ריקי בכל הקשור לרומניה= לא לפתח ציפיות
אין טעם לחכות לשינוי שם, עדיף ללכת על משהו שפועל. ביום בו יולט שם על שינוי אפשר יהיה לבדוק אם הוא מתבצע בשטח ואז ללכת על זה.
תזכורת מההיסטוריה: כשרומניה החליטה שאין יותר אימוצים בין לאומיים היו הרבה תיקים של ישראלים בתהליך האימוץ. מדי פעם (אחת לכמה שבועות או חודשים) הכריזו על מורטוריום כדי שהתיקים שבתהליך יטופלו. אנשים נסחבו חודשים על חודשים על חודשים אחרי שכבר פגשו בילד המיועד שלהם. חלקם בסוף הצליחו לקבל את הילד אחרי מסכת ייסורים ארוכה, והיו כאלה שבכאב לב היו צריכים לוותר ולחפש דרך אחרת לאמץ ילד.
היתה מחאה ממדינות רבות. נאספו חתימות ותמונות של ילדים מאומצים מאושרים כדי לנסות לשנות שם את רוע הגזירה, כדי להפעיל את דעת הקהל המקומי (היו סיפורי בלהות על ילדים שאנשים "מאמצים" למטרות לא כשרות, כמו למשל שימוש באבריהם. לשם כך היה חשוב להעביר תמונות של מאומצים). זה לא שינה דבר. הברונית ניקולסון מהאיחוד האירופי הכריזה שרומניה יכולה לחלום על הצטרפות לאיחוד כל זמן שאפילו ילדים בודדים ממנה מועברים לאימוץ בין לאומי. האימוץ נעצר. שנים רבות אחרי עצירת האימוצים המדינה עדיין איננה חברה באיחוד האירופי. ממה שאני קוראת- באמצע העשור הקודם חל שינוי בדעת הקהל המקומית לאור מצוקת הילדים. הנוהל הוא שהתינוק נשאר בבית החולים לתקופה, מועבר לבית תינוקות, כשמגיע לגיל לימודים עובר לבית ילדים אחר וכשמגיע לגיל 15 (ובמילים- חמש עשרה!!!) הוא צריך לדאוג לעצמו, כלומר מושלך לרחוב (אם זה לא קרה קודם). המצוקה הגוברת אחרי הפסקת אימוצים בין לאומיים הביאה לכך שהציבור קלט מה קורה וההתנגדות לאימוצים בין לאומיים ירדה. עדיין חוק האימוץ שם דרקוני. ההתגמשות שחלה בשנים האחרונות (לפני שנה או שנתיים) היא מתן אפשרות לקרובי משפחה מדרגה רביעית (לא רק הורה, אח, דוד או סבים) שגר מחוץ למדינה לאמץ את הילד ממשפחתו.
אז כעת בית הנבחרים דן שוב בחוק, ואכן מאד כדאי להוסיף כמה שיותר כוח למי שרוצה לשנות אותו. כאמור הציבור המקומי כבר לא עוין את הרעיון, ותמיכה בין לאומית תחזק את הנטיה הזו. עדיין לאור הקיבעון הממסדי לא הייתי בונה ציפיות לכך שעוד חודש-חצי שנה- שנה האימוצים הבינלאומיים יחודשו. צריך להתיחס למאמץ הנוכחי כאל השקעה לזמן ארוך.