פנינה למגילת אסתר

פנינה למגילת אסתר

וּבִשְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ הוּא חוֹדֶשׁ אֲדָר, בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר יוֹם בּוֹ,
אֲשֶׁר הִגִּיעַ דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ לְהֵעָשׂוֹת, בַּיּוֹם אֲשֶׁר שִׂבְּרוּ אוֹיְבֵי הַיְּהוּדִים לִשְׁלוֹט בָּהֶם
וְנַהֲפוֹךְ הוּא אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשׂוֹנְאֵיהֶם. (ט, א)


פורים, הקודם לפסח בחודש ימים, גם הוא מבחינה מסוימת חג חירות.
בפורים מותר, ואף חובה, לעשות ההיפך מההתנהלות בכל השנה:
מצווה להשתכר עד דְלא יָדע, להשתטות ולהפר מנהגי עולם:
גבר לובש בגדי אישה, אביון הופך למלך, וילדה - לנסיכה.
כך טועם כל יהודי את טעם החופש המוחלט: להיות כל מי שעולה על דעתו.
אבל ביום שלמחרת כל אחד חוזר, מתוך בחירה, להיות הוא עצמו לחיות את חייו האמיתיים.
לכל אדם ניתנת איפוא בפורים, בכל שנה מחדש,
האפשרות לבחור מתוך חירות מוחלטת את זהותו ואת דרכו.
(הרהמצ"ז)

 
למעלה