כי הם נכחדו במהלך האבולוציה?
או נדדו עם ציפורי-המוזה למקומות יפים יותר, בהם הם אשכרה יכולים לקנות שוקו ולחמניה מרווחי הספר (במקום רק שוקו או רק לחמניה שאפשר לקנות בארץ), כי למרות שגם שם קהל היעד שלהם הוא 0.0000001% מהאוכלוסיה, אבסולוטית זה יוצא מספר תלת-ספרתי של אנשים, במקום חד-ספרתי אצלנו.
עכשיו, את הגר (ובטח ובטח שאת קוגל, שהדבר הכי טוב שיצא ממנו הוא הביקורת האלמותית ההיא בבלי-פאניקה, אבל אפילו היא לא באמת מצדיקה את קיומו) אני לא סופרת (חה חה) כסופרים. (עכשיו, תמיד באים אנשים זועמים ושואלים, מי את, חתול, שתשמיצי אושיות ציבור אלו? מה את מבינה מהחיים שלך? לכי-לכי תאכלי סלמון. אז אקדים תשובה למכה ואומר - אני הלקוחה שלהם, נכון? אני צורכת את המוצר שלהם. אז כמו שיש לי זכות לומר שלמנה שאכלתי במסעדה יש טעם של כפות רגליים ושהשף צריך ללכת לשפשף, למרות שאני לא יודעת לאיית חצי מהרכיבים שלה ולא עשיתי קורס שפים, ככה יש לי גם זכות לבקר ספר, שהוא בסך-הכל מוצר שאני צורכת. אז לכו תאכלו סלמון *אתם*. הא!)
ועכשיו כשהבהרנו את העניין, אגזים ואומר שלא רק ספרות המדב"פ הישראלית ייאשה אותי, אלא ה-so called ספרות ישראלית בכלל. נתתי לה צ'אנסים חוזרים ונשנים, באמת, אבל את הספרים הישראלים שבאמת נהנתי מהם אפשר לספור על כף יד אחת, וגם הם לא חפים מפגמים ולחלוטין לא נכנסים לעשרת הגדולים שלי, וכך הגענו למצב הטרגי שבו אני כנראה לא אקנה ספר ישראלי גם אם אני אתקע על אי בודד עם סניף אחד של סטימצקי ויהיו בו רק ספרים ישראליים. ואם יש עוד אנשים כמוני, שלומדים מטעויות ולא דורכים על אותו מטאטא פעמיים, אז טוב, זה די מסביר הכל.
למה זה ככה? אלוהים יודע. אנחנו זוכים בפרסי נובל. יש לנו מלא פיתוחים מדעיים מגניבים. יש לנו אחלה צבא. אז בכתיבה אנחנו קצת גרועים, נו מה? אפחד לא מושלם.
חוץ מזה שיש כמה ספרים/סופרים ישראלים שאני די מעריכה, למשל:
*גיא חסון (שאני אפילו מעריכה פלוס)
*אשכר ארבליך-בריפמן (שכותבת פנטזיה נפלאה לילדים עד גיל 14 ככה)
*עמליה רוזנבלום (שכשקראתי את "זאת עם הכתם השחור" שלה, בהתחלה חשבתי משום מה שהוא מתורגם. ובהתייחס לדברי הקודמים אני מתכוונת לזה בתור מחמאה אדירה.)
*סיגלית דיל (שכותבת פנטזיה-אימה לנוער. וטוב, לספרים שלה יש כמה חסרונות, אבל אני עדיין אוהבת אותם, בגלל הנטיה שלה לאגדתיות ובגלל שהיא היחידה שאני מכירה (לא אישית, כאילו מכירה מהספריה) שכותבת בז'אנר הזה. חוץ מצמרמורת (וגם אותם אני לא סופרת (חה?
))
אגב, הוכחה למדהימותם של כל הנ"ל, היא שאני די בטוחה שכולם (חוץ מאשכר אולי) תורגמו לעוד שפות, ואפילו יותר מאחת.
לסיכום: אל תהיו גרועים. תכתבו ספרים טובים. אנשים יקנו אותם.
