פניה לאילנה דיין ולצוות עובדה: פצחו את השיטה
אינני יודע אם שמתם לב (כנראה שלא), הדיון התקשורתי עוסק תמיד בעניינים אקטואליים. שזה בסה"כ די הגיוני, טריביאלי ומתבקש. אבל יש בעיה אחת קטנה: אף פעם לא עוסקים בשיטה... הראש באדמה: כל הזמן רודפים אחרי האייטם התורן. אף פעם לא בוחנים את תמונת המצב הכללית. כל פעם מנסים לכבות את השריפה התורנית, אך אף פעם לא מונעים את ההצתה הבאה. כל פעם רודפים אחרי הגנב, אבל אף פעם לא סוגרים את הפירצה. למשל: * מחדל ההסברה: הראש היהודי לא מאכזב. ישנם במדינה מוחות מרשימים בקנה מידה בינלאומי. ד"ר גיא בכור, ד"ר מרדכי קידר, ד"ר יוחאי סלע, ד"ר מרטין שרמן, יהונתן דחוח-הלוי. מדוע לא מקימים צוות הסברה לאומי בניהולם? צוות כזה מגלגל על קצה הזרת שלו כל גולדסטון, כל שובר שתיקה, וכל אנטישמי אחר. איך יתכן שהגענו למצב כה עלוב בתחום ההסברה? האם אין כאן לקות שיטתית? * פרשת קצב: האספסוף המוסת והמשולהב דרש לתלות אותו בכיכר העיר. הידד, כולם מרוצים. שמענו על איברו המתנפנף באוויר וכמובן שהיה בכך עניין ציבורי רב. אבל מה עם השיטה? נשארה. הנה אנחנו רואים שוב בפרשת לאור: "שתיקת הכלבים". כולם יודעים, ואף אחד לא נובח. מי לידינו יתקע שאין כרגע נשים רבות שמנוצלות על ידי בכירים ואין להן גישה ליועמ"ש? אף אחד. השיטה לפיה "מחליקים" התנהגויות לא נאותו של בכיר - איש לא נגע בה, איש לא בדק אם היא קיימת בכלל. * פרשת צחי הנגבי: הוא לא רמז, הוא אמר במפורש: זו הנורמה, זו השיטה (מינויים מושחתים)! מדוע טענתו לא נבדקה? האם באמת הוא בסה"כ פעל כמו כולם, ואולי קצת הגזים יותר, או שנתפס. מהי הנורמה? מהי השיטה? מהי התרבות? לא יודעים. לא דנים, לא מדברים, לא עוסקים. דממה. * פרשת הנעל של בייניש / התדרדרות אמון הציבור במערכת המשפט / קורב - חמורבי: מה אנחנו יודעים על יעילותה של המערכת המשפטית? כלום. אולי היא מסואבת? אולי היא נפוטיסיתית? אולי היא מושחתת? אולי היא שגויה? אולי היא כושלת? אולי היא מנותקת? אולי היא לא מספקת את הסחורה? ביטחון הפנים במדינה קורס, אלימות הנוער מתגברת, 90% מהמעסיקים עבריינים. אולי כל אלו קורים מכיוון שהמערכת בלתי יעילה, שלא לומר רקובה? אולי השופטים שבויים בקונספציה שגויה של העדפת שיקום על הרתעה? איש מעולם לא בדק זאת. אין מידע, אין עיסוק, אין בדיקה, אין כלום. מישהו מעז לבקר את המערכת - מיד מוציאים אותו ל"חופשה קצרה"... המערכת נעלבה. אבל אולי היא באמת ראויה לביקורת הזו? לעולם לא נדע. * פרשת השקשוקה: בכל מדינת ישראל על שישים פלוס שנותיה, רק עיתונאי אחד העז לגעת בתחום ההון-שלטון. וגם אז הוא חטף תביעת הפחדה (שאמנם בוטלה רק לאחרונה). משך חודשים ארוכים במקום לשדר את השקשוקה, שיקשקו כל אמצעי התקשורת במדינה מאיימת בעלי ההון. לזה קוראים דמוקרטיה? מי קורא לזה דמוקרטיה? אני רוצה לדעת. אשמח לשוחח איתו. האם התקשורת היום אכן מתפקדת כ"כלב השמירה של הדמוקרטיה"? או שמא היא כבר מזמן לא יותר מ"כלבלב של האליטות"? מתי לאחרונה נערך דיון ציבורי בנושא?... * הקריסה החברתית הכוללת: הכל קורס: חינוך, בריאות, כלכלה, תעסוקה, פערים, ביטחון פנים, איכות סביבה, איכות שלטון, ערכים. למה? מה קרה? איפה טעינו? איך יתכן בכלל שמדינה המצויידת בכלים הכי משובחים של האנושות לניהול חברה, כל הזמן נכשלת? מתי נעשה את חשבון הנפש? לאחר שנוכרז רשמית כמדינת עולם שלישי? גם זה לא בטוח... * תרבות השלטון בישראל. מה את יודעת על איכות השלטון במדינה שלך? אני מוכן לנחש: שום, כלום, מאום, נאדה, גורנישט, אפס (בריבוע). ואת לא היחידה. אין מידע. התחום הוא חור שחור אחד ענק. האם קיימת תרבות של שחיתות? מה שיעור השחיתות במערכת? 10%? 90%? אין אפילו סדר גודל. מה מימדי השחיתות במערכת? עשרות מיליונים בשנה? אולי עשרות מיליארדים? ד"ר זליכה אמד את השחיתות בסד"ג של תקציב הביטחון (כ- 50,000,000,000 ש"ח בשנה). הוא צודק? טועה? דממה... כולם עושים קולות של שטיח, מקסימום קרפיון שחוט. זה בהחלט משעשע, רק יש עם זה בעיה אחת קטנה: ככה לא בונים חברה! ולכן נאמר:
אינני יודע אם שמתם לב (כנראה שלא), הדיון התקשורתי עוסק תמיד בעניינים אקטואליים. שזה בסה"כ די הגיוני, טריביאלי ומתבקש. אבל יש בעיה אחת קטנה: אף פעם לא עוסקים בשיטה... הראש באדמה: כל הזמן רודפים אחרי האייטם התורן. אף פעם לא בוחנים את תמונת המצב הכללית. כל פעם מנסים לכבות את השריפה התורנית, אך אף פעם לא מונעים את ההצתה הבאה. כל פעם רודפים אחרי הגנב, אבל אף פעם לא סוגרים את הפירצה. למשל: * מחדל ההסברה: הראש היהודי לא מאכזב. ישנם במדינה מוחות מרשימים בקנה מידה בינלאומי. ד"ר גיא בכור, ד"ר מרדכי קידר, ד"ר יוחאי סלע, ד"ר מרטין שרמן, יהונתן דחוח-הלוי. מדוע לא מקימים צוות הסברה לאומי בניהולם? צוות כזה מגלגל על קצה הזרת שלו כל גולדסטון, כל שובר שתיקה, וכל אנטישמי אחר. איך יתכן שהגענו למצב כה עלוב בתחום ההסברה? האם אין כאן לקות שיטתית? * פרשת קצב: האספסוף המוסת והמשולהב דרש לתלות אותו בכיכר העיר. הידד, כולם מרוצים. שמענו על איברו המתנפנף באוויר וכמובן שהיה בכך עניין ציבורי רב. אבל מה עם השיטה? נשארה. הנה אנחנו רואים שוב בפרשת לאור: "שתיקת הכלבים". כולם יודעים, ואף אחד לא נובח. מי לידינו יתקע שאין כרגע נשים רבות שמנוצלות על ידי בכירים ואין להן גישה ליועמ"ש? אף אחד. השיטה לפיה "מחליקים" התנהגויות לא נאותו של בכיר - איש לא נגע בה, איש לא בדק אם היא קיימת בכלל. * פרשת צחי הנגבי: הוא לא רמז, הוא אמר במפורש: זו הנורמה, זו השיטה (מינויים מושחתים)! מדוע טענתו לא נבדקה? האם באמת הוא בסה"כ פעל כמו כולם, ואולי קצת הגזים יותר, או שנתפס. מהי הנורמה? מהי השיטה? מהי התרבות? לא יודעים. לא דנים, לא מדברים, לא עוסקים. דממה. * פרשת הנעל של בייניש / התדרדרות אמון הציבור במערכת המשפט / קורב - חמורבי: מה אנחנו יודעים על יעילותה של המערכת המשפטית? כלום. אולי היא מסואבת? אולי היא נפוטיסיתית? אולי היא מושחתת? אולי היא שגויה? אולי היא כושלת? אולי היא מנותקת? אולי היא לא מספקת את הסחורה? ביטחון הפנים במדינה קורס, אלימות הנוער מתגברת, 90% מהמעסיקים עבריינים. אולי כל אלו קורים מכיוון שהמערכת בלתי יעילה, שלא לומר רקובה? אולי השופטים שבויים בקונספציה שגויה של העדפת שיקום על הרתעה? איש מעולם לא בדק זאת. אין מידע, אין עיסוק, אין בדיקה, אין כלום. מישהו מעז לבקר את המערכת - מיד מוציאים אותו ל"חופשה קצרה"... המערכת נעלבה. אבל אולי היא באמת ראויה לביקורת הזו? לעולם לא נדע. * פרשת השקשוקה: בכל מדינת ישראל על שישים פלוס שנותיה, רק עיתונאי אחד העז לגעת בתחום ההון-שלטון. וגם אז הוא חטף תביעת הפחדה (שאמנם בוטלה רק לאחרונה). משך חודשים ארוכים במקום לשדר את השקשוקה, שיקשקו כל אמצעי התקשורת במדינה מאיימת בעלי ההון. לזה קוראים דמוקרטיה? מי קורא לזה דמוקרטיה? אני רוצה לדעת. אשמח לשוחח איתו. האם התקשורת היום אכן מתפקדת כ"כלב השמירה של הדמוקרטיה"? או שמא היא כבר מזמן לא יותר מ"כלבלב של האליטות"? מתי לאחרונה נערך דיון ציבורי בנושא?... * הקריסה החברתית הכוללת: הכל קורס: חינוך, בריאות, כלכלה, תעסוקה, פערים, ביטחון פנים, איכות סביבה, איכות שלטון, ערכים. למה? מה קרה? איפה טעינו? איך יתכן בכלל שמדינה המצויידת בכלים הכי משובחים של האנושות לניהול חברה, כל הזמן נכשלת? מתי נעשה את חשבון הנפש? לאחר שנוכרז רשמית כמדינת עולם שלישי? גם זה לא בטוח... * תרבות השלטון בישראל. מה את יודעת על איכות השלטון במדינה שלך? אני מוכן לנחש: שום, כלום, מאום, נאדה, גורנישט, אפס (בריבוע). ואת לא היחידה. אין מידע. התחום הוא חור שחור אחד ענק. האם קיימת תרבות של שחיתות? מה שיעור השחיתות במערכת? 10%? 90%? אין אפילו סדר גודל. מה מימדי השחיתות במערכת? עשרות מיליונים בשנה? אולי עשרות מיליארדים? ד"ר זליכה אמד את השחיתות בסד"ג של תקציב הביטחון (כ- 50,000,000,000 ש"ח בשנה). הוא צודק? טועה? דממה... כולם עושים קולות של שטיח, מקסימום קרפיון שחוט. זה בהחלט משעשע, רק יש עם זה בעיה אחת קטנה: ככה לא בונים חברה! ולכן נאמר: