פנטזיה או מציאות
אני בת 32. לפני כשנה הכרתי מישהו, חבר של החבר'ה שאני מתראה איתם, ויוצא לי לפגוש אותו במפגשים חברתיים. לאט לאט גיליתי שאני נמשכת אליו ומעוניינת בו. אבל לא אמרתי לו דבר מכמה סיבות: 1. הוא חבר קרוב במעגל של החברים (גם לא סיפרתי את זה לאף אחד כי רציתי להימנע מריכולים דיבורים וכו); 2. לא הרגשתי שיש עניין מצידו מה שגרם לי להרבה חשש לפנות אליו; 3. די נדלקתי עליו, ואני לא מרגישה שאני מאוד מאוד מכירה אותו. הוא מעניין אותי.. מה שקרה שבדימיוני כבר בניתי לי מערכת מדומיינת לחלוטין שלי ושלו, של האופי שלו, שלנו ביחד. התאהבתי ביצירה שלי שלא בהכרח קשורה למציאות. וזה מבלבל אותי. אני חוששת שאני שמה משקל כבד מידי לכל אינטארקציה בינינו, מנתחת אותה ביתר ומנסה להבין מה זה אומר עובורי\כלפי. מה שיותר מפחיד אותי אותי לגשת אליו שמא אני פתאום "אפול" עליו משום מקום. כי כל מה שקורה, קורה רק בראשי.
עכשיו הבנתי שהוא התחיל לצאת עם מישהי.. וזה מרגיש לי שאם שני אעשה משהו, כלומר אחשוף בפניו את ריגשותי האמיתיים זה מעין התנהגות אימפולסיבית נואשת.. וגם באיזשהו מקום לא מוסרית.. כי בכל זאת הוא בחור טוב, וחלק מהחבר'ה וגם ידיד.
דימיון או מציאות... התרסקות הפנטזיות... לשחרר? להגיד לו משהו?
אני בת 32. לפני כשנה הכרתי מישהו, חבר של החבר'ה שאני מתראה איתם, ויוצא לי לפגוש אותו במפגשים חברתיים. לאט לאט גיליתי שאני נמשכת אליו ומעוניינת בו. אבל לא אמרתי לו דבר מכמה סיבות: 1. הוא חבר קרוב במעגל של החברים (גם לא סיפרתי את זה לאף אחד כי רציתי להימנע מריכולים דיבורים וכו); 2. לא הרגשתי שיש עניין מצידו מה שגרם לי להרבה חשש לפנות אליו; 3. די נדלקתי עליו, ואני לא מרגישה שאני מאוד מאוד מכירה אותו. הוא מעניין אותי.. מה שקרה שבדימיוני כבר בניתי לי מערכת מדומיינת לחלוטין שלי ושלו, של האופי שלו, שלנו ביחד. התאהבתי ביצירה שלי שלא בהכרח קשורה למציאות. וזה מבלבל אותי. אני חוששת שאני שמה משקל כבד מידי לכל אינטארקציה בינינו, מנתחת אותה ביתר ומנסה להבין מה זה אומר עובורי\כלפי. מה שיותר מפחיד אותי אותי לגשת אליו שמא אני פתאום "אפול" עליו משום מקום. כי כל מה שקורה, קורה רק בראשי.
עכשיו הבנתי שהוא התחיל לצאת עם מישהי.. וזה מרגיש לי שאם שני אעשה משהו, כלומר אחשוף בפניו את ריגשותי האמיתיים זה מעין התנהגות אימפולסיבית נואשת.. וגם באיזשהו מקום לא מוסרית.. כי בכל זאת הוא בחור טוב, וחלק מהחבר'ה וגם ידיד.
דימיון או מציאות... התרסקות הפנטזיות... לשחרר? להגיד לו משהו?