד שכתב בזמנו לפנאי פלוס כתבת השוואה בין הוט ליס, שלא היה קשר בין מה שנשלח למערכת לבין הדבר המסורס והמשוכתב שפורסם.

 

[assafTV]

אגב

לפני ששוכרים כתבים שיודעים לכתוב (וחגית גינזבורג הנ"ל לא יודעת לכתוב בשיט) שיתחילו עם מתרגמים שיודעים את הדבר שלשמו הם באו - לתרגם. הנה כתבה מתורגמת מ"גלובס". אז ניחא, תרגמתם Two and a half men ל"שני אנשים וחצי" כי אתם לא מכירים את הסדרה (אפשר לומר שזו נקודה לזכותכם) ובהמשך הכתבה לא תרגמו כלל את שם הסדרה (עקביות? מה זה?) אבל לכל הרוחות, אתם מתרגמים טקסט כתוב, השם מופיע לכם מול העיניים, איך אפשר להתבלבל? מסתברר שאפשר: תכירו את המופע של צ'אפלין והוקי מנדל.

 

[gadgad0]

כנראה שמכונאי רכב תירגם את הכתבה

עובדה: הוא קורא "ג'יפ פקר" לאיש שלמעשה שמו הוא "ג'ים פקר"... עם זאת, אני תמה למה הוא לא תירגם את "רינו 911" ל"פורשה 911".